הייצוא של סחורות מישראל בקיפאון בשנים האחרונות

Export-Stampבשנים האחרונות חלה האטה בגידול יצוא הסחורות הישראלי, כאשר בחודשים אחרונים נרשמה ירידה של ממש. כלל היצוא הישראלי צמח בשלוש השנים האחרונות בקצב ממוצע של 1.8 אחוזים, כמחצית מקצב התרחבות הסחר העולמי באותה תקופה ונמוך מקצב הגידול של התוצר בישראל בתקופה זו. המשמעות – שחיקה של נתח היצוא של ישראל בסחר העולמי, ופגיעה בקצב הצמיחה של התוצר בישראל.

נהוג להסביר את החולשה ביצוא הסחורות הישראלי על ידי ביקושים עולמיים ותנודות בשערי החליפין. הסביבה העולמית מספקת פחות ביקושים ליצוא הישראלי – הסחר העולמי צומח בקצב איטי יותר ומשקים מפותחים רבים עדיין סובלים מירידה בהיקף הפעילות הכלכלית לעומת הפוטנציאל. במקביל, התחזקות השקל פוגעת בטווח הקצר בתחרותיות יצוא הסחורות הישראלי. עם זאת, ניתוח כמותי שערכנו מראה כי הסיבות הללו מסבירות רק חלק מהחולשה ביצוא הסחורות.

הסבר מרכזי נוסף לחולשה ביצוא טמון בשחיקה בתחרותיות מבנית. בתוך כך, הפיכתה ההדרגתית של ישראל למדינה מפותחת והשינויים הרגולטוריים הובילו לייקור עלויות העבודה המקומיות, זאת כאשר עלויות העבודה במשקים המפותחים האחרים נותרו ללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות. השחיקה בתחרותיות משתקפת גם בהרעה במדדי התחרותיות של המשק הישראלי.

מגבלה נוספת להתרחבות היצוא עשויה לנבוע מצד ההיצע. במסגרת זאת, היצוא הישראלי מתמקד בענפים המתקדמים (כגון אלקטרוניקה ותרופות בצד הסחורות, ותוכנה ומו"פ בצד השירותים). ענפים אלו דורשים כוח אדם מיומן, אשר מצוי בשנים האחרונות במחסור הולך וגובר. הגידול ביצוא השירותים (הכולל בעיקר את התוכנה, מו"פ ותיירות) שפיצה חלקית על הירידה ביצוא הסחורות בשנים האחרונות, הגביר את הדרישה לכח אדם מיומן.

ניתן לכמת את השפעתם של חלק מהגורמים שצוינו לעיל, כגון התמתנות הביקושים העולמיים ליצוא הישראלי (בעיקר יצוא הסחורות) והשפעת שער החליפין. מניתוח המבוסס על מודל צמיחה עולה כי התרומה של הסחר העולמי ליצוא הסחורות הישראלי פחתה, מכיוון שקצב הגידול הממוצע בסחר העולמי בשלוש השנים אחרונות ירד למחצית בהשוואה לשנים שלפני המשבר העולמי. להתחזקות שער החליפין מאז שנת 2012 הייתה השפעה מצומצמת, כאשר עיקר התיסוף נרשם קודם לכן בעיקר בין השנים 2008-2005. מנגד, יצוא השירותים המשיך לתרום לצמיחת התוצר הכללי והתרחב בקצב שנתי ממוצע של 3.7 אחוזים, וקיזז במידה מסוימת את ההאטה המשמעותית ביצוא הסחורות. הגידול ביצוא השירותים נתמך בגידול העולמי בפעילות בענפי ההיי-טק (הבא לידי ביטוי בין השאר בעליות במדד ה-NASDAQ).

עם זאת, הניתוח הכמותי מראה כי המגמות העולמיות מהוות הסבר חלקי לחולשה ביצוא הישראלי, וככל הנראה חלה שחיקה בתחרותיות של המשק הישראלי שהובילה לפגיעה נוספת ביצוא.

 

עלויות הייצור בישראל מתייקרות

הצטרפותה של ישראל לקבוצת מדינות ה-OECD סימלה את הפיכתו של  המשק ישראלי למשק מפותח. בתוך כך, מאז המחצית השנייה של העשור הקודם חלה עלייה בתוצר לנפש בישראל תוך התקרבות לתוצר לנפש במדינות מפותחות אחרות. עלייה בתוצר לנפש משקפת שיפור ברמת החיים, אך במקביל מביאה לייקור עלות העבודה ליחידת תוצר. כך, עלות עבודה ליחידת תוצר בישראל עלתה משמעותית בשנים האחרונות, בעוד עלויות השכר במדינות המפותחות האחרות נותרו ללא שינוי משמעותי. זאת בשונה מתקופת טרום המשבר העולמי, בה עלויות העבודה בישראל עלו בקצב איטי יחסית.

