כמה משרות בתעשיות המיצאות נמצאות בסיכון עקב היסוף בשער השקל

על פי ההערות בנק ישראל רגישות של היצוא הישראלי לשער החליפין עומדת על 0.2 קרי, ייסוף של 1% מביא לירידה של 0.2% ביצוא, (ולהיפך במקרה של פיחות).

בחודש דצמבר, התחזק השקל מול הדולר בכ- 1.5%, מול האירו השקל נותר יציב, השקל גם התחזק בכ- 1.3% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. בכל שנת 2013 התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 7%, מול האירו התחזק השקל בכ- 2.8%. השקל התחזק בכ- 7.6% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, בעיקר במחצית הראשונה של השנה – כ-6% עד אמצע חודש מאי.

סך היצוא הישראלי בשנת 2013 של סחורות ושירותים עמד על 89.2 מיליארד דולר. על פי חישובי הבנק הפיחות היה 7% , רגישת 0.2 כלומר 1.4% אחוזי ייצוא הלכו לאיבוד בגלל היסוף שהם מליארד ורבע דולר כמעט עגול (1.248).

תפוקת עובד בענפי היצוא עומדת על כ 88* אלף דולר בממוצע לשנה והיא יכולה ללמד כי מעל עשרת אלפים מישרות בתעשיות המיצאות אבדו עקב היסוף.
(*תפוקה מוצעת של עובד בישראל עומדת על 34 דולר לשעה, פריון היצוא כ 15% מעל הפריון הממוצע במשק).

חובה לציין ולהדגיש כי לא מדובר באובדן משרות כללי במשק אלה בתעשיות המייצאות בלבד וכי כי התווספו משרות בענפים אחרים כגון ענפי האנרגיה הפורחים בארץ, חברות יבוא, ספקי שירותים ועוד וכי סך הכול מצב האבטלה בארץ טוב ואפילו טוב מאד יחסית למדינות המתפתחות.