מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה הודיע הבוקר (יום ד', 22.7) על הסכם חדש לשדרוג היחסים הכלכליים בין ישראל וקנדה במסגרת ההסכם לאזור סחר חופשי. ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל וקנדה, שנחתם בשנת 1997, נפתח לדיונים בפברואר 2014 לצורך מו"מ על שדרוג ההסכם בין המדינות, שנחשב למיושן.שדרוג הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקנדה יפתח בפני היצוא הישראלי הזדמנויות נוספות בשוק רחב זה. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ממשיך לפעול לטובת היצואנים ע"י יצירת גישה נוחה לשווקים חדשים וכן העמקת הנוכחות בשווקים המסורתיים, וזאת באמצעות הסרת חסמי הסחר השונים בהם נתקלות החברות הישראליות ביצוא. קנדה הינה מידידותיה הטובות ביותר של ישראל והידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש.
כך, למשל, כלל ההסכם הישן הפחתות מכס על כל המוצרים התעשייתיים, אך הותיר מכסים על מוצרי מזון וחקלאות רבים. במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מציינים כי מאז יישום ההסכם, התחזקו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות והיקפי הסחר בניהן גדל משמעותית – מחצי מיליארד דולר למעט יותר ממיליארד דולר בשנת 2014. ההסכם המשודרג עליו הודיע מינהל סחר חוץ הבוקר, יפתח אפשרויות חדשות להגדלת הסחר בין שני הצדדים.
במהלך המו"מ, שנוהל על ידי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הושם על ידי הצד הישראלי דגש על הרחבת ההטבות ליצוא הישראלי באותם תחומים בהם עדיין יש מגבלות – וכן הגדלת יבוא ככל הניתן משיקולי יוקר המחיה, פישוט כללי המקור, תחומים חדשים, הנכללים בהסכמי אס"ח מודרניים (כגון סחר וסביבה, סחר ועבודה, וסחר אלקטרוני), ומניעת מגבלות בתחומי התקינה והגנת החי והצומח בסחר.
כאמור, אחת המטרות העיקריות של ישראל ושל קנדה הייתה קבלת הטבות נוספות במוצרי חקלאות ומזון. מעבר לפטורים ממכס מתוקף ההסכם הישן, תקבל ישראל גישה חופשית לשוק הקנדי בפריטים כגון: מוצרים מדגנים (עוגיות, ופלים, מוצרי מאפה שונים), ירקות ופירות טריים ומעובדים (גזר, עגבניות שרי, ברוקולי, תירס, תבלינים טריים, הדרים, מיצים), יינות ועוד.
בתמורה לכך ישראל העניקה למוצרים הקנדיים פטור מלא בין היתר לדברי מאפה רבים, גלוקוז, פירות יער, מוצרי דגה נבחרים, תבלינים, פירות וירקות משומרים. מכסות פטורות ממכס ניתנו לתפוחים ואגסים, חומוס, תפו"א, בצלים, שום, ירקות קפואים, פירות יבשים, צימוקים, ויין.
נושא חשוב נוסף במו"מ היה פישוט כללי המקור, ששודרגו באופן משמעותי והפכו לפשוטים יותר להבנה. בתוך כך, גובשו כללים כוללים עבור קבוצות מוצרים גדולות, לעומת כללים שונים לכל מוצר בודד ונקבעו כללי מקור מקלים יותר במרבית המוצרים. כתוצאה מכך יצואנים ישראלים, שבעבר לא עמדו בכללי המקור של ההסכם ולא יכלו לייצא לקנדה ולנצל את ההטבה במכס, יוכלו מעתה לעשות זאת.
גמישות נוספות שנוצרה כתוצאה מהשדרוג היא האפשרות לבצע עיבודים מזעריים בכמה מדינות עמן לשני הצדדים יש הסכם אס"ח מבלי לאבד את מעמד המקור – דבר המייצר תשתית נכונה להתנהלות הגלובאלית של המפעלים ומרחיב את יכולות התמרון של היצואנים.
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, מציין: "מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה יוזם ומנהל מו"מ על הסכמי סחר חדשים של מדינת ישראל במטרה לקדם את התעשייה המקומית בשווקי העולם, עוסק בתחזוקה שוטפת של הסכמים אלה, ובכך מטפל בחסמי סחר ביצוא עבור החברות הישראליות. כיום, יותר מ-60% מהמסחר הבינלאומי של מדינת ישראל מתבצע במסגרת הסכמי סחר חופשי. בימים אלה ישראל נמצאת במו"מ עם הודו, פנמה ואוקראינה ולקראת פתיחת מו"מ עם מדינות נוספות באסיה."
ממינהל סחר חוץ נמסר כי כעת, ההסכם נמצא בשלב האישור המשפטי לקראת האשרור בפרלמנט הקנדי וכנסת ישראל.