פורד סוגרת את מפעליה באוסטרליה ואיך זה קשור לגז הטבעי בישראל

מארבעה יצרני מכוניות לפני 5 שנים הצטמצמה תעשיית הרכב באוסטרליה ליצרן אחד בלבד. אלפי עובדים פוטרו ועשרות אלפי משפחות במעגלים המשיקים לתעשייה זו נפגעו וזאת למרות סובסידיות נדיבות מאד של הממשלה לסקטור שנחשב לפסגת התעשייה של הצוארון הכחול באוסטרליה – איך זה קשור לישראל וליצוא הגז הטבעי?

'האשמים' בצמצום תעשיית הרכב האוסטרלית הם בעיקר עלות שכר העבודה האוסטרלי ושיעורי שער החליפין של הדולר האוסטרלי.

בעוד שעלות שכר העבודה האוסטרלי משקף תל"ג גבוה לנפש, איכות חיים, הקפדה על חוקי עבודה לטובת העובדים וכו. הרי שחוזקו של הדולר האוסטרלי משקף בעיקר את יצוא הסחורות והמחציבים האוסטרליים לחו"ל הדוחקים את שער החליפין כלפי מעלה.?

"בום" המחצבים העצום שבו נמצאת אוסטרליה מזה מעל לעשור יצר במדינה מצב של שתי כלכלות, כלכלת מחצבי הטבע מהצד האחד וכל השאר מהצד השני.

התיאבון הבלתי מסופק של שווקי אסיה (בעיקר סין) לאנרגיה, לברזל  ולמזון על מנת להזין את הצמיחה העצומה בשווקים הללו – הזניק את החקלאות האוסטרלית ואת סקטור הכרייה לרמות גבוהות מאד ואיתם את המטבע האוסטרלי.

אולם מהצד השני נמצאת שאר הכלכלה, סקטור היצוא התעשייתי שהוא הבסיס לכל כלכלה מודרנית הפך לבלתי תחרותי בשווקים הבין לאומיים, וזאת  עקב שער החליפין הגבוה של הדולר האוסטרלי ההופך את המוצרים האוסטרלים למאד מאד יקרים בעולם.

זאת הסיבה לקריסת יצור המכוניות במדינה, השוק הפנימי קטן יחסית (22 מליון איש) ואינו יכול לתמוך בארבעה יצרנים. ייצוא נשארת האופציה היחידה אולם היצוא אינו תחרותי לאור שערי החליפין הגבוהים.

עד שנת 2008 פעלו באוסטרליה ארבעה יצרני מכוניות עיקריים או 'ארבעת אבירי הדרכים של כבישי אוסטרליה'. מותג 'הולדן' ולצידו פורד האמריקאי ומיטשובושי וטיוטא היפניות. מיטשובישי סגרה את מפעליה בעיר אדלייד באותה השנה וזאת לאחר שבאופן עקבי תעשיית הרכב האוסטרלית מצטמקת ומיצור של מעל 350 אלף מכוניות בשנת 2005 הסתיימה 2011 בפחות מ 200 אלף מכוניות חדשות תוצרת אוסטרליה. את החסר מחליף יבוא.

כיום נשארה 'הולדן' מותג המכוניות היחידי המיוצר באוסטרליה.

אנו ניצבים בפני סכנה דומה בישראל, עקב ההשקעות העצומות בתשתיות גז זורם הון רב פנימה, אליו מתווספות הציפיות לייצוא גז ושני אלו מחזקים את השקל מול מטבעות העולם.

מנגד היצוא הישראלי הופך ליקר בשווקים הבין לאומיים ואכן אנו רואים ירידה זוחלת אך עקבית בייצוא התעשייתי של מדינת ישראל.

נסיונות בנק ישראל להורדת הריבית (הרבה מתחת לשיעורה הנוכחי כבר אי אפשר לרדת) והתחייבות לקניית מט"ח עוזרים אבל רק האופן חלקי.

הייצוא התעשייתי הישראלי – ובעיקר תעשיית ההיטק שהיא אבן הראשה של היצוא הישראלי  נמצא בשחיקה.

כנראה שאין הרבה אין מה לעשות, כוחות השוק במשק פתוח חזקים בדרך כלל יותר מהבנק המרכזי או כפי שנהוג לומר בבורסה שלנו באחד העם " הציבור חזק מרוטשילד".  נראה שבמידה ולא יהיה איזה שוק חיצוני (שזה בהגדרה מצב שלילי בהקשר הישראלי) אנו צריכים להתרגל למצב של שקל חזק לטווחים ארוכים ועל ההשפעות של מצב זה על היצוא הישראלי.

השארת תגובה