תובנות ממהפכת הגז הטבעי בישראל

הגז הטבעי הישראלי הוא נכס אסטרטגי וכלכלי בעל חשיבות רבה. עם זאת, שיעור חלקו בתוצר המקומי הגולמי צפוי להיות אחוזים מעטים, ואין הוא מקנה לישראל מעמד בכיר במשק האנרגיה העולמי.

יצוא הגז הכרחי הן למימון ולפיתוח שדות הגז הקיימים, הן לחיפושי גז ונפט (שטרם התגלה בים), והן כדי לאותת למשקיעים ישראליים וזרים באשר לכדאיות השקעתם בישראל בכלל. על פי החלטת הממשלה בעניין היקף יצוא הגז ובהתאם להנחות ועדת צמח, הגז יספיק לכ־ 30 שנות צריכה מקומית, לכל היותר. כלומר, אם לא ימצאו עתודות גז גדולות נוספות, עידן הפקת הגז הישראלי יסתיים לקראת שנת 2045 , אז תהיה לשנת צריכה. באופן תיאורטי, BCM 30 תלות המשק בגז טבעי בסדר גודל של אם תוגבל הצריכה השנתית לכמות זו ולא יתקיים יצוא גז כלל, אזי יספיקו מאגרי הגז ל־ 15 שנים נוספות, קרי, עד שנת 2060 . כך או אחרת, ישראל תצטרך לספק בעתיד את צורכי האנרגיה שלה באמצעות יבוא גז או ממקורות אנרגיה אחרים, שיימצאו או שיפותחו עד אז.

הדילמה הבין־דורית אמנם בולטת בתחום הגז הטבעי, אך זהו זה רק תחום צר שבו היא באה לידי ביטוי. כך למשל, הדילמה מגולמת גם בסוגיית החוב הלאומי, כלומר, איזה היקף חוב מעביר הדור הזה לדורות הבאים; סוגיית ההפרשות לפנסיה, כלומר איזה נטל סוציאלי יטיל הדור הנוכחי כאשר יזדקן; הדור הנוכחי מעביר לדורות הבאים את הקרקע, את התשתיות, את נושא איכות הסביבה ועוד. לכן, הדיון בדילמה זו צריך להיבחן באופן מקיף ולא רק בתחום הגז הטבעי.

משק הגז עתיר יתרונות אך הוא גם מגלם סיכונים לא־מעטים, שיש לנהלם באמצעות יתירות בתשתיות הספקה ובתשתיות ההולכה, המשך קיום מערכות דואליות לדלק חלופי בתחנות הכוח, פיתוח מאגר אחסון, אבטחת מתקני הגז למיניהם מפני פגיעה פיזית ואף מפני תקיפות סייבר. במסגרת זו, בכוונת חיל הים להצטייד בספינות מתקדמות לאבטחת מתקני הגז בים.

תרומה מדינית. יצוא הגז הצפוי לירדן, לרשות הפלסטינית, למדינות באירופה הוא בעל (LNG) (במישרין, דרך קפריסין או דרך טורקיה) ולמדינות אחרות בעולם ערך מדיני לא־מבוטל, אך אין לצפות כי ישפיע באופן מהותי על יחסי החוץ של הצרכניות עם ישראל. לעומת זאת, ישראל תידרש לרגישות מול צרכניות אירופיות, שלהן חלופות יבוא גז אחרות.

המחלוקות עם לבנון על השטח הריבוני והמים הכלכליים בים. מדובר בנקודת חיכוך מהותית בין המדינות, שעלולה ליצור עימותים צבאיים. עם זאת, ניהול נכון של המחלוקת יכול להוביל לשיתוף פעולה בתחום ההפקה של שדות הגז משותפים פוטנציאליים ושינוע משותף של הגז המופק, ובכך להפוך את הסיכון להזדמנות.

למאמר המלא של שמואל אבן ועודד ערן מהמכון למחקרי בטחון לאומי

השארת תגובה