תמיכה ממשלתית בעיתונות מודפסת כשל שוק או בזבוז?

האם צריך לסייע בתמיכות ממשלתיות לעיתונים בישראל על מנת לסייע להם לצלוח את הפער הדיגיטלי  לדעת פרופ' גבי וימן ומועצת העיתונות כן, אבל לדעתי הפרופסור הנכבד טועה!

נייר עבודה שהכינו פרופ' וימן וד"ר צבי רייך עבור מועצת העיתונות אומר כי יש לבחון סיוע ממשלתי כדי להציל את העיתונות המודפסת, אולם "יש ליצור מנגנוני הגנה שיבטיח הפרדה בין סיוע שכזה לבין כפיפות או תלות בשלטון" – אתם מבינים, את כספי המסים שלנו הם רוצים אבל לתת דין וחשבון זה מוגזם לבקש.

כרגיל נפתח ברקע קצר. העיתונות המודפסת במשבר מתמשך מזה מעל עשור. זה בוודאי שאינו חדש לאף אחד. למה להדפיס את המידע על נייר, לשנע את הנייר הזה לכל קצוות הארץ, לפגוע בסביבה בכריתת עצים, בזיהום ממשאיות, בדיו ובעופרת רק כדי שמחר (כאשר הוא כבר אינו רלוונטי) צריך להתחיל הכל מחדש, כאשר אפשר לעשות את כל זה ברשת האינטרנט?

התשובה היא כמובן במודל העסקי של העיתון- העיתונות היומית המודפסת מרוויחה מפרסום, לא ממכירות למנויים! ומה לעשות הפרסום באינטרנט עובד אחרת מפרסום בדפוס. עובדה זו מקטינה את רווחי העיתונים אשר מצמצמים בכוח אדם והתוצאה כפולה: גם תלות גוברת במפרסמים שעוד נשארו בדפוס וגם ירידה באיכות התוכן שכן כבר אין תקציב לדוגמה ל'שים' כתב על סיפור באופן מעמיק לתקופה ארוכה.

סגירת עיתונים, פגיעה באיכות התוכן של הנשארים ותלות במפרסמים בודדים פוגעת באבני היסוד של הדמוקרטיה שלנו. התקשורת אוהבת להציג עצמה כ'כלב השמירה של הדמוקרטיה' אבל אפילו אם רק נבחן אותה כעונה לצורך של העברת ואספקת מידע אמין ובזמן אמיתי – כבר אפשר להבין שאנו אכן צריכים כלי תקשורת מגוונים ועצמאיים כתנאי למשטר הדמוקרטי שלנו.

מה הפתרון הנוח של התעשייה? כרגיל לבכות לממשלה על מנת לקבל תקציבים, האם זה יעזור? ממש לא. זה יעזור כמו תמיכה ביצרני נרות השעווה לאחר כניסת הנורה החשמלית או כמו תמיכה ביצרני האוכפים לאחר המצאת המכונית.

מה הפתרון המעשי? כמובן שינוי המודל העסקי. שינוי טכנולוגי מסוג זה הוא אתגר עצום ושינוי המודל העסקי שצריך לבוא אינו פשוט ובוודאי אינו קל לתעשייה. בעבר נראה היה כי מודלים של תשלום עבור תוכן אינם מצליחים באינטרנט אם כי כיום מספר מותגים מובילים בתחום התוכן כבר גובים תשלום.

כותבי הדוח גם שכחו כמובן את רשות השידור הציבורית הכוללת טלוויזיה (ערוץ 1, חינוכית) וכל ערוצי הרדיו כולל בערבית, דוגמה לתמיכה ממשלתית אפשר לומר בתעשיית התוכן. מעטים מקשיבים לזה? לא צופים בערוץ 1? הבעיה היא בתוכן ולא במבנה הבעלות על רשות השידור.

תמיכה ממשלתית צריכה להיות במקרים של כשל שוק מבני, לא בגלל שינויים טכנולוגיים. אפשר לדבר על תמיכה בעיתונות המודפסת כמו כל תמיכה בעסקים בישראל, על בסיס תעסוקה, פעילות בתחום הפריפריה ושאר קריטריונים של משרד התמ"ת. לדוגמה תמיכה בבניית חוות שרתים חדשה שתמוקם בפריפריה או הכשרה מקצועית לעיתונאים דיגיטליים חדשים אבל תמיכה בלתי מסוגיית וללא דין וחשבון בתעשיית המידע המודפס רק בגלל שינויים טכנולוגיים היא אבסורד.

השארת תגובה