כיצד החיים בצל איום טרור משפיעים על החלטות כלכליות של התושבים לאורך זמן?

גרים בעוטף עזה או ביהודה ושומרון? כדאי שתבדקו שוב את ההחלטות הכלכליות האחרונות שקיבלתם. מחקר חדש בדק ומצא – תושבים המתגוררים באזורים בעלי רמת סיכון גבוהה, יעדיפו את ההווה על פני העתיד בהחלטות כלכליות. בקיצור – אכול ושתו כי מחר חמא"ס (או חזבאללה או דעא"ש או …)

האם הייתם מעדיפים לקבל 100 ₪ היום או 110 ₪ בעוד חודש? מסתבר שהשאלה הזו יכולה להעיד על העדפת הזמן שלכם, שהיא קריטית בקבלת החלטות כלכליות.

חיים בצל איום טרור נתפסים כמצב מלחיץ המשפיע על חיי היום יום, על קביעת המדיניות ועל תפיסת הביטחון של המדינה. הקונפליקט הישראלי- פלשתינאי הוביל למצב מתמשך שבו אזרחים משני הצדדים מתמודדים עם איום יומיומי. מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר זאב שטודינר ופרופ' ג'פרי קנטור מאוניברסיטת אריאל ובסיוע מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, בדק את הקשר בין מגורים להעדפות הזמן של התושבים כפי שבאות לידי ביטוי בהחלטות כלכליות שונות. המחקר השווה בין תושבים הגרים באזורים בעלי רמת סיכון נמוכה כגון מרכז הארץ, לבין תושבים הגרים באזורים בעלי רמת סיכון גבוהה כיהודה ושומרון ועוטף עזה (למחקר המלא).

במהלך המחקר נערך סקר בקרב 1,753 נבדקים בגילאי ה-20 מתוכם 1,178 נבדקים מאזורים בעלי סיכון נמוך ו- 575 נבדקים מאזורים בעלי סיכון גבוה. המחקר מצא שלתושבים באזורים בעלי סיכון גבוה כיהודה ושומרון וכן עוטף עזה, יש העדפת הווה חזקה יותר ושנאת סיכון חלשה יותר בהשוואה לתושבים באזורים בעלי סיכון נמוך. למרות שטחה הקטן של ישראל והקרבה הגאוגרפית בין האזורים השונים נמצאו הבדלים ניכרים, הנובעים מכך שתושבים באזורים בעלי סיכון גבוה מתמודדים עם אווירה אלימה הכרוכה באי וודאות ובפגיעה בתחושת הביטחון האישי. תחושות אלו מביאות להעדפת הווה חזקה.

ד"ר שטודינר, מעורכי המחקר, מסביר על חשיבות הממצאים: "הבנת התגובות של אנשים לאירועים מלחיצים לא רק בעת התרחשותם אלא לאורך תקופה ארוכה היא חיונית. מחקרים קודמים וכן מחקר נוכחי זה מראים שרגשות מסוג זה יכולים להשפיע על הערכות ועל החלטות הנוגעות לכל תחומי החיים כגון מדיניות ציבורית, החלטות כלכליות של הפרט, חוסר העדפה לחיסכון כספי לעתיד וכן הלאה. מחקר מסוג זה יכול לסייע למקבלי ההחלטות להבין את התחושות העזות הבאות בעקבות איומי טרור באזורים בעלי סיכון גבוה, ולתמוך בתושבים המתגוררים באזורים אלו לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה נפשית, כלומר לסייע לתושבים להתמודד עם התוצאות הרגשיות."