"טעות" התרגום האחרונה של עיתון 'הארץ' וההבדל בין הדיווח במהדורה העברית והמהדורה באנגלית של העיתון, הייתה הקש ששבר את גב הגמל, זו לא הייתה טעות כה קיצונית ואולי דברים כאלו קורים אבל זהו, סיימתי, לא קורא יותר את 'הארץ'.
ביקורת שמטיח העיתון נגד מדיניות הממשלה והמצב בשטחים? בבקשה מלא הסל אין כל בעיות עם זה, ההפך כל המרבה הרי זה משובח ואני אפילו מזדהה עם מרבית הביקורת. בהתחשב בבעיות מולן אנו ניצבים אין שום פתרון אחר מלבד שיח ציבורי חי ונוקב. השיח החברתי הוא המנגנון ליצירת פתרונות בחברה יחסית פתוחה וליברלית כמו ישראל ויש לעודד אותו אבל הוא צריך להיות ישר והוגן בעיקר אם הוא מגיע מכלי תקשורת.
מה שמרתיח זו המגמתיות בדיבור שונה פנימה והחוצה … הבדלים מגמתיים ושיקריים בין המהדורה העברית לבין המהדורה באנגלית, 28 דיווחים מגמתיים ושיקריים באנגלית לעומת המהדורה העברית במהלך השנה וקצת האחרונות רובם ככולם "במקרה" עוסקים בנושא הפלשתינאי, דיווח אתר פרספקטיבה (לצפייה בדו"ח לחצו כאן).
הפתגם העממי אומר שבפעם הראשונה זה 'מקרה' והפעם השניה היא 'צירוף מקרים' אפילו הפעם השלישית היא 'טעות תמימה' אבל החל מהפעם הרביעית זו כבר שיטה. אז מה נגיד אחרי הפעם ה 28?
משמעותה של עובדה זו היא כי עורכי העיתון בחרו להוציא עצמם מהישראליות לטובת דבר אחר – השמאל העולמי הקיצוני, שם ליד עיתונים כגון הגארדיאן הם עסוקים בשיווק שלילי ומגמתי של ישראל באנגלית מתוך רצון להגדיל את הלחץ הבין לאומי עלנו ושפיכת שמן למדורת הדה-לגיטימציה של ישראל – אין לי שום רעיון אחר כדי להסביר את התופעה הזו של הבדלי התרגום בין הנוסחים העבריים והאנגליים של העיתון.
הבעיה אינה בתוכן הידיעות – שיפרסמו מה שהם מוצאים לנכון, הבעיה היא בהבדלים בין הנוסחים בעברית ואנגלית.
ולמה זה כל כך מפריע לי? דווקא מישום שאני מאמין בחלק גדול מהדעות הנכתבות בו, מכיוון שעיתון איכותי כמו 'הארץ' נותן זווית אחרת לעניינים. בנוף העיתונות הישראלית יש מקום לעיתונות איכותית, מבקרת, העוסקת לעומק בנושאי חברה, כלכלה ותרבות ולא רק בריאליטי וברכילות, הייתי שמח מאד להמשיך לקרוא את 'הארץ' ואף לצדד בביקורות המושמעות על ידו אם רק לא היו שוכחים שהם ישראלים שחיים כאן ולא יורקים לבאר ממנה הם שותים. הדרך לשינוי הינה קודם כל בנו פנימה ולא באמצעות חבירה לעוכרי ישראל בחו"ל.
העיתון מתנתק מהשדירה המרכזית של הקוראים הישראלים, הוא הופך עצמו ללא רלוונטי לקהל הישראלי על ידי כך שהוא מפנה עצמו לקהל מצומצם של משוכנעים מראש ומאבד בכך את הרלוונטיות הציבורית שלו, ופונה לקידום אג'נדה פוליטית ולא לדיווח הוגן.
ברוח חג הפסח שעבר אפשר לציין כי התרבות היהודית רואה במי שמוציא עצמו מהכלל אך עדיין נמצא ופועל מתוכו – רשע, והרי הקטע המתאים מההגדה:
רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר
מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם
לָכֶם וְלֹא לוֹ
וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר
אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ
בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
לִי וְלֹא לוֹ
אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל
.
חברים בעיתון הארץ, התעשתו, החזירו עצמכם למרכז הדיון הציבורי בארץ והיו רלוונטיים, אנו זקוקים לעיתונות ישראלית איכותית.