הגלובליזציה מחייבת ניצול היתרונות היחסיים

חלקו של הסחר בתוצר של המדינות המפותחות מצוי במגמת עלייה מתמשכת בעשורים האחרונים, מגמה שנבלמה בשנת 2009 בעקבות המשבר העולמי. בשנת 2011, עם ההתאוששות מהמשבר, חזר חלקו של הסחר בתוצר של מדינות ה-OECD (בממוצע) לרמות השיא שנרשמו טרום המשבר. בדומה למרבית המדינות המפותחות, גם בישראל נרשמה בעשורים האחרונים עלייה בחלקו של הסחר בתוצר, ואולם המגמה התהפכה בשנים האחרונות.

הפתיחות לסחר חוץ יוצרת תחרות גוברת לענפים המקומיים ומחייבת התייעלות או מעבר לתחומים בהם לכלכלה קיים יתרון יחסי. לדוגמא, הסרת המגבלות על היבוא של מוצרי הטקסטיל בתחילת שנות ה-90 הובילה לצמצום משמעותי של הפעילות בענף והתמקדות בנישות עתירות טכנולוגיה. כפי שנראה בהמשך, עיקר הגידול ביצוא הסחורות הישראלי חל בענפים המתקדמים.

בעשר השנים האחרונות שער החליפין הריאלי של השקל רשם תיסוף משמעותי. התחזקות השקל משקפת את המגמות המבניות הבאות:

  • עודף מתמשך בחשבון השוטף לאור העלייה ביצוא השירותים.
  • מעבר לעודף במצבת הנכסים של המשק.
  • תחילת הפקת הגז הטבעי והצפי להגדלת התפוקה בעתיד תוך יצוא חלק מתגליות הגז.

עם זאת, התחזקות השקל מייקרת את היצוא הישראלי בהשוואה למתחרותיה בעולם ומשפיעה בעיקר על ענפי יצוא בעלי פריון נמוך יחסית. במקביל, התחזקות הדולר לעומת האירו מגבירה את התחרות מצד מדינות גוש האירו מול השוק האמריקאי.

ירידה ברמת התחרותיות של ישראל

בעשור הנוכחי אנו עדים להרעה בדירוג של ישראל במדדי תחרותיות גלובאלית. בתרשים מוצג דירוגה של ישראל במדד התחרותיות הגלובאלית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). המדד מתייחס למאפיינים וביצועי המשק, יעילות ותפקוד הממשלה, יעלות הפעילות של המגזר העסקי ואיכות התשתיות. בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 5 מקומות בדירוגה היחסי של ישראל. לאור הממצאים, יש לבחון צעדים להבטחת סביבה תומכת בפעילות העסקית בישראל.

יצוא הסחורות – מתפתחות IN, מפותחות OUT

העלייה המתמשכת ברמת החיים של המשקים המפותחים, אשר הובילה, כאמור, לעלייה בעלות הייצור בכלל ועלות העבודה בפרט,  מתורגמת לשחיקה הדרגתית ברמת התחרותית של המשקים המפותחים. מגמה זו באה לידי ביטוי בעלייה מהירה במשקל היצוא של המשקים המתפתחים (כגון מדינות ה-BRIICS בתרשים) בעשורים האחרונים, על חשבון חלקן של המדינות המפותחות בסחר העולמי.

מעבר מיצוא סחורות ליצוא שירותים

מגמה נוספת הנובעת מהפגיעה ביכולת התחרותית של המשקים המפותחים, הינה מעבר הדרגתי מיצוא סחורות, ליצוא שירותים. ככלל, יצוא הסחורות הוא בעל ערך מוסף נמוך יותר וחלק מהמשקים בעלי עלויות הייצור הגבוהות עוברים ליצוא שירותים (הכולל בין השאר ענפים פיננסיים, תוכנה ומו"פ) אשר מנצלים באופן מיטבי את היתרונות התחרותיים (כגון טכנולוגיה וכוח אדם מיומן). תחלופה זו הינה מגמה ארוכת שנים ובולטת במיוחד בישראל בשנים האחרונות. בהקשר זה, לממשלה תפקיד מרכזי ביצירה ושיפור בהון האנושי שיבטיח גידול בר-קיימא ביצוא הישראלי.

 

השארת תגובה