טורקיה חברה באיחוד האירופי? כנראה לא בדורנו

Turkey_EUהחלום של טורקיה להפוך לחברה באיחוד האירופי הולך ונמוג. הקשיים בהגעה לפתרון בסכסוך בקפריסין (גם אם אינם רק באשמתה של טורקיה), השורה הארוכה של אמצעים אנטי-דמוקרטים שנוקטת ממשלת טורקיה, ההתנגדות הגלויה של חברות מרכזיות באיחוד לכניסתה, הכחשתה של טורקיה את רצח העם הארמני (שלאחרונה עוררה משבר דיפלומטי בינה לבין הוותיקן) וכן המשבר בתוך גוש האירו עצמו – כל אלה מטילים צל כבד על חברותה הפוטנציאלית של טורקיה, לפחות כל עוד לא יחולו שינויים מהותיים במבנה הנוכחי של האיחוד, כך גורסים עודד ערן וגליה לינדנשטראוס מהמכון למחקרי בטחון לאומי.
באופן אישי מעולם לא האמנתי שהאירופאים מתכוונים באמת לקבל את טורקיה כחברה באיחוד. עמוק עמוק בתוכו, האיחוד האירופאי בעיני האירופאים עצמם הוא איחוד 'נוצרי – לבן' שאין בו מקום למוסלמי הכהה, אוקראינה המפותחת כלכלית הרבה פחות מטורקיה תהיה חברה באיחוד הרבה שנים לפני טורקיה. טורקיה נהנת במשך שנים ממעמד של 'מועמדת מיוחדת' בשנים האחרונות כולם מבינים שזה למעשה מכבסת מילים ולעולם האיחוד לא התכוון באמת לקלוט את טורקיה לשורותיו.
תור הזהב של יחסי טורקיה עם האיחוד במהלך שנות התשעים חלף עבר לו, זה היה גם תור הזהב של יחסי ישראל וטורקיה למי שאינו זוכר. חברה טורקית בנתה בישראל את פרויקט נתב"ג 2000 (ונכשלה בפרויקט ולכן בניית נמל התעופה הסתיימה ב 2004), חברות ישראליות התמודדו במכרזים בני מאות מליוני דולרים באזור ה GAP התורכי וחיילות האוויר שלנו ושל טורקיה ביצעו תרגילים משותפים.
בראייה הסטורית תור הזהב הזה של יחסי טורקיה והאיחוד וטורקיה וישראל במהלך שנות התשעים הוא שלב לא מייצג של היחסים. טורקיה הייתה מתנגד תקיפה לישראל החל מהצבעתה נגד ישראל במסגרת החלטת החלוקה של 29 בנובמבר 1947 ועד שנות התשעים. לאחר מכן עם פרוץ האנתיפאדה השניה המשיכה טורקיה תחת הנהגת ארדואן בקו האנטי ישראלי עד להיותה אחת מהמובילות העולמיות של קו זה כאשר היא מפגינה קיצוניות רבה כלפי ישראל כגון במשט המרמרה או בהחלטת ארדואן להגדיר את מטוסי חיל האויר הישראלי כמטוסי אוייב במערכות הטיסה של חיל האויר הטורקי (מדובר על מערכות אמריקאיות של ארגון נאט"ו – טורקיה חברה בארגון זה – המבדילות בין עמית ואוייב).
הצהרתו מהשנה שעברה של נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, ולפיה לא צפויה הרחבה כלשהי של שורות האיחוד בחמש השנים הקרובות, תורמת לצמצום הסיכויים שטורקיה תהפוך אי פעם לחברה מלאה. גם ההצהרה הרשמית של מועצת האיחוד האירופי מדצמבר 2014, ולפיה טורקיה מועמדת לחברות באיחוד ושותפת מפתח שלו, אינה יכולה לשנות את מציאות היחסים הנוכחית.
עולה גם הספק אם טורקיה בעת הזו אכן שואפת לחברות מלאה באיחוד, על כל המחויבויות הנלוות לכך. תגובתו האחרונה של ארדואן לחשש הרשמי שהביע האיחוד בנוגע לצעדים שננקטו במדינה נגד גופי תקשורת של האופוזיציה, ובה טען שהאיחוד צריך לשמור את התבונה שלו לעצמו, מסייעת להבהיר כי רעיון חברות טורקיה באיחוד האירופי הולך ונמוג. בעבר, חלק מגורם המשיכה ש"המודל הטורקי" נהנה ממנו בדעת הקהל הערבית נבע מהיותה של טורקיה מועמדת לחברות באיחוד האירופי. אובדן רכיב זה, לצד הנטיות האוטוקרטיות של ארדואן והסימנים המדאיגים בנוגע לכלכלת טורקיה, הפכו את המודל הטורקי להרבה פחות אטרקטיבי, ומהווים סיבה נוספת לירידה היחסית בהשפעתה האזורית של טורקיה.

תגובה אחת

  1. סקירת חדשות מעולם המשפט | 14.12.2015 | אתר משפט ועסקים הגב

    […] בלבד. ייתכן שפסיקה זו מהווה מסמר נוסף בארון הקבורה של סיכוייה של תורכיה להתקבל לאיחוד האירופי, שכן זו אינה הפעם הראשונה בה […]

השארת תגובה