מחיר הנפט של אופ"ק (OPEC Basket Price) עמד באוגוסט 2015 על כ-45 דולר לחבית, לעומת כ-100 דולר לחבית נפט באוגוסט 2014. ירידה חדה זו במחירי הנפט משפיעה רבות על כלכלות המדינות המייצאות משאב זה כגון רוסיה, מדינות ערב רבות ועוד.
הירידה במחירי הנפט נובעת כמו בכל מוצר מעודף היצע על הביקוש. הביקוש גדל בקצב מתון בשל צמיחה כלכלית איטית או האטה בצמיחה באזורים שונים בעולם וכן מעבר של תעשיות וכלכלות לתחליפי נפט כגון אנרגיה אלטרנטיבית וגז וכן התייעלות אנרגטית. במקביל ההיצע גדל בקצב מהיר יותר עקב התפתחויות טכנולוגיות וגילוי בארות חדשות.
עתה, לאחר ההסכם עם המערב, עומד הנפט האיראני לשוב לשוק והוא כבר משפיע על הציפיות לירידה נוספת במחיר הזהב השחור. לאיראן עניין בכינוס דחוף של אופ"ק, וכך גם לוונצואלה ולאלג'יריה, שקראו לכינוס חירום של ראשי אופ"ק במטרה לדון בקיצוץ תפוקת חברי הארגון ועל ידי כך ריסון ירידות מחירי הנפט. גם לרוסיה, שאינה חברה בארגון, עניין בצמצום ההפקה שיגרום לעליית מחירים בהיותה מפיקת נפט גדולה, הסובלת אף היא מקשיים כלכליים.
לעת עתה, ערב הסעודית ומדינות המפרץ, שמצבן הכלכלי עדיין טוב בהרבה, אינן תומכות בהחלטה על קיצוץ התפוקה בעיקר עקב רצונן לשמור על נתח שוק מול הנפט האיראני העתיד לזרום בטרמינלים המערביים. בסעודיה נמצאות כשליש מיתרות הנפט הידועות בעולם.
קרן המטבע העולמית לוחצת על מדינות המפרץ וסעודיה (שבה מחיר בנזין בתחנות הדלק נמוך ממחיר מים בברז ביתי) להפחית את הסובסידיות לדלקים לשימוש הכלכלה המקומית ולהעלות את ההכנסות, גם באמצעות מיסים. ברם, כאשר כווית ניסתה בתחילת 2015 לצמצם את הסובסידיות על דיזל, זעם ציבורי גרם לבית המלוכה לסגת מהחלטתו. האירוע המחיש למשטרים את הסיכון הרב הכרוך במהלך כזה, על כן הם ינסו לבצע צעדים הדרגתיים, תוך מתן עדיפות לקיצוץ בהוצאות ארוכות טווח (פיתוח) על פני קיצוץ בהוצאות שוטפות. בסיכון גבוה במיוחד יעמדו מונרכיות פחות עשירות, כבחריין ועומאן.
איראן רואה במדיניות זו של מדינות המפרץ להמשיך בהפקת הנפט במכסות הקיימות והורדת מחירו כלוחמה כלכלית נגדה, כפי שהדגיש בדצמבר 2014 הנשיא רוחאני: "העם האיראני לא ישכח את הבגידה הזו ויגיב על כך". המתיחות בין הצדדים עשויה להחריף, ככל שיתברר שאיראן אמנם מייצאת יותר בשל הורדת הסנקציות, אך הכנסותיה אינן גדלות בהתאם, עקב רמת המחירים. לאחר הסרת הסנקציות מעל איראן, מדינות המפרץ עלולות להיוותר בודדות במערכה הכלכלית נגדה.
לדברי יואל גוז'נסקי ושמואל אבן מהמרכז למחקרי בטחון לאומי, ייחודו של השפל הנוכחי בשוק הנפט הוא בהתרחשותו בעיצומה של הטלטלה במזרח התיכון. שילוב גורמים זה בעייתי למשטרים המלוכניים במפרץ, ויותר מכך למדינות שכלכלתן קשורה בהן. רמתם הגבוהה של מחירי הנפט ושל רזרבות מטבע החוץ מאז פרוץ הטלטלה ועד שנת 2014 סייעה למשטרים במפרץ לשמור על רמת חיים גבוהה לאזרחיהם. עתה, האתגר הגדול שבפניהם, הוא לעבור בשלום את תקופת השפל בשוק הנפט. בהינתן אי-וודאות לגבי משך התקופה, האסטרטגיה הנוכחית שלהם משלבת בין שימוש מבוקר ברזרבות כספים וקיצוץ בתקציב, באופן שימזער את הפגיעה ברמת החיים ובהתמרמרות הציבור – דבר שקשה לכוון אליו, במיוחד כשבשטח פועלים כוחות חתרניים. מכאן העלייה בסיכון הנשקף ליציבות המשטרים במפרץ ובאזור.
