ברבעון הראשון של השנה הסתכם הגירעון בחשבון הסחורות ב- 0.7 מיליארד דולר (כולל אוניות, מטוסים ויהלומים, על בסיס נתונים מקוריים). נתון זה מהווה ירידה של כ- 70 אחוזים ביחס לרבעון המקביל אשתקד. גם הגירעון בניכוי אניות מטוסים ויהלומים רשם ירידה דומה. רמתו הנוכחית של הגירעון הינה הנמוכה ביותר מאז שנת 2010. הירידה בגירעון נבעה מירידה ביבוא הסחורות, אשר קוזזה חלקית בירידה ביצוא הסחורות (ראה תרשים ש1).
יצוא הסחורות
סך יצוא הסחורות (כולל אוניות, מטוסים ויהלומים, על בסיס נתונים מקוריים) הסתכם ברבעון הראשון לכדי 14.8 מיליארדי דולרים, ירידה של 6.4 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. חלק משמעותי מהירידה ניתן ליחס לירידה ביצוא היהלומים, כאשר היצוא ללא אניות ומטוסים ויהלומים רשם ירידה מתונה יותר של 0.9 אחוז. במסגרת זו, היצוא התעשייתי נותר ללא שינוי משמעותי ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מנגד, היצוא החקלאי איבד כחמישית מערכו בתקופה זו, כאשר ירידה זו הושפעה ככל הנראה מהמשבר ברוסיה ומירידת ערכו של האירו ביחס לדולר.
בהשוואה לרבעון האחרון של 2014 רשם היצוא (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) ירידה של 0.9 אחוז בלבד. ירידה זו נבעה בעיקרה מהמשך מגמת הירידה ביצוא החקלאי, אשר ירד ב- 12.6 אחוז ברבעון הראשון של השנה ביחס לרבעון האחרון של 2014 (ראה הרחבה בהמשך). היצוא התעשייתי רשם ירידה מתונה של 0.6 אחוז, ונותר ברמה גבוהה יחסית. בחינת נתוני היצוא התעשייתי לפי רמות הטכנולוגיה מצביעה על גידול משמעותי ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית (13.6 אחוזים), אשר קיזז את הירידות שנרשמו ביתר רמות הטכנולוגיה, כאשר ירידות משמעותיות נרשמו ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית (12.0 אחוזים) וביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית (14.8 אחוזים, ראה תרשים ש2). העלייה ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית הגדילה את משקל ענפים אלו ביצוא התעשייתי ל- 50 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה למעט
הרבעון השני של 2009 (ראה תרשים ש3).
בחינת היצוא התעשייתי לפי ענפים כלכליים מצביעה על גידול חד ברבעון הראשון (ביחס לרבעון הרביעי אשתקד) ביצוא כלי תחבורה והובלה (87 אחוזים, ככל הנראה בעיקר מתחום הטיס והחלל), כאשר גידול נרשם גם ביצוא התרופות (כ- 33 אחוזים) וביצוא הרכיבים והלוחות האלקטרוניים (כ- 15
אחוזים). כל אלו תרמו לגידול ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית. מנגד, ירידה של כ- 15 אחוזים ביצוא הכימיקלים תרמה לירידה המשמעותית ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית (ראה תרשים ש4).
היצוא החקלאי מצוי במגמת ירידה מאז הרבעון השלישי של 2013, כאשר בתקופה זו ירד היצוא החקלאי בכ- 30 אחוזים (ראה תרשים ש5). למעלה מכך, רמתו הנוכחית של היצוא החקלאי הינה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז סוף שנת 2006. הירידה ביצוא החקלאי ברבעון הראשון של 2015 אפיינה את כל ענפי החקלאות, כאשר כמעט בכל הענפים נרשמה ירידה דו ספרתית, הן ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והן ביחס לרבעון האחרון של 2014.
ייבוא הסחורות
סך יבוא הסחורות (כולל אוניות, מטוסים ויהלומים, על בסיס נתונים מקוריים) הסתכם ברבעון הראשון ל- 15.5 מיליארדי דולרים, ירידה של 14.7 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ירידה דומה נרשמה גם ביבוא ללא אניות ומטוסים ויהלומים. ירידה זו באה לידי ביטוי בכל רכיבי היבוא, כאשר בלטו הירידות ביבוא חומרי אנרגיה (כ- 40 אחוזים) וביבוא מוצרי השקעה (כ- 20 אחוזים). חלק מירידה זו ניתן ליחס לתיסוף החד של הדולר לעומת השקל במחצית השנייה של 2014, כאשר ברבעון הראשון של השנה עמד שער הדולר על 3.94 ש"ח לדולר, בעוד שברבעון הראשון של 2014 עמד השער של הדולר על 3.5 ש"ח, דהיינו תיסוף של 12.6 אחוזים.
מבחינת נתוני היבוא ברבעון הראשון של 2015 בהשוואה לנתוני הרבעון האחרון של 2014 עולה כי היבוא רשם ירידה של 6.9 אחוזים ברבעון הראשון. ירידה זו נבעה מירידות של כ- 10 אחוזים ביבוא מוצרי השקעה ומוצרי צריכה, ומירידה של כ- 17 אחוזים ביבוא חומרי אנרגיה (על בסיס נתונים מקוריים). הירידה ביבוא חומרי אנרגיה מהווה המשך של מגמת הירידה ביבוא זה מהרבעון הראשון של 2012, כאשר הרמה הנוכחית של יבוא חומרי האנרגיה היא הנמוכה ביותר מאז הרבעון השני של 2009 (ראה תרשים ש6). מגמת הירידה ביבוא חומרי האנרגיה נובעת, ככל הנראה, מהתחלת הפקת הגז במאגר תמר, כאשר הירידה במחירי הנפט במחצית השנייה של 2014 תרמה להאצה במגמת הירידה.
רכיב יבוא נוסף, שתרם לירידה ביבוא, היה יבוא מכוניות נוסעים, הן למטרות השקעה (ציי רכב וליסינג) והן לצריכה של משקי בית. שינויי תעריפי המיסוי הירוק, אשר נכנס לתוקף בתחילת 2015, גרמו להקדמת רכישת מכוניות נוסעים לסוף 2014. כתוצאה מכך, ברבעון הראשון של 2015 נרשמה ירידה חדה ביבוא מכוניות נוסעים (כ- 50 אחוזים), וזאת לאחר מספר רבעונים של גידול ביבוא זה. תרשים ש7 מציג את התפתחות היבוא מאז 2006, אם וללא יבוא מכוניות נוסעים ויבוא דלק. כפי שניתן להיווכח יבוא הסחורות ללא מכוניות נוסעים ודלק שמר על יציבות יחסית ברבעון הראשון של 2015.
תרומת היצוא לצמיחה
הקיפאון היחסי שנרשם בשנים האחרונות ביצוא הסחורות גרר שינוי במנועי הצמיחה של המשק בשנים האחרונות. כך, בשנות הצמיחה המהירה (השנים 2007-2004 ו- 2010-2009) היווה היצוא את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים, שתרם 6.0-2.0 נקודות אחוז לצמיחה (ראה תרשים ש8). אולם, החל משנת 2011 תרם היצוא כ- 0.6-0.3 נקודת אחוז בלבד. התפתחות דומה נרשמה גם בתרומת ההשקעה בנכסים קבועים לצמיחה. בשל התפתחויות אלו, ועל אף שתרומת הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית נותרו ללא שינוי, נרשמה בשנים 2014-2012 ירידה בשיעורי הצמיחה.
[cycloneslider id="10000002"]