בימים אלה מציינת המדינה האסלאמית שנה לקיומה כישות אוטונומית השולטת על מרחב גיאוגרפי נרחב בשטחן של עיראק וסוריה – שתי מדינות מרכזיות במזרח התיכון. בבואו לסכם לעצמו את השנה הראשונה לכהונתו כחל'יף של המדינה האסלאמית, יכול אבו בכר אל בגדאדי להכתיר את ההימור שלקח כהצלחה, לפחות בינתיים.בגדאדי עצמו הצליח לשרוד כמה ניסיונות התנקשות בחייו והמיזם של המדינה האסלאמית לא קרס, על אף הלחץ הבינלאומי שמופעל נגדה, מתאר יורם שוייצר מהמכון למחקרי בטחון לאומי. כך, למרות שנבלמה תנופת כיבושיה של המדינה האסלאמית, אשר החלה בעקבות הקמת דאע"ש באפריל 2013, יש למדינה האסלאמית הישגים טריטוריאליים חדשים גם בעיראק (רמאדי) וגם בסוריה (פלמירה). גם האבדות הלא מבוטלות שספגה המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה, לא בלמו את זרם המצטרפים החדשים לשורותיה. על פי דיווחים המתפרסמים במערב, מספרם אף גדל בהתמדה וכבר עולה בהיקפו על מספרם של כלל המתנדבים אשר ביקשו ללחום נגד צבא ברית המועצות בעתו, והצטרפו במשך עשור לשורות המוג'הידין באפגניסטאן.
הפעילות הצבאית של כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה בשנה שחלפה, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בהפצצות מהאוויר ובייעוץ, לא הביאו למפלתה ונראה, כי היעדר הישגים משמעותיים בפעילות זו, מאפשרת לבגדאדי להמשיך ולהקרין דימוי של הצלחה וחוסן כלפי תומכיו. דימוי זה מועצם באמצעות אסטרטגיה תקשורתית אינטנסיבית, המנוהלת באופן מרוכז ומתוחכם בידי אנשיה, ובאופן מבוזר – בידי תומכיה ברחבי העולם, דרך מגוון של ערוצי המדיה החברתית.
מתקפות הטרור שבוצעו בשבוע האחרון בתוניסיה, כווית וצרפת מעידות יותר מכל, כי המערכה להבסת המדינה האסלאמית צפויה לגבות מחיר דמים כבד מאזרחים חפים מפשע במקומות שונים ברחבי העולם ולא רק בעיראק ובסוריה. האידאולוגיה שבשמה מבצעת המדינה האסלאמית את מעשי הזוועה שלה, תוך קריאת תגר בוטה נגד הקודים והנורמות המוסריות והחברתיות של החברה האנושית מחייבות את הבסתה המוחלטת. אם לא כן, אנחנו צפויים למראות זוועה רבים דומים לאלה בשנים הקרובות. ישראל אשר רואה עצמה חלק מהקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית חייבת לקחת בחשבון, כי גם היא תהווה יעד להתקפות מצדה ועל כן, היא חייבת לתמוך ולסייע ככול יכולתה לפעילות זו ולהיערך מודיעינית ומבצעית לסיכול ולפגיעה במי שינסה לתקוף את אזרחיה בגבולותיה ואף בחו"ל.