אז מי צורך יותר נפט מדינות מפותחות או מתפתחות?

לאורך רוב המאה ה-20, השווקים המפותחים היו צרכני הנפט העיקריים, והצריכה השנתית שלהם גדלה בקצב ידוע מראש. צריכת הנפט המצרפית של ארה"ב, קנדה, אירופה ויפן גדלה בין השנים 1984 עד 2005 בצורה כמעט ליניארית של כ-440,000 חביות ליום כל שנה. העשור האחרון הביא למהפך מדהים במגמה הזאת. צריכת הנפט במדינות המפותחות ירדה בשיעור ממוצע של 700,000 ח/י בכל שנה מאז 2005, והגיעה ב-2012 לרמה הנמוכה ב-8 מיליון ח/י ממה שהייתה עשויה להיות לו מגמת העלייה הליניארית הקודמת הייתה נמשכת. כך בסקירה שפורסמה על ידי המכון הישראלי לאנרגיה.

הסיפור של השווקים המתעוררים שונה לגמרי. למרות שמדינות אלו צרכו רק 40% מצריכת הנפט העולמית ב-1984, הגידול בצריכה שלהן בין השנים 1984-2005  הסתכם ב-650,000 ח/י בשנה. בעוד שהצריכה במדינות המפותחות ירדה באופן בולט מאז 2005, בשווקים המתעוררים היא גדלה אפילו יותר מהר מהתקופה הקודמת של 1984-2005, כאשר סין לבדה תורמת 57% לגידול בצריכה. העשור האחרון הביא לעליה מדהימה בהכנסה לנפש בסין ובמדינות אחרות, ואחת ההשפעות של המגמה הייתה עלייה גבוהה בצריכת הנפט. ב-1980 השווקים המתעוררים צרכו כשליש מצריכת הנפט העולמית. היום נתון זה עומד על 55%.

גורם אחד העוצר היום את התפוקה במספר מקומות בעולם הוא חוסר השקט הגיאופוליטי. התורמת הגדולה ביותר לעצירת התפוקה בשלוש השנים האחרונות הייתה לוב. מלחמת האזרחים ב-2011 הובילה לנפילתו של קדאפי ולהפסקת משלוחי היצוא. השלום שלאחר מכן התגלה כזמני, והתפוקה קוצצה לאחרונה שוב בצורה חדה כתוצאה מסכסוכי עבודה ומאבקים בין המליציות. הסנקציות המשיכו להפחית את התפוקה של איראן, וההתקפות על תשתיות הנפט גרמו לתפוקה של ניגריה להיות מתחת לפוטנציאל שלה. כ-400 אלף ח/י קוצצו מהתפוקה כתוצאה מהמלחמות בסודן ובסוריה. ה-EIA מעריכה שכל האירועים האלה ואחרים הפחיתו את תפוקת הנפט בעולם ב-3.3 מיליון ח/י, נכון ליוני 2014.

בעבר חלק גדול מהיחסים הבין לאומיים בעולמנו נקבעו עקב העובדה שהנפט הופק במדינות המתפתחות (מזה"ת, אפריקה) ונצרך במדינות המפותחות (ארצות המערב). השינויים בדפוסי הצריכה לצד המגמות הפוליטיות יוצרים מצבים חדשים של יחסי 'דרום – דרום' והדומיננטיות של מדינות המערב בשווקים הלו – יורדת.