האם ישראל בבידוד מדיני?

מעמדה הבינלאומי של ישראל הוא נושא שאינו יורד כבר שנים מעל סדר היום הציבורי. האם ישראל מתקרבת למצב של בידוד בינלאומי? מהי מידת הנזק שגורמים החרמות המתוקשרים המוטלים על מוצרים ישראלים? ומה ניתן לעשות כדי לעצור את ההידרדרות המהירה ביחסים עם ארצות-הברית ואירופה? כל אלה הן שאלות שמעסיקות, בצדק רב, הן את אזרחי ישראל והן את הנהגת המדינה.

אלא שנושא זה לא זוכה לדיון רציני ומעמיק דיו, שהולם את מידת חשיבותו עבור עתיד מדינת ישראל. רוב השיח הציבורי מתקיים במישור בלתי-רציונלי ונשען בעיקר על סיסמאות ריקות ולא על עובדות ונתונים. ככזה, הוא מיטלטל באופן קיצוני בין נבואות אפוקליפסה היסטריות מצד אחד, לבין שאננות מופרזת ורשלנית מצד שני. מחקר שפרסם מכון 'מולד' הוא ניסיון לבחון את מעמדה הבינלאומי של ישראל באופן שקול וענייני, תוך הסתמכות על נתונים מבוססים ומדדים אובייקטיביים. זאת במטרה להגיע להערכה מדויקת ככל הניתן הן של מצבה הנוכחי של ישראל והן של הסכנות וההזדמנויות המונחות לפתחנו. המחקר מבוסס על בחינה של שלושה תחומים עיקריים: דיפלומטי-מדיני, תרבותי-מחקרי וכלכלי. אם נתעלם מהמימד הפוליטי של הדוח המגיע מארגון בעל אג'נדה הנוטה שמאלה הרי שמדובר בעבודת מחקר מעניינת וראויה לעיון.

ככלל, מעמדה הבינלאומי של ישראל הוא סיפור הצלחה כמעט יחיד מסוגו. כל ראשי הממשלה מאז קום המדינה הבינו את החשיבות האדירה שבקיום יחסים הדוקים עם ארצות הברית ואירופה, במיוחד נוכח הבידוד הגיאו-פוליטי של ישראל במזרח התיכון, המלווה את המדינה מראשית ימיה. העולם, מצדו, הוכיח כי הוא מעוניין בשיתוף פעולה קרוב עם ישראל. המקום המרכזי שקנתה לעצמה המדינה בקהילה הבינלאומית במגוון רחב של תחומים – מדע, תרבות, שת"פ צבאי ומודיעיני, דיפלומטיה ועוד – הוא הישג שראוי להתגאות בו.

נבואות הזעם לגבי בידוד בינלאומי של ישראל מוגזמות. ניתוח של הזירה הדיפלומטית מראה כי ישראל לא מבודדת מהעולם; מדינות רבות מקיימות עמה יחסים כלכליים, תרבותיים ודיפלומטיים ומגלות עניין רב בטיפוח ובחיזוק יחסים אלה. בניגוד לדעה הרווחת ולמסרים היוצאים חדשות לבקרים ממשרדים ממשלתיים שונים, מדינת ישראל לא סובלת מדה-לגיטימציה. החרם על ישראל הוא תופעה שולית יחסית, שאינה מצליחה לקנות אחיזה בקרב הקהל הרחב, אף לא בקרב האליטות ברחבי העולם. זאת מאחר שהרוב המכריע של הגורמים שבאים במגע עם ישראל מכירים באופן חד-משמעי בזכותה להתקיים ואינם מטילים ספק בצדקת קיומה. בין ישראל לבנות בריתה קיימת לא רק שותפות אינטרסים אד-הוקית אלא גם קירבה רעיונות וערכית, למחקר המלא.

השארת תגובה