השליטה על מקורות האנרגיה היא כוח עצום, כך יודעים שרי הנפט של אופ"ק, כך יודעת גם רוסיה שנדמה כי מדיניות הגז שלה אפקטיבית יותר מהצבא האדום בתחום השגת יעדי מדיניות החוץ. גילויים של עתודות גז גדולות כמו גם שיפורים והתקדמות טכנולוגית בתחומים כגון פצלים גרמו לכך שנראה כי עתודות הגז העולמיות גדולות מאד ויספיקו לשנים רבות אולם המעבר מנפט לגז אינו נטול בעיות פוליטיות ובודאי שיש לו השלכות סביבתיות, כך ממאמר המפורסם באתר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה (IIEE).
אנרגיה מצטיינת בהעלאת טמפרטורות, וטוב שכך בכל האמור בהנעת טורבינות בתחנות הכוח, או בחימום הדוד ביום קר. אולם אנרגיה יכולה גם להגביר את המתיחות הפוליטית, הן המקומית והן הבינלאומית, ולחמם את כדור הארץ.
"האיש הרע" בדרך כלל הוא הנפט. משברי הנפט של שנות ה- 70 גרמו להפסקות חשמל ולתורים ארוכים בתחנות הדלק. לפוליטיקה של הנפט יש תפקיד בשאיפות הגרעיניות של איראן, ואיומיה לחסום את מצרי הורמוז סייעו להזניק את מחירי הנפט ל- 125 דולר לחבית בחודש מרץ.
אם מצרי הורמוז היו נסגרים, הספקת הגז היתה נפגעת אף היא. קטאר מספקת היום כ- 30% מצריכת הגז הנוזלי ((LNG בעולם, והמכליות נעות מקטאר דרך המצרים הצרים. הספקה חדשה מאפריקה, אוסטרליה והמזרח התיכון אינה עומדת בפני איום דומה.
יש כאלו טוענים שהמשמעות של יותר גז היא יותר מתיחות. רוסיה כבר הדגימה כיצד משתמשים בגז טבעי כנשק, כדי לשלוט במזרח אירופה. המחלוקות עם אוקראינה בחורף 2006 ובחורף 2009 הדאיגו את אזרחי אירופה, שחששו שרוסיה תפסיק את הספקת הגז והחימום ייפסק. המחלוקת נגעה רק לכמה מדינות במזרח אירופה, אך תחושה של חוסר ביטחון פשתה ביבשת.
באופן כללי ניתן לומר שיש חשש שהשליטה בגז חזקה יותר מהשליטה בנפט. לפני עידן גז הפצלים, שלטו רוסיה, קטאר ואיראן בכ- 60% מעתודות הגז העולמיות, והן יכלו להקים קרטל דומה לאופ"ק, המשפיע זה שנים ארוכות על מחירי הנפט. רוסיה וחברות אחרות בפורום המדינות יצואניות הגז GRCF)) דנו בנושא בחדרי חדרים אך התעלמו ממנו בפומבי.
אופ"ק מצליח משום שחברות הארגון מחזיקות במרבית הנפט בעולם ושוק הנפט הוא עולמי ומבוזר. הקרטל יכול להגדיל את ההספקה במהירות או להקטינה, לסלק את הנפט מהשוק ולהזניק את מחירו לשחקים.
שוק הגז שונה משוק הנפט. הייצוא נעשה במסגרת הסכמים ארוכי טווח המבטיחים את ההספקה לעוד שנים ארוכות. שיטה כזו מונעת מניפולציות ומחסור לטווח קצר, סוד השליטה של אופ"ק בשוקי הנפט בעולם.
גז הפצלים והתגליות האחרונות של גז טבעי יאפשרו למדינות שונות להפוך למפיקות וליצואניות של גז. ניתן יהיה לייצא גז ממקומות רבים יותר, שקל יותר לסחור איתם לעומת מדינות אופ"ק. ללא גז הפצלים היו רוסיה ואיראן ממשיכות לשלוט בשוק הגז העולמי. עם גז הפצלים תגלה איראן שקשה לנצל את מרבצי הגז העצומים שלה, ותפסיד שוק וגם כלי של " דיפלומטיית אנרגיה".
תפוקת גז הפצלים באמריקה והפוטנציאל של החלפת הנפט בגז טבעי במגזר התחבורה, יסייעו בהפחתת התלות האמריקאית בייבוא נפט. שוק גז עולמי שמחיריו יהיו נמוכים ממחירי הנפט יעניק תמריץ גדול יותר לפיתוח שימוש בגז טבעי לתדלוק מכוניות.
צינורות חדשים, כמו הצינור המתוכנן 'הפרוזדור הדרומי', יזרימו גז טבעי מהים הכספי לאירופה. גז טבעי זה ביחד עם גז פצלים ומסופי LNG יקטינו את התלות האירופית בגז הרוסי. לפי נייר עמדה של מכון ג'יימס בייקר ב'אוניברסיטת רייס', עשוי הגידול בהפקת גז מפצלים להקטין את הנתח של רוסיה בשוק הגז של מערב אירופה מכ- 25% עתה ל- 13% ב- 2040.
אבטחת הספקת גז לסין עשויה להפחית את המתיחות במזרח התיכון ואת הסכסוכים הטריטוריאליים בין המדינות השכנות על קבוצות איים שונות, שהעניין בהם נובע לעתים קרובות רק מהמרבצים שנמצאים מתחת לגלי הים.
אם ארה"ב וסין, שתי צרכניות האנרגיה הגדולות בעולם, יהיו פחות תלויות בהספקת הגז מהמזרח התיכון, הן גם עשויות להפסיק ולייבא ממנו נפט וגז.
השגשוג בגז הפצלים בארה"ב והפוטנציאל לשגשוג דומה מסביב לעולם, הופך שוק של מוכרים לגן עדן של קונים, המבטיח שווקים עמוקים ונזילים עם מגוון מקורות הספקה, המשפרים את בטחון הקונים. הסכנה היא שצרכניות חדשות גדולות כסין וכהודו, יערכו הסכמים עם מפיקות גדולות, דבר שעשוי לפגוע בפיתוח שוק גז עולמי.
גז הוא פחמימן, ואף שהוא הנקי בפחמימנים שריפתו פולטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה. לפי IEA, אם יפעלו לפי "כלל הזהב" שלה לפיתוח עתודות גז הפצלים, יגדלו הפליטות ב- 2035 ל- 36.7 ג'יגה טון, גידול של 20% לעומת 2010.
מחירי גז נמוכים יותר יגדילו את צריכת האנרגיה, והגז יחליף כמה מקורות אנרגיה דלי פחמן אחרים, כאנרגיה גרעינית ואנרגיה מתחדשת, אך גם כמויות של פחם ונפט עתירי פליטות. במונחי נטו, היקף הפליטות יישאר כפי שהיה לפני המעבר לגז, בתנאי שהממשלות תעמודנה בהתחייבויות שקבלו על עצמן לקיצוץ בפליטות הפחמן.
פריצת דרך טכנולוגית
הקיצוץ הפוטנציאלי הגדול ביותר בפליטות יקרה כתוצאה ממעבר מהיר יותר לגז טבעי מפחם בייצור חשמל. 'בי. פי.' צופה שב- 2030 הפחם עדיין יספק כ- 30% מהביקוש העולמי לאנרגיה. עתודות נרחבות של גז טבעי וירידה במחיריו עשויים ללחוץ על לוח הזמנים. כמה אