מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אריאל מצא שתפישת הגורמים האחראיים מושפע מהנטייה הפוליטית- ועל זה אני אגיד: כאילו דה ?
מחקר ביקש לבחון את תפיסותיהם של אנשים שונים בנוגע לגורמים האחראיים ליוקר הדיור בישראל. במסגרת המחקר, נשאלו 844 אזרחים יהודים לגבי הגורמים המשפיעים לדעתם על יוקר הדיור לצד תחומים נוספים, והקשר בין גורמים אלו לעמדתם הפוליטית. הגיל הממוצע של הנבדקים עמד על 31, מתוכם 420 נשים 424 גברים. 402 מהנבדקים העידו על עצמם כחילונים, 260 מסורתיים, 164 דתיים וחרדים.
מהמחקר עלו מספר ממצאים. ראשית, על פי תוצאות הסקר, 78.7 אחוז מהמשיבים הסכימו עם ההיגד "קיימת בעיה של יוקר דיור בישראל". תפיסת יוקר הדיור לא הושפעה מהנטייה הפוליטית של המשיבים ונראה כי האזרחים בישראל חשים שמחירי הנדל"ן גבוהים, ללא קשר לנטייתם הפוליטית. יחד עם זאת, עולה מהתוצאות כי ישנה מחלוקת ביחס למידת אחריותם של הגורמים השונים לבעיית יוקר הנדל"ן. המשיבים תלו את הסיבות לכשלים לא רק במפלגת השלטון או בגורמים פנים ממשלתיים כמו שר האוצר או שר השיכון והבינוי, אלא ביזרו את הסיבות בין גורמים רבים, כולל גורמים מצביים (כמו המצב הביטחוני) או לחילופין גורמים אישיים (כמו המוכנות של הציבור לשלם מחירים גבוהים). כדאי לציין שאי בהירות זו בנוגע לאחראיים מאפיין בעיקר מדינות עם הטרוגניות פוליטית וממשלות המורכבות ממפלגות רבות כמו ישראל.
החוקרים מאוניברסיטת אריאל, גם מצאו שהנטייה הפוליטית השפיעה על ייחוס הסיבתיות לגומרים הממשלתיים מול הגורמים האישיים. בעלי נטייה מובהקת לימין הטילו את מירב האשמה על הצרכן הישראלי המוכן לרכוש דירות במחירים גבוהים, ואילו בעלי נטייה פוליטית מובהקת לשמאל הטילו את מירב האשמה על ראש הממשלה וראו בו גורם אחראי למחירי הנדל"ן.
תוצאה זו תואמת לתיאוריה בתחום הפסיכולוגיה החברתית – "הטיה בשירות העצמי". על פי הטיה זו אדם נוטה לייחס כישלונות לגורמים חיצוניים ולא להחלטותיו שלו. בהתאם לכך, כפי שמצא המחקר, ככל שהמשיב מזדהה יותר עם ראש הממשלה הוא נוטה לייחס לגורמים אחרים את הסיבה ליוקר הנדל"ן, ולכן לדוגמא הוא מטיל אחריות רבה יותר על הצרכן הישראלי. עם זאת כאשר המשיב איננו מזדהה עם הממשלה, הרי שהוא תופש את הממשלה ובמיוחד את ראש הממשלה כאחראי העיקרי.
ד"ר שטודינר, מעורכי המחקר, מסביר על חשיבותו: "מכלל תוצאות המחקר משתקפת תמונה עגומה ופאסימית של הציבור ביחס לבעיית יוקר הנדל"ן וביחס לאמונתו לגבי יכולתה של הממשלה לפתור בעיה זו. התוצאות מעידות על תהליך ייחוס האחריות במקרים של כישלונות והצלחות, וההשפעה של הזדהות הציבור עם מפלגת השלטון. זו דוגמא מצוינת איך שיקולים רגשיים משפיעים על תפישה שאמורה להתבסס על מידע אובייקטיבי. כולי תקווה כי תוצאות המחקר יהוו כר למחקרים עתידיים ויעזרו לקביעת מדיניות עתידית שתאפשר שיפור ביוקר הנדל"ן בישראל."