במשך שנים, היה השימוש בקנביס נפוץ לצרכים חברתיים אך מעט מאד בשימוש למטרות רפואיות. לאחרונה, הולכת וגוברת בעולם ההכרה שיש לצמח פוטנציאל מדהים לשימושים רפואיים שצריך ללמוד ולנצל לטובת החולים. קנביס הופך להיות יותר ויותר מקובל כטיפול רפואי לתופעות מסויימות הן על ידי החולים והן על ידי הממסד הרפואי. עובדה זו מביאה לגידול עקבי בביקוש לקנביס רפואי בשנים האחרונות. בנוסף יש מגמה חברתית ארוכת שנים (לפחות במדינות המפותחות) לאפשר צריכה פרטית של קנביס באופן חוקי או לפחות להשאיר לרשויות החוק את האפשרות לא לתבוע לדין את המשתמש הפרטי מסיבות של חוסר ענין לציבור.
מדינות רבות בעולם מאפשרות גידול והפצה של קנביס למטרות טיפול רפואי מזה שנים, כאשר המגדלים נמצאים באותה מדינה שבה נמצאים המשתמשים והשוק כולו מפוקח על ידי הרגולטרים השונים – קרי ללא סחר בין לאומי חוקי בין מדינות. הסביבה הרגולטורית הנוקשה גורמת במספר מדינות לעליית מחירים למוצר הסופי ולקשיים בהשגתו גם באופן חוקי (בעית היצע). מדובר בעיקר במדינות בהן יקר מאד לגדל קנביס עקב תנאי אקלים וכו'.
כמובן שכל המומחים מסכימים יש תתכן זליגה מהמערכת המפוקחת אל השוק השחור וכי המגמות של שימוש רפואי בקנביס ושימוש פרטי למטרות "חברתיות" חופפות לעיתים.
המצב בעולם מבחינת סחר בין לאומי:
המשטר הבין לאומי בנושא מוסדר בעיקר על ידי אמנת האו"ם משנת 1961 האוסרת יצור סחר והפצה של סמים (קנביס מוגדר כסם) אולם מחריגה את נושאי המחקר המדעי ואת השימוש הרפואי. קרי כל הדיון על יצוא קנביס הוא אך ורק למטרות רפואיות ומחקריות. האמנה מגדירה כי סחר והפצה של חומרים נרקוטיים למטרות אלו יהיו אך ורק על ידי "סוכנות ממשלתית". ישראל חברה באמנה וממשלת ישראל הגדירה בהחלטתה משנת 2011 את משרד הבריאות כסוכנות הישראלית לצורך אמנה זו.
אורגוואי הינה המדינה היחידה בעולם שמאפשרת יצוא מסחרי מוסדר של קנביס למטרות רפואיות (הכרזה חדשה מתחילת שנת 2014), המהלך של ארגוואי נתקל בהתנגדות הצהרתית של האו"ם ובהבעת דאגה מהמהלך. הולנד מאפשרת לכל מגדל מוסמך (יצרן) ליצא עד 100 (מאה) ק"ג של קנביס בשנה. קנדה מאפשרת סחר מוגבל תחת תנאים מחמירים.
ד"ר מיקי דור מרצה מאוניברסיטת אריאל, ויועץ רפואי בכיר ביחידת הקנביס במשרד הבריאות – עושה קצת סדר בכל הקשור לשימוש בקנביס רפואי. בתהליך המעבר מחומר אסור לתרופה, אנו נתקלים במכשולים רבים. חלק מהמכשולים נובע מהסטיגמה של הצמח כ"סם קל", ששימוש בו מוליך לכיוון שימוש בסמים קשים. לחשש זה, לא נמצאו שום הוכחות מדעיות אך קשה מאד לשכנע את הציבור הכללי ואת ציבור מקבלי ההחלטות בתחום הרפואי, שאין הדבר כך. בנוסף לכך, עקב הסטיגמה, לא נערכו מחקרים מדעיים של ממש, כדי לבדוק באופן מדעי מה השפעות החומר, מה יתרונותיו ומה הן תופעות הלוואי של השימוש בו. תחילה, נטען שהעדר המחקרים הוא באשמת חברות התרופות, החוששות שחומר זה יתפוס את מקומן של התרופות הקונבנציונאליות, אך כפי הנראה אין לטענה זו בסיס עובדתי. האמת היא יותר פשוטה: כדי לפתח תרופה, חברת התרופות חייבת להשקיע כסף רב מאד ולרשום פטנט על מנת להבטיח את זכויותיה על התוצר. הדבר אינו אפשרי כי חברת תרופות לא יכולה לרשום פטנט על חומר הנמצא בשימוש מעל ל 5000(!) שנים. עקב מצב עובדתי זה, רופאים רבים, גם אם הם לא שבויים ב"סטיגמה" המלווה את הקנביס, נמנעים מלהמליץ עליו בגלל העדר מחקר מדעי מסודר, רק בשנים האחרונות החל מחקר כזה וכאן יש לציין את תרומתו המיוחדת של המדען הישראלי, פרופ' רפי משולם, הנחשב לאחד מבכירי החוקרים בעולם בתחום זה וכמי שהיה הראשון שזיהה מרכיבים רבים של הקנביס ובכל העולם מצטטים את עבודותיו.
הרכב הקנביס
מדובר בחומר מאד מורכב שיש בו מאות חומרים, חלקם פעילים בצורות שונות וחלקם כפי הנראה אינם פעילים. חלק מהחומרים פעילים נגד כאבים, חלק אחר מרגיעים, אחרים מעוררים תיאבון ומפסיקים הקאות ויש עוד השפעות רבות נוספות שאנו נמצאים בתהליך למידה שלהן.
כדי לסבך את הבנת התהליך, חומרים רבים מתוכם שבודדו, לא נתנו את האפקט המבוקש כשהם לבד ויש צורך בסינרגיזם (פעילות משולבת של שניים או יותר מרכיבים יחד) כדי לקבל את ההשפעה המבוקשת. על בסיס הנחה זו שילוב של אחוזים שונים של המרכיבים השונים של הקנביס הוא שנותן את הפעילויות השונות. שילוב מסוים עדיף לטיפול בחוסר תיאבון והקאות ושילוב אחר יתאים להשראת שינה. המגדלים את הזנים השונים יודעים לזהות את התכונות המאפיינות כל אחד מהזנים וגם אלה משתנים לפי גורמים שונים.
ההתוויות לטיפול
ההתוויה הראשונה לטיפול היום היא עקב בעיה אונקולוגית כולל תופעות לואי עקב טיפולים כימותרפיים או הקרנות. כדי למנוע אי הבנה , מדגיש דר' דור שאין הוכחה כל שהיא שקנביס מרפא סרטן אך מניסיון בחולים רבים , יש שיפור של ממש במצבם כשהן יכולים לאכול ומפסיקים להקיא. כיום מטופלים למעלה מ 6000 חולים בהתוויה זו . התוויות נוספות למתן קנביס הן מחלות הגורמות כאב קשה שלא משתפר לאחר שנה של טיפול נגד כאבים מקובל. התוויות נוספות הן כאבים ממקור נוירופאטי ( עצבי ) , אפילפסיה בלתי נשלטת בילדים , מצבים נוירולוגיים ואורתופדים הגורמים כאב עז ממושך ואחרים . לאחרונה אושרה לראשונה התוויה של טיפול ב- PTSD במצבים חמורים ולאחר טיפול מקובל בתקופת זמן ממושכת. מחלת הפיברומיאלגיה נדונה במספר רב של דיונים אך המומחים המטפלים במחלה סירבו להכליל אותה כהתוויה מוכרת אם כי הטיפול במחלה מאושר במקרים קשים במיוחד לאחר חוות דעת של רופאי בריאות הנפש וראומטולוגים כאשר יש כאבים חמורים במיוחד במשך זמן ארוך. מידי חודש, יושבת ועדת התוויות המורכבת מבכירי הרופאים באותו תחום בארץ ודנה בהכללת מחלות נוספות כהתוויה מוכרת לשימוש בקנביס.
המצב היום
היום יש בארץ מעל ל- 20,000 בעלי רישיון בשימוש בקנביס רפואי . קרוב ל- 8,000 איש נוספים קיבלו רישיונות במהלך השנים אך הפסיקו להשתמש בחומר בין אם עקב חוסר שביעות רצון מהתוצאה או עקב פטירה. מידי יום מגיעים למשרד הבריאות בין – 200 ל- 300 טפסים של בקשות, חלקן בקשות ראשונות וחלקן בקשות לחידוש רישיון. למעלה מ-80% מהבקשות מאושרות לגבי חלק מאלה שנדחו יש דיון נוסף. הצפי הוא שמספר הפונים והמטופלים יגדל עוד יותר בעתיד עם למידת הנושא והשינוי הצפוי בהתייחסות הצוות הרפואי לנושא הקנביס הרפואי.