היצוא החקלאי לרוסיה ולאירופה במשבר, מה הפתרונות?

רוסיה הפכה בשנים האחרונות לשוק יעד עיקרי לתוצרת חקלאית טרייה מישראל. מומחים מעריכים כי מעל לשליש מהתוצרת החקלאית המיוצאת מישראל מגיעה לשוק בודד זה. מנגד, האיחוד האירופאי הוא שוק היעד הגדול ביותר ליצוא החקלאי הישראלי ומהווה שוק יעד טבעי עקב ביקושים גבוהים הנובעים מרמת החיים, הקירבה הגאוגרפית והקשרים שכבר קיימים.

התחרות ביצוא החקלאי הישראלי בשווקים אלו (רוסיה והאיחוד) מול מדינות האזור שלנו כגון טורקיה, מצריים, מרוקו וכו' הולכת ומחריפה, מדינות אלו נהנות כמו ישראל מתנאי סחר משופרים בכניסה לאיחוד הארופאי (הסכמי סחר חופשי) אולם למרות זאת נראה כי גם בטווח הבינוני ימשיך האיחוד להיות שוק יעד מרכזי ביצוא החקלאי הישראלי.

הייצוא הישראלי לרוסיה חווה נפילה משמעותית בחודשי הסתיו האחרונים בעיקר עקב קריסת הרובל, הייצוא חזר לרמותיו לפני 4 ו 5 שנים והעתיד של הסחר החקלאי ישראל- רוסיה אינו ברור. יתכן שיפור עתידי בתנאים מסוימים (גיאופוליטיים בנושא אוקראינה, מחירי נפט) אולם מנגד נראה כי הצהרותיו של פוטין אינם תומכות בהתפתחויות מסוג זה בעתיד הקרוב. יש לציין כי תחילת שנת 2014 הייתה מאד מוצלחת ביחס לממוצע השנים האחרונות כך שיש לבחון את הירידה בסתיו האחרון גם בהיבט זה.

מנגד, היצוא החקלאי הישראלי לאירופה (לאיחוד) נמצא במשבר שעיקרו הצפת השוק האירופאי בסחורה שכרגיל הייתה מיוצאת מהאיחוד לרוסיה שכן רוסיה הטילה איסור על יבוא מהאיחוד, כך היצוא הישראלי לרוסיה נפל עקב קריסת הרובל והייצוא הישראלי לאירופה נפל עקב הצפת השוק האירופאי בסחורה אירופאית שאמורה הייתה להיות מיוצאת לרוסיה. על זה נאמר קרחים מכאן ומכאן.

אז מה לעשות? כי יש כאן דיון בשני מישורי זמן:

בטווח הקצר: סיוע ישיר לחקלאים. הבדיקה, ההחלטה על הסיוע וקביעת מודל הסיוע צריכה להיות אחראית ולהביא בחשבון את הטבע ההפכפך של יצוא חקלאי, בעולם וגם בישראל מקובל מודל של הפרשה לקרנות במהלך שבע השנים הטובות עבור משיכה בשבע השנים הרעות.

בטווח הבינוני והארוך: פיזור היצוא החקלאי לשווקים ומוצרים חדשים.

• פיתוח מוצרים חדשים במסגרת כלים של משרד החקלאות כגון המו"פ החקלאי במכון וולקני
• פיתוח שווקים חדשים בסיוע ממשלתי כגון (בין השאר) מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

בנושא פיתוח שווקים בתחום החקלאות יש כמה בעיות עיקריות:

1. בעיה רגולטורית חריפה של הגנה על מגזר החקלאות במדינות רבות (מכס, מכסות) וכן נושא ההסגר החקלאי (קרנטין).
2. בעיות לוגיסטיות של חיי המדף של המוצר החקלאי הטרי בהובלה ימית בעיקר ליעדים מרוחקים.
3. כל הנ"ל בנוסף לאתגרים המסחריים הרגילים שאנו מכירים בפיתוח שווקים חדשים וקשר עם יבואנים וקניינים ברשתות מזון.

יצואנים שפגשתי סיפרו על ניסיונם בשווק ההודי לפיו גם בשוק שלכאורה הוא כה תחרותי יש ביקוש לתוצרת חקלאית טרייה, איכותית ומיובאת, יש מעמד ביניים גדל והולך בן עשרות רבות (אם לא מאות) מיליוני הודים שכבר היום קונה תפוחים אמריקאים (לדוגמא) בסופרמרקטים בהודו – כך שגיוון יעדי היצוא החקלאי הישראלי הוא בר ביצוע.