שמים פתוחים כלכלה פתוחה

הוועדים הגדולים עוד לא הבינו, החברה הישראלית אחרי המחאה החברתית השתנתה! השביתה האכזרית והבלתי מוצדקת פוגעת באזרח הקטן והוא יינקום. השביתה שוחקת את המותג 'אל על' שהוא הנכס העקרי של החברה ולא הסכמי התעופה המיושנים שלה.

ראשית על מה מדובר בשמיים פתוחים? בתעופה בניגוד לספנות לדוגמא, טיסות מסחריות סדירות בין מדינות נקבעות על ידי הסכמים בין אותן מדינות. במסגרת ההסכם כל מדינה ממנה את 'המוביל הנקוב' לצורך ההסכם. לדוגמא בהסכם התעופה המקורי בין ישראל ותאילנד ישראל נקבה בשם חברת 'אל על' כמוביל הנקוב ותאילנד נקבה בחברת 'תאי-אייר'. משמעות הדבר כי חברות אחרות (הן ישראליות והן תאילנדיות) אינן יכולות מבחינה חוקית לטוס בקו הזה שבין תאילנד ותל אביב (ההסכם עבר כמה שינויים).

בספנות לצורך השוואה כל חברת ספנות יכולה לפקוד איזה נמל שהיא רוצה ובאופן כללי ניתן לאמור כי על פי אמנת הים של האו"ם אותו הנמל מחויב על פי החוק הבין לאומי לקבל את האוניה ולתת לה שירותים.

מדיניות של שמיים פתוחים היא ביטול כל הסכמי התעופה הישנים ופתיחת השוק לתחרות. זה בודאי טוב לאזרח ובסופו של דבר יכול להיות טוב למדינה אם ישמרו כמה סייגים.

נראה כי בימנו שלנו עת הגלובליזציה – עידן ההתערבות הממשלתית בתמיכה בחברות התעופה בבעלות לאומית עברה מהעולם. הסכמי תעופה כפי שתוארו לעיל היו טובים בזמנם עת מרבית חברות התעופה בעולם היו בבעלות ממשלתית, אולם כאשר הטכנולוגיה המתקדמת הופכת ניהול של חברת תעופה לעסק כלכלי גרידא – זה כבר לא רלוונטי, בטח לא מול אירופה.

שוק התעופה הופך לשוק של קומודטי, בדיוק כפי שהפך שוק הסלולר. בשוק כזה חשוב המוצר שאתה נותן שהוא בעיקר המיקום הגאוגרפי והמחיר. הוכח מעבר לכל ספק על ידי עשרות חברות טיסה מוזלות בעולם כי הלקוח מוכן לשלם הרבה פחות ולקבל שירות פחות טוב או אפילו ללא שירות כלל – קרי מה שחשוב הם יעדי הטיסה והמחיר (בהנחה שהבטיחות קבועה ונאכפת על ידי הרשויות הריבוניות).

מכיוון שהמטוסים הם אותם מטוסים בכל העולם הרי שהמחיר הוא פונקציה של יעילות תפעולית וניהולית וכן יתרון לגודל, והמאבק הופך להיות מאד טכני – לקבל 'חלון זמנים' לנחיתה בשדות התעופה המבוקשים. זה מו"מ של חברת התעופה מול שדה התעופה בארץ היעד. זה לא החלפת הסכם אחד בהסכם אחר – כל חברת תעופה יכולה להיכנס למומ מול שדה התעופה הזר ולא רק 'המוביל הנקוב', הרי לקבל פחות 'חלונות' ממה שיש היום לא יקרה.

למחירי הטיסות השפעה ישירה על סקטור התיירות הישראלי (מלונות, תחבורה, מדריכים, מזכרות, אתרים) והשפעה קטנה יותר אך מורגשת כמעט בכל תחום אחר של חיינו מקשרים אקדמיים ועד נופש משפחתי של ישראלים בחו"ל.

הקרב כרגע של אל-על אינו מול הרגולטורים אלה מול הציבור – החזרת המותג לקדמותו, ככל שהשביתה תתמשך ימצאו עצמם מנהלי החברה בעמדה קשה יותר לא מול הממשלה אלה מול מקור ההכנסות שלהם – הציבור.

הם כבר התחילו (אבל אתם לא יכולים לקרוא את האותיות הקטנות על תשלום מיסי נמל והטלי דלק) :

ELAL_sorry

 

  • עלויות הביטחון: גם חברות אירופאיות ואמריקאיות מפעילות מערך ביטחון והמדינה כבר התחייבה לכיסוי 97% מעלויות הביטחון.
  • טיסה בשבת: חברות התעופה הישראליות הן פרטיות וחייבים לאפשר לאל על לטוס בשבת.
  • השיקול האסטרטגי: ישראל כמדינה ללא אפשרות לתנועה בין לאומית של סחורות ואנשים דרך מעברי יבשה תלויה בטיסות, קיומה של חברת תעופה ישראלית שתמשיך לטוס לכאן בימי מלחמה ומשבר הוא ברור וחיוני אבל לדעתי מחיר שמירת האופציה האסטרטגית הזו אינו צריך ליפול על קוני הכרטיסים.
  • מדיניות השמים הפתוחים היא רק מול האיחוד האירופאי, בשאר היעדים תמשיך אל על להנות מהבלעדיות שעקב הסכמי התעופה, המהלך גם אמור להפרס על פני חמש שנים, הרבה זמן לבחינת המדיניות והשפעותיה כמו גם התאמות על ידי חברות התעופה.

 

השארת תגובה