ענף היהלומים הוא ענף מסורתי בו, על פי המסורת, נסגרות עסקאות של מיליונים בלחיצת יד. לענף אופי של מסחר גלובלי, (קומודטיז) כסף גדול מאד – מה עוד צריך בשביל להעמיד את המצפון במבחן? – כלום!
חיים אבן זוהר מתאר כיצד היו אמורים להדלק כל הנורות האדומות במערכת הבנקאות ההודית וכמובן שאת המחיר ישלם הציבור ההודי שכן מדובר בבנקים ממשלתיים. האם יכול לקרות אצלנו?
קונסורציום בנקים הודיים, שמימן עסקאות זהב עבור חברת היהלומים והתכשיטים ווינסום (Winsome) – הנסחרת בבורסה, ונקראה בעבר סוראז' (Suraj) – העביר הודעה פרטית לממשלת הודו, לפיה קיימת סבירות גבוהה כי ייאלץ למחוק חוב בהיקף של כמיליארד דולר. באופן רשמי, החברה והבנקאים שלה עוד מקווים כי החוב יחולק מחדש, ויוחזרו חובות של לקוחות שרכשו זהב וגלשו לחדלות פירעון, אולם משאלות אלו מתעלמות מן המציאות. לפני כמה ימים, החברה הודיעה לבורסת המניות של מומביי, בתעלול אקרובאטי מוזר, כי מדובר בחדלות פירעון רגילה ומצערת, אך לגיטימית.
אך לא כך הם פני הדברים. נראה כי במקרה זה הבנקים אשמים בחוסר אחריות רב, ובהתעלמות מכוונת מכל הסימנים שזעקו "צרות", כשהגדילו את חשיפת הבנק, ובמקביל צמצמו את בסיס הערבויות. אין בפי מילים טובות על ווינסום או על בעל המניות השולט בחברה, ג'אטין מהטה (Jatin Mehta). אך אם הממשלה רוצה לחקור את הכישלון המתהווה הזה, עליה לבחון את אותם בנקאים תחת זכוכית מגדלת.
בואו נניח לרגע שאנחנו הבנקאים הללו. מה היו הסימנים הברורים?
• ביולי 2012 ה-DIB חשף כי סו-ראג' עומדת מאחורי מכירתם של היהלומים הסינתטיים של ג'מסיס (Gemesis) כיהלומים טבעיים. אמנם התגלתה רק חבילה אחת, אך לדברי המשטרה הבלגית מדובר רק בחלק קטן מן הסיפור. ההונאה נחשפה. יחידת היהלומים הפדראלית (במשטרה) של אנטוורפן והאף-בי-איי בניו יורק פתחו בחקירות – שעדיין נמשכות. כבנקאי, עליך לומר לעצמך: "אם האנשים הללו מוכנים לרמות את הקולגות שלהם, את היהלומנים שאיתם הם עובדים, האם יהססו לרגע לפני שירמו את הבנקאים שלהם?"
• אחרי החשיפה, סו-ראג' שינתה את שמה לווינסום, ויו"ר ווינסום, ג'אטין מהטה, פרש מתפקידו כיו"ר ודירקטור. כבנקאי, עליך לומר לעצמך: "אם ג'אטין מהטה, שמשפחתו שולטת בחברה, מוותר על מקומו במועצת המנהלים, מה המשמעות של זה? מדוע עשה זאת – ומדוע עכשיו?"
• ואז ג'אטין מהטה וכל משפחתו עזבו את הודו. הם כעת חיים בניו יורק, בסינגפור, בדובאי – לא בהודו. חלק מהערבות שניתנה היא ערבות אישית של ג'אטין מהטה. אם הוא עוזב את הודו כדי לחיות במקום אחר, עליך לשאול את עצמך כבנקאי מה המשמעות של כך, והאם ניתן יהיה לממש את הערבות האישית שנתן. מדוע להגדיל את האשראי לחברה, אם בעל המניות העיקרי עוזב את המדינה?
• בשנה שעברה, החברה פנתה לבנק בבקשה לבטל ערבויות שמסרה לכיסוי נכסי נדל"ן ונכסים אחרים. לכאורה, היא חיפשה להיפטר משעבודים שהיו מקשים עליה לגייס כספים. הבנקים הסכימו. הם נותרו עם הערבות האישית של ג'אטין מהטה, שעבר להתגורר במדינה אחרת. כבנקאי, עליך לשאול את עצמך, מתוך היכרות עם חקירות המשטרה וכו', האם באמת הייתה הצדקה כלשהי לצמצם את הערבויות שניתנו לבנק?
• חשדנות הבנקים גברה לאחר שבכירים מסניף בדובאי של אחד הבנקים לא הצליחו לאסוף מידע ולאתר את המשרדים של לקוחות מעבר לים, שאליהם ווינסום ייצאה תכשיטים, כך מסרו מקורות. האם ייתכן שבנקים יספקו אשראי של מיליארד דולר ויותר לחברות שאינן קיימות? כבנקאי, יש לך אחראיות חוקית לבצע נהלים של בדיקות נאותות ללקוחות של הלקוחות שלך, במיוחד אם מדובר בפריסות תשלום ארוכות. אם הבנק לא יכול לוודא את כתובתו או מעמדו של קונה, כיצד יוכל לטעון כי בדק את הלקוח בהתאם לחוקי הבנק?
זה ממשיך וממשיך. בנקים התעלמו מאותם סימנים, ופשוט נתנו יותר אשראי בשעה שקיבלו פחות ופחות ערבויות. זה לא הגיוני. או שאולי כן? "אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע בנקאים לא ביצעו בדיקת נאותות לפני שהציבו את הבנק בחשיפה וסיכון עצומים, לפני שווידאו מיהם אותם קונים. המקרה בכללותו מעלה סימנים לכך שמנהלים בכירים בבנקים בהודו קיבלו שוחד".
אין ספק כי הפרשה תכה גלים בענף זה ותשפיע גם על זמינות המימון בישראל ומכאן על תעשיית היהלומים הישראלית.