מה אנו יכולים ללמוד מכל הסיפור הסורי על העולם? לצערי כי מרבית הסטראוטיפים הוכיחו עצמם כנכונים.
העולם הערבי שבניו נטבחים עומד אימפוטנט, מסוכסך עם עצמו, מדבר גבוהה גבוהה ועושה כלום. יש בעולם הערבי צבאות חזקים. חיל האויר הקטארי לדוגמא הוא בהחלט בעל יכולת, הסעודים לא קוטלי קנים וכמובן המצרים (שעסוקים בדברים אחרים). אבל כל העוצמה הצבאית הזו תעמוד ללא שימוש בעוד כולם מצפים מארה"ב שתעשה את העבודה השחורה. כנראה שחוץ מנגד ישראל הם אינם מאוחדים בכלום.
וארה"ב תעשה לבסוף את העבודה השחורה. עם בעלות בריתה הרגילות בריטניה וצרפת ואולי עזרה מעוד מדינה או שתיים ממערב אירופה, אוסטרליה ואולי אף ישראל (שלאור קרבתנו לסוריה יכולה לעזור רבות בפן הלוגיסטי, שימוש בשדות תעופה וכו). ומה ארה"ב תקבל בתמורה? אני מהמר כרגיל על שנאה עיוורת וזעם קיצוני מאותם אנשים שאת חייהם הצילה. צחוק ההיסטוריה, ארה"ב למעשה תלחם יחד עם אל-קעידה נגד אסד.
מגפיים אמריקאיות כן ידרכו על אדמת סוריה (אני מאמין שכבר יש יחידות אמריקאיות בשטח) וזאת משום שאין בימנו הפצצות אוויר ללא יחידות מיוחדות על הקרקע (לסימון מטרות ומודיעין) ואולי אף יהיו הפצצות של אתרים ידידותיים, מחנות מורדים ואוכלוסיה אזרחית – זה רק יעצים את השנאה ותיאוריות הקונספירציה שיחליפו את התודות.
המעצמות החדשות/ ישנות סין ורוסיה הוכיחו כי הן עדיין לא חברות בעולם הגלובלי. אותו עולם גלובלי המאוחד על ידי נושאים גלובליים, שבראשם עומדים נושאים המאחדים את כולנו ובעיקר זכויות אדם. לא, אף אחד לא ביקש מהן לפעול, רק לאשר את ההפצצה של האמריקאים במועצת הבטחון. אבל השפעה פוליטית במזרח התיכון שווה יותר מכמה מאות אלפי אנשים טבוחים, זה לא חדש אני סתם תמים – מקיאוולי כתב על זה כבר לפני 600 שנה .
האו"ם מוכיח עצמו כגוף מיותר, בירוקרטי, חסר שיניים וחסר כל יכולת השפעה אמיתית על המדינות החברות בו. אותו האו"ם שהוקם בשנת 1945 כדי למנוע טרגדיות מהסוג שקורות עכשיו בסוריה אפילו אינו מגנה…. כל מילה נוספת פשוט מיותרת.
ואנחנו? הלקח שלנו הוא שאין לנו על מי לסמוך אלא על צה"ל ומהנדסי רפא"ל.