אתמול לחץ נשיא ארה"ב ברק אובמה את ידו של מנהיג קובה ראול קסטרו (אחיו הצעיר של פידל הידוע) בוועידת פסגה בפנמה ובכך סיים 60 שנות איבה בין ממשלי ארה"ב לדורותיהם למדינת האי שנתקעה אי שם בשנות החמישים עקב האמברגו האמריקאי.
שיאו של המתח בין המדינות היה במה שנודע לימים בשם 'משבר הטילים של קובה' שהתרחש בשנת 1962 ובו הציבה רוסיה טילים גרעיניים על אדמת קובה, פחות ממאתיים וחמישים קילומטרים מחופי הרחצה ואתרי הנופש של פלורידה. המלחמה הקרה הסתיימה אולי כבר בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת אולם היה צורך בעוד עשרים וחמש שנים והעברת השלטון מפידל קסטרו לאחיו ראול שהביא רפורמות כלכליות ומיבניות (כמו שימוש בטלפון סלולרי שהיה אסור בקובה עד 2008) עד ללחיצת היד של אתמול.
מעבר ללחיצת היד המסמלת לדעתי יותר פריצת שווקים חדשים לחברות הענק האמריקאיות מאשר שינוי פילוסופי בתחומי חירות האדם מצד דיקטטורת השלטון הקובני של משפחת קסטרו, מעניינת מאד אמירתו של אובמה (בתרגום חופשי): "סיימנו לבחוש בענייני אמריקה הלטינית". התבטאות נוספת של הנשיא האמריקני ואחת שגם רלוונטית לנו במזה"ת הייתה לפני מספר שבועות כאשר אמר בהקשר של הסנקציות על קובה: "אם זה לא עבד 60 שנה אולי הגיע הזמן להחלפת המדיניות".
ובכן, לכל מי שמכיר את ההיסטוריה הפוליטית של אמריקה הלטינית, משפט כמו "גמרנו לבחוש" הוא שילוב של 'המלאכה הושלמה' מצד אחד ו'נכשלנו כליל' מהצד השני. מעל מאה שנה ארה"ב בוחשת בפוליטיקה של אמל"ט! מה זה בוחשת…. עושה 'מוקפץ' עם הרבה תבלינים ועשבי תיבול. פנמה, קובה, ניקרגואה, קולומביה והרשימה ארוכה. החלפת שילטון באמצעות CIA הייתה הדרך המועדפת אבל היו גם דרכים אחרות. עד כדי כך התערבה ארה"ב בעסקי מדינות אמל"ט עד שבפטרוניות נהגו לקרוא למדינות אלו 'החצר האחורית' של ארה"ב. למי שממש מתעניין לחצו כאן לערך הויקיפדיה העוסקת ביחסי ארה"ב ואמל"ט.
וכרגיל, למה זה צריך לעניין אותנו כאן בישראל? אז ככה:
הסנקציות הכלכליות על איראן זה לא מה שיפיל את שלטון האיטולות אבל זה אמצעי לחץ רציני. אולי 60 שנה זה לא עבד בקובה אבל מול איראן הסנקציות כנראה כן עובדות ותוך פחות מ 60 חודשים. יש כנראה הבדל בהתייחסות ארה"ב אל מדינה עויינת הנמצאת 250 ק"מ מול חופיה לכזו הנמצאת בצד השני של העולם. אנחנו דוקא יותר קרובים ל250 ק"מ וזה ממש צריך להדאיג אותנו.
משמעותית יותר לדעתי היא ההכרזה 'סיימנו לבחוש בענייני אמל"ט' המרמזת לדעתי על התחלת אסטרטגיה של התבדלות ויציאה של ארה"ב ממה שנחשב לחצר האחורית שלה. לאחר החצר האחורית תבוא עם השנים גם מדשאת החזית של המזרח התיכון וגם חצר המשחקים של אסיה. לאור ההסתבכות בעיראק ואפגניסטאן, הטעויות לאחר ההפיכה במצריים, הפיגוע בלוב והרשימה עוד ארוכה, אובמה מחפש לדעתי רק דבר אחד – לצאת מהאזור שלנו בכבוד ולא לחזור יותר.
יש לאמריקאים מספיק אנרגיה משלהם (פצלי שמן, אנרגיה חלופית, מאגרי נפט באלסקה) שזה היה עד היום האינטרס האמריקאי העיקרי במזה"ת, אובמה רוצה לסגור עיסקה עם איראן בכל מחיר, לצאת מעירק ואפגניסטאן (כבר עושה זאת) ולא להביט אחורה שנית.