למה פיריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית

פריון העבודה בישראל נמוך מהרמה הממוצעת במשקים המפותחים. מעבר לכך, הפיגור בפריון לעובד בישראל בהשוואה לארה"ב גדל בכ-10 נקודות אחוז בעשור האחרון. סוגיה זו הינה בעלת חשיבות מקרו כלכלית רבה היות והפריון לעובד משפיע באופן ישיר ומשמעותי על רמת החיים הממוצעת, אם דרך השכר נטו ואם דרך השירותים הציבוריים המוצעים לציבור הרחב.

שילוב של מספר גורמים יכול להסביר את פריון העבודה הנמוך בישראל. בין גורמים אלה נמנים מלאי ההון הפיזי, המצב הביטחוני, הוותק של כוח העבודה, מגמות בשוק העבודה, היקף הכלכלה השחורה וסיבות מדידה טכניות. חלק מגורמים אלה לא ניתן או לא רצוי לשנות והשפעתם נתונה במידה רבה. על מנת להגדיל את הפריון לעובד בישראל יש להתמקד במקביל במספר גורמים מרכזיים ותלויי מדיניות כגון שילוב בשוק העבודה של המגזר הערבי והמגזר החרדי, וצמצום הכלכלה השחורה.

על פי נתוני ה-OECD, פריון העבודה בישראל (שנמדד כתוצר לשעת עבודה) הינו נמוך יחסית למרבית המדינות המפותחות. כך, ב-2013 עמד הפריון לעובד בישראל על 36.7 דולר, רמה נמוכה בכ-24 אחוזים מהממוצע בקבוצת המדינות המפותחות.

תרשים 1: פריון לשעת עבודה בהשוואה בינ"ל  2013, דולרים במונחי PPP מקור: OECD

על פי התיאוריה הכלכלית ("התכנסות מותנית") והניסיון הכלכלי, מדינות בהן פריון העבודה הינו נמוך יחסית צפויות לצמוח בקצב מהיר יותר ולהדביק את הפער. עם זאת, זה אינו המצב בישראל בה נרשמה הן רמה נמוכה והן קצב גידול נמוך יחסית בשנים האחרונות. למעשה, בעוד הפריון לעובד בישראל היווה כ-70 אחוזים מהפריון לעובד בארה"ב בתחילת שנות ה-90, נכון ל-2012 היווה הפריון לעובד בישראל פחות מ-60 אחוזים מהפריון לעובד בארה"ב. סוגיה זו הינה בעלת חשיבות מקרו כלכלית רבה היות והפריון לעובד משפיע באופן ישיר ומשמעותי על רמת החיים הממוצעת, אם דרך השכר נטו ואם דרך השירותים הציבוריים המוצעים לציבור הרחב.

בעוד העובדה כי הפריון לעובד בישראל נמוך יחסית ידועה ומוכרת מזה שנים רבות, הסיבות לתופעה זו ידועות פחות. לכן, ניסה משרד האוצר  לכמת את ההשפעה של כל אחד מהגורמים המשפיעים על הפריון לעובד בישראל, בשיטות שונות, בהתאם לסוגיה ולנתונים הזמינים. הגורמים שהשפעתם נבדקה היו:

1. הון לעובד – רמת ההון לעובד הינה נמוכה יחסית לישראל, דבר המשפיע על התוצר והפריון.
2. ההוצאה הביטחונית – באה על חשבון הוצאות כלכליות-אזרחיות ומהווה גם משתנה דמה (פרוקסי) למצב הגיאופוליטי של ישראל.
3. ניסיון העבודה הממוצע לעובד – הגיל הצעיר יחסית של אוכלוסיית העבודה בישראל והשירות הצבאי מביאים לכך שלעובד הממוצע בישראל ותק נמוך יחסית.
4. מאפייני האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בשוק העבודה – מתאפיינים בשכר ובפריון עבודה נמוך.
5. ההתפתחויות בשוק העבודה – עלייה בשיעור ההשתתפות וירידה בשיעור האבטלה עלולים להוריד את השכר ופריון העבודה הממוצע.
6. היקף הכלכלה השחורה – הכלכלה הלא מדווחת לא נכנסת לחשבונאות הלאומית ועל כן מורידה את הפריון (המחושב).
7. שיטת החשבונאות הלאומית – המעבר לשיטת החשבונאות הלאומית החדשה צפוי לצמצם את הפער בפריון לעובד עקב שינוי בהגדרת נכסים לא מוחשיים.
8. רמת ההון האנושי – כוח העבודה הישראלי מאופיין בשיעור משכילים גבוה, דבר התורם לפריון לעובד.
9. המבנה הענפי של הכלכלה – הכלכלה הישראלית מתמקדת בענפים המתאפיינים בפריון עבודה גבוה, דבר התורם לפריון לעובד.

תרשים 2: כימות השפעת גורמים שונים על הפריון לעובד, דולר 2013, במונחי PPP, מקור: משרד האוצר

מהבדיקה עולה שאין גורם אחד שיכול להסביר את רוב ההפרש בין הפריון לעובד בישראל לממוצע ה-OECD; שילוב של מספר גורמים מוביל לתוצאה זו. כמו כן, חלק מהגורמים לא ניתן או לא רצוי לשנות ויש לקחת את השפעתם כנתונה במידה רבה. כך למשל, השינויים שנרשמו בשנים האחרונות בשוק העבודה הם חיוביים לכלכלה הישראלית, למרות שהשפעתם על הפריון לעובד הינה שלילית. להבדיל, ניתן לדון בגודלה הרצוי של ההוצאה הביטחונית בישראל, אך במצב הגיאופוליטי הנוכחי לא ניתן לצמצם אותה לרמה הממוצעת ב- OECD, אולם קיימת חשיבות לצמצמה ככל הניתן בהתייחס למצב הגיאופוליטי הנתון. בנוסף לכך, הבדיקה מזהה מספר גורמים מרכזיים לפריון העבודה הנמוך יחסית בישראל, כמו למשל ההון לעובד והכלכלה השחורה. עם זאת, יש מקום לבדיקה מעמיקה יותר על מנת לייצר מסקנות מדיניות. כך למשל לגבי ההון לעובד, יש להבין באילו מגזרים קיים חוסר, והאם יש סיבות אובייקטיביות לחוסר זה.