מחקר חדש, שערכה דנה אורפייג מחטיבת המחקר של בנק ישראל, בחן את התמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן על ידי חישוב מדויק של הרכיב הסחיר בענפי המשק השונים ושל תרומתו למדד הכללי. השיטה שננקטה במחקר מאפשרת לחשב, לראשונה בישראל, את שיעור הרכיב המיובא במדד המחירים לצרכן. תוצאות המחקר מראות כי שיעור זה עומד על 27.5%, 16.6% מתוכם מורכבים ממוצרים סופיים מיובאים ו-10.9% – מגורמי ייצור מיובאים. המתודולוגיה המפותחת במחקר גם מאפשרת לחשב את השיעורים האלו בענפי המשק השונים. לשם המחשה, שיעור המוצרים המיובאים בענף ההלבשה עומד על 87% ובענף המזון – על 32%.
שער החליפין אינו משפיע רק על מחירי המוצרים המיובאים במדד אלא גם על מוצרים אחרים שניתן לסחור בהם בין מדינות, בכלל זה מוצרים שאינם מיובאים אך מהווים תחליפים למוצרים המיובאים, ומוצרים שנמכרים לשוק המקומי אך ניתן לייצאם. מוצרים אלה והמוצרים המיובאים מרכיבים את הרכיב הסחיר במדד, ולפי המחקר משקלו במדד עומד על כ-35%. שיעור הרכיב הסחיר במדד, כפי שהוא מחושב במחקר, מהווה אומדן לתמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן, בהנחה שבטווח הארוך התמסורת משער החליפין אל מחירי המוצרים הסחירים מלאה.
המחקר מחשב את שיעור הרכיב הסחיר בדיוק גבוה יחסית למחקרים קודמים. שיטת החישוב מתייחסת לכך שכל מוצר בסל הצריכה הסופי מורכב מרכיב סחיר ומרכיב בלתי סחיר – במחירו של המוצר המיובא ישנם רכיבים מקומיים, כגון שיווק ואחסון, ובמחירו של המוצר שמיוצר בארץ ישנם גורמי ייצור מיובאים. במחקר נעשה שימוש בנתונים כמותיים מפורטים מתוך לוחות תשומה- תפוקה שמפרסמת הלמ"ס; הלוחות מספקים מידע על גורמי הייצור והשימושים השונים של 159 ענפי משק, ואלה סווגו במחקר הנוכחי לסעיפים של מדד המחירים לצרכן. מתודה זו שונה מהמתודה שנקטו מחקרים קודמים, בין היתר היות שמחקרים אלה מנתחים את התמסורת על ידי אמידת משוואות אינפלציה, או לחלופין על ידי כך שהם מחלקים את המדד לרכיב הסחיר והבלתי סחיר בדרך שאינה מבוססת על נתונים כמותיים.
המחקר עשוי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית והפיסקלית. אשר למדיניות המוניטרית, זו חותרת בראש ובראשונה לשמירה על יעד האינפלציה, ועל כן ישנה חשיבות רבה להבנה מעמיקה ומבנית של האופן שבו המדיניות המוניטרית משפיעה על האינפלציה דרך שער חליפין. נוסף על כך המחקר מאפשר לנתח את מקורות האינפלציה, בזכות ההבחנה המדויקת בין הרכיב המקומי שלה לבין הרכיב החיצוני (המושפע מחו"ל). אשר למדיניות הפיסקלית, הנתונים ברמת הפירוט הענפי יוכלו לסייע להבין כיצד הטלת מכסים משפיעה על כל ענף וענף.