בשבוע האחרון נפל דבר באירופה, אולי אחת ההחלטות הקריטיות ביותר של היבשת בעשור האחרון. אירופה החליטה להכפיל את מאמציה באיתור והצלת מבקשי מקלט בים התיכון. למה זו החלטה כה קריטית? משום שהיא הולכת להשפיע באופן דרסטי על פני היבשת בשנים הקרובות מצד אחד והמשמעות היא בלתי הפיכה מהצד השני.
בים התיכון מתרחשת בשלוש השנים האחרונות אחת מסאגות ההגירה הגדולות שידעה היבשת מאד נפילת חומת ברלין לפני 25 שנה. מאות אלפי מבקשי מקלט חוצים את הים התיכון מאפריקה לאירופה על גבי סירות רעועות כל שנה, על פי הדיווחים בעיתונות האירופאית מועידת מנהיגי אירופה בשבוע האחרון, הרי מדובר על מאות אלפים רק באיטליה כלומר ניתן להעריך כי סדרי גודל של חצי מליון איש עוברים לאירופה מדי שנה אם דרך הים ואם בדרכי היבשה המקובלות פחות על המהגרים – דרך הבלקן.
חלק גדול ממבקשי המקלט מגיעים דרך לוב המתפוררת, בין אם מדובר באזרחי לוב או בתושבי מדינות אחרות באפריקה העושים דרכם צפונה דרך לוב לתוך אירופה. הנתיב הימי הקצר ביותר מלוב לאירופה מגיע לאיטליה הסופגת את עיקר מבקשי המקלט אולם חלקם מגיעים גם ליון, לספרד ולצרפת. נתיב נוסף של מבקשי מקלט מאפריקה לאירופה באופן ימי יוצא מהחופים המערביים של אפריקה מסנגאל ומגמביה אל עבר האיים הקנריים (ספרד) במסע מסוכן לתוך האוקיינוס האטלנטי (הסוער והמסוכן פי כמה מהים התיכון) – העיקר להגיע לטריטוריה אירופאית.
כאשר מבקשי המקלט מגיעים לאירופה הם בדרך כלל מבקשים לנוע צפונה לעבר גרמניה, צרפת, מדינות סקנדינביה והשפלה. דווקא מדינות דרום אירופה מבוקשות פחות על ידי מבקשי המקלט, להערכתי האישית אולי בגלל האופי הנוצרי – קתולי שלהן שהוא שמרני יותר לעומת הפתיחות של מדינות צפון אירופה.
מבחינת האיטלקים חודש אוקטובר 2013 היה קו פרשת מיים מבחינת טיפול שלטונות איטליה בנושא. בחודש זה טבעו 2 סירות מהגרים סמוך לחופי האי האיטלקי למפדוזה בהן נהרגו כ-400 מהגרים מאריתריאה, סומליה, גאנה, סוריה והרשות הפלסטינית, האסון הביא את ממשלת איטליה לפתוח במבצע אכיפה מוגבר שכלל גם כוחות חיפוש והצלה ימיים, בשם "מארה נוסטרום" (mare nostrum operation). התכנית הופסקה משיקולי תקציב שנה לאחר מכן, איטליה סירבה להמשיך לשאת בעלויות התכנית לבדה בלי שיתוף פעולה כולל של מדינות האיחוד הארופי. עכשיו נראה כי האיחוד החליט להשיק מבצע דומה רחב יותר.
תוכנית תחקירי החוץ של ערוץ ABC האוסטרלי הצטרף לספינת הצי האיטלקי במהלך המבצע ומתעדת איתור וחילוץ של 2-3 כלי שייט של מבקשי מקלט מדי לילה (לחצו על התמונה כדי לצפות בתוכנית).
התמונות מספינות מבקשי המקלט איומות, לא צריך להיות קפיטן דגול כדי להבין שכלי השיט הללו לא נבנו כדי לעבור מרחקים כאלו ולהיות מאוכלסים בצפיפות כזו. דבר נוסף בולט בתמונות – כמעט כל מבקשי המקלט הם גברים צעירים. יש מעט מאד נשים על הסיפון, כמעט ואין משפחות וכמעט אין מבוגרים.
הדילמה האירופאית ברורה, להקשיח את מדיניות ההגירה ולנקוט באמצעים להחזיר את הספינות בעודן בים (שזו המדיניות הנוכחית באוסטרליה לדוגמה) או לקלוט את מבקשי המקלט באירופה. למרות ההכרזות אני חושב שהחלטת דרך הביניים שנקטו האירופאים והיא לטפל במבקשי המקלט על אדמת אירופה ואז להחזירם לאפריקה היא בלתי מציאותית לחלוטין – אף אחד מהם, אבל אף אחד ממבקשי המקלט – לא יעלה על מטוס חזרה מרצונו החופשי.
זכותם של האירופאים להחליט מי יבוא בשעריהם וזכותם לקלוט במדינותהם את מי שהם רוצים, אבל למדיניות החיפוש וההצלה הנוכחית יש ויהיה מחיר דמים כואב, אנשים רבים עומדים לאבד את חיהם בטביעה בים התיכון עקב מדיניות זו המעודדת את מבקשי המקלט לעלות על כל דבר שצף ולנסות להגיע לאירופה.
לא מדובר במדיניות הגירה הוגנת ואחידה (ואולי בעצם כן ואני אגיע לזה בהמשך), מדובר בתהליך דרוויניסטי אכזרי וכואב שבו רק החזקים ששרדו את המסע היבשתי והימי לאירופה – זוכים להיכנס ליבשת, זאת הסיבה שרק גברים צעירים נראים על סיפוני ספינות המהגרים. אם האירופאים רוצים לסייע למבקשי המקלט הללו ולקלוט אתם באירופה מדוע אין הם מקימים מערך הגירה מסודר עם קריטריונים ברורים, סניפים וסוכנויות ביצוע בארצות המקור? מדוע הם עוזרים רק לאותם חזקים ששרדו את המסע והגיעו עד סף דלתם? מפני שזה משתלם כלכלית!
המדיניות האירופאית הנוכחית יוצרת סלקציה אכזרית לפיה רק גברים צעירים מסוגלים לעמוד במסע הימי המסוכן ורק הם זוכים להיכנס בשעריה ולעבוד כדי לממן את החוב הציבורי האדיר והאוכלוסייה המזדקנת, זכותם של האירופאים להחליט מי יבוא ויכנס למדינתם אבל המדיניות הנוכחית מעודדת מסעות ימיים מסוכנים שיגבו את חייהם של אלפי קורבנות כבר בקיץ המתקרב אלנו, ומשרת (כמה נוח) את האינטרסים הכלכליים של היבשת.
סיפורי ההגירה של המאה ה 21 הם טרגיים ומעוררי רחמים אבל הדרך להתמודד עם הנושא הוא פתרון הבעיות בארצות המקור ולא קליטת אותם שברי אחוז של ברי מזל שהצליחו לעבור את המסע. כמובן שיש להציל את אותם אלו המגיעים לחופי אירופה וכמובן שחובה על כל בר דעת להגיש סיוע ועזרה לספינות העמוסות באופן מסוכן כאשר הן בלב ים – אבל אסור לעודד אנשים נוספים לקחת את הסיכון!
המדיניות האירופאית הנוכחית של הגברת מאמצי החילוץ כן מעודדת את לקיחת הסיכון, היא מעבירה מסר ברור לכל סוחרי האדם ומבריחי המהגרים: עלו על כל דבר שצף ונועו צפונה – האירופאים כבר ימצאו אותכם.
מצגת תמונות מחיפוש ב'גוגל תמונות' את המונח mare nostrum operation, מי יכול לאתר ולו רק משפחה אחת עם אשה וילדים?
[cycloneslider id="10000001"]
לא בטוח שתיאוריית הקונספירציה הצינית הזו עומדת במבחן המציאות. מבצע הצלה הרואי עולה פחות ממנגנון שלם של מערך הגירה מסודר. אוכלוסיה עשירה ומזדקנת זקוקה גם למבשלות ומטפלות בקשישים, ולא רק לגברים צעירים.