במשך יותר מ-60 שנה הייתה ארה"ב המנהיגה הבלתי מעורערת של העולם והיוותה מודל ודוגמא בכל הקשור לנושאים כלכליים, מעמדה זה נחלש בשנים האחרונות בעקבות החוב הציבורי הגדול וההתנהלות בטיפול בו, אשר נתפסים בעולם כחסרי אחריות וכפועלים לטובתה על פני פגיעה במדינות אחרות. בינתיים, סין מבצרת מעמדה כשחקן כלכלי מוביל ואחראי, בפרט,ייסוף הדרגתי של היואן בשנים 2005-2012 של כ-23 אחוזים במצטבר מול הדולר, ויישום חבילת תמרוץ כלכלית של 700 מליארד דולר בסין ב-2008, שתרמה לא רק לפעילות הכלכלית בסין, כי אם גם פעלה לייצוב הכלכלה העולמית, כך על פי כלכלני חברת 'הראל'.
בשנים האחרונות סין נושפת בעורפה של ארה"ב, ומהווה מטרד גדל והולך עבור ארה"ב ביחס לאינטרסים אמריקאיים בעולם. בשנת 2008 עברה סין את ארה"ב והפכה ליצרנית הגדולה בעולם, ובשנת 2010 היא גם השיגה את ארה"ב והפכה ליצואנית הגדולה בעולם. יתר על כן, על פי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, סין צפויה להיות הכלכלה הגדולה בעולם בתוך כ-5 שנים (עד שנת 2017). הפעילות הסינית בעולם הולכת ומתרחבת, גם בקרב מדינות בהן אין לארה"ב דריסת רגל. ואם בעבר יכלה ארה"ב לנופף בדגל הפיתוח הכלכלי והההובלה הכלכלית ביחס לסין הקומוניסטית, השתלשלות הדברים בעשור האחרון; משבר האשראי וההרחבות הכמותיות שמנסות לייצב את הפעילות הכלכלית, כבר לא מאפשרים לה זאת. לעומת ארה"ב, סין מוכיחה התנהלות יציבה ואחראית על פני זמן, תוך הפגנת שיעורי צמיחה יוצאי דופן בקנה מידה בינלאומי.
במשך השנים, ועדיין, נצברת עויינות בארה"ב כלפי סין, לרבות דרישה לפעולות מעשיות של הממשל מול התנהלות הסינים, בפרט בנושא הגירעון המסחרי של ארה"ב מול סין, שתרם להצטברות יתרות המט"ח האדירות של סין. האמריקאים מבחינתם, יכולים לדרוש מבעלי בריתם השונים ברחבי העולם להקטין את שיתוף הפעולה עם הסינים, מטעמי ביטחון, והם גם פועלים להקטנת פעילות סינית בארה"ב ואף למניעה של כניסת חברות סיניות בינלאומיות לפעילות בשטחן- מטעמי ביטחון. בסופו של דבר, היכולת של ארה"ב למתן את התרחבות הפעילות הסינית בעולם, ואת משקל האינטרס הסיני בקבלת ההחלטות במוסדות מרכזיים בינלאומיים, תלויה קריטית ביכולתה של ארה"ב להגן על מעמדה ככלכלה המובילה. מעמד זה כאמור, הולך ונשחק.
במהלך השנים חוזרת ועולה דרישה בתוך ארה"ב לפעולות אקטיביות של הממשל האמריקאי מול הסיני, להקטנת היבוא מסין ולייסוף המטבע הסיני – היואן. בשנת 2010, 130 חברי קונגרס הקימו קואליציה דו-מפלגתית ושלחו מכתב לשר האוצר האמריקני, טימותי גייטנר, המאיץ בו לפעול מול המניפולציה של המטבע הסיני. גם זוכה פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, שפרסם בשעתו סדרת מאמרים ונאומים כשהוא מכנה את מדיניות שער החליפין של סין "שוד האחראי לאבדן של 1.4 מיליון מקומות עבודה בארה"ב". המלצתו הייתה שארה"ב צריכה להטיל מכסי מגן בגובה 25 אחוז על הייבוא מסין. הדעה הרווחת בין חברי קונגרס ומלומדים המצדדים בייסוף היואן, היא שמדיניות החליפין של סין היא דוגמה טיפוסית למדיניות הגנה (פרוטקציוניזם), שמפריעה לקדם את הצמיחה הפנימית של השוק העולמי, והיא באה על חשבון האינטרסים של ארה"ב ומדינות נוספות רבות. לדעת הרוב צריך לפעול בתקיפות להפסקת מדיניות זו.
הממשל האמריקאי מסוגל להפעיל לחץ מוגבל על סין, בשל היותה המלווה הגדולה ביותר שלו. אם ממשלת סין תחליט למכור כמות גדולה מספיק של האג"ח הממשלתי האמריקאי שברשותה, הממשל האמריקאי עלול למצוא עצמו עם ריבית גבוהה ועלות גיוס חוב גבוהה, שיקשו עליו עוד יותר בהתמודדות עם בעיית החוב האמריקאי והשינוי המבני הנדרש לפתרונו.
ארה"ב היא לא היחידה שקוראת לייסוף משמעותי יותר ביואן, גם הבנק העולמי, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), הבנק לפיתוח אסיה וקרן המטבע הבין-לאומית, כולם מצטרפים לקריאה זו. לדעתם, ככל ששער החליפין של היואן יהיה גמיש יותר, הדבר יעזור להקל על המעבר של הכלכלה הסינית ממודל המתבסס על יצוא, למודל המתבסס על צריכה, תוך ריסון לחצים אינפלציונים בטווח קצר וארוך. אולם כולם מסכימים עם סין, שאת העיתוי לצעד כזה צריכות לקבוע הרשויות הסיניות.
גם לסינים בתורם יש טענות ביחס להתנהלות הממשל האמריקאי בכל הקשור לחוב הציבורי ולמדיניות הפד, הפועלת להחלשת הדולר. לו רצו הסינים להעניש את האמריקאים על התנהגותם חסרת האחריות בכל הקשור לחובם, הם יכלו למכור כמות גדולה מספיק של אג"ח ממשלתיות שבידם (סין מחזיקה כ-1.16 טריליון דולר מהחוב האמריקאי, מה שהופך אותה ללווה הגדולה ביותר של ארה"ב). אבל מהלך כזה לא סביר; ראשית האג"ח הממשלתיות האמריקאיות הן עדיין החלופה היחידה שעומדת בפני הסינים ורזרבות המט"ח האדירות שלהם. על אף שהעודף בחשבון השוטף של סין מול ארה"ב קטן מעט, הוא עמד על כ-50 מליארד דולר רק ברבעון השני של שנת 2012. ומבחינה זו, שוק החוב האמריקאי הוא עדיין היחיד בעולם שמסוגל לספוג היקפים כאלו של דולרים. זו הסיבה שהסינים ממשיכים לרכוש אג"חים אמריקאים. סיבה נוספת היא רצונם של הסינים לשמור על שע"ח יואן-דולר יציב. הבנק המרכזי הסיני רוכש כל דולר שנכנס לסין ומשתמש בו לרכישת אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. באופן זה, הסינים משמרים את היחס בין היואן לדולר. התנהלות זו איפשרה לסינים להגן על היואן בפני ייסוף שיפגע בכדאיות היצוא הסיני. סיבה שלישית היא, היקף ההשקעות הסיניות בעולם שעדיין נקוב בדולר, ולכן, אם סין תמכור כמות גדולה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות, הדבר יוביל לירידה בערכי השקעותיה. רביעית המדובר באסטרטגיה ארוכת טווח של הסינים להשגת יואן חזק יותר ובעל מעמד בינלאומי בטווח ארוך.