נושאי סביבה כידוע אינם מבחינים בגבולות לאומיים. די לסיים טיול שקיעה בין פסולת נילונים ובקבוקים שפלט הים באחד מחופי הצפון, מראש הנקרה ועד עתלית כדי להבין זאת. חלק מהפסולת הוא שלנו, כחול לבן במבה ושוש וחלק אחר נושא כיתוב בערבית, עובדה המרמזת שהוא נסחף לאורך החוף המזרחי של הים התיכון, אם מצפון -מלבנון, או מדרום -מאזור עזה ומצרים.
כן, הציבור הישראלי מזהם את הים אך חלק מהזיהום מגיע גם משכננו, כפי שאני בטוח שבחוף הים של צידון צצות להן שקיות סופרמרקט ורדרדות של רמי לוי.
בימי מלחמת לבנון השניה, אגב, הזוהום הימי ירד מאד. יש שתלו זאת בעובדה שמטיילים ישראלים לא פקדו את החופים מצד אחד, ואחרים תלו זאת בעובדה כי עקב המלחמה חדלו הדחפורים במזבלות של דרום בירות, צור ודמור לדחוף לים כמויות עצומות של פסולת.
כך או כך, חוקרת ימית במשרד להגנת הסביבה בשם גליה פסטרנק, (שגם אגב יודעת לכתוב ופרסמה רומן מקסים בשם 'נעדר') מספרת כי מודל מדעי חדש אפשר לחוקרים לקבוע כמה חתיכות פלסטיק צפות בימים ובאוקיינוסים ברחבי עולם. הם מצאו גם כי משקלו הכולל של הפלסטיק עולה על 250 אלף טון וכי הזיהום הפלסטי השתלט על כל חלקה בעולם.
במסגרת מחקר שעורכת גליה היא פזרה בשבוע שעבר 300 בקבוקים כדי למצוא את השפעת הזרם החופי על פיזור הפסולת הימית על חופי ישראל, הבקבוקים פוזרו מול החופים הבאים: עכו, ראש מפרץ חיפה (שקמונה), נחל פולג, פלמחים, ניצנים, זיקים. הבקבוקים יסומנו בפס צבע (סגול, אדום, ורוד, צהוב, ירוק וכתום) ובתוכם חול ונייר מגולגל.
גליה מבקשת שתשימו לב לבקבוקים המגיעים לחוף, ותדווחו על מציאת הבקבוק לפי הפרטים המופיעים במודעה המצ"ב.
בעניין בקבוקי הפלאסטיק:המדריך שלנו ב"שביל ישראל" אוסף במהלך כל טיול בקבוקי פלאסטיק זרוקים שהשאירו אחריהם מטיילים. בסוף היום ניתן לראותו עם מערכת של עשרות בקבוקים על גבו. יש מספיק עבודה בנושא ברחבי הארץ. במיוחד נדהמתי מהנעשה בדרום הפרוע. אנחנו כאן בצפון מקפידים,ממיינים וממחזרים אשפה. בנושא שמירת הסביבה, הרשויות יורדות לחיי מפעלים שקל להידבר איתם כמו רפא"ל למשל, אבל תחנת דלק לא רחוק שמזהמת את הסביבה עוברת מתחת לראדאר. בטיולינו בדרום הפרוע ראינו טונות אשפה פזורות מסביב לכפרים ,בואדיות ,בקבוקים לאלפים ואין שום פיקוח או כפיית חוק. מה שנקרא מחפשים את המטבע מתחת לפנס.
בהצלחה לגליה היקרה בהמשך המחקר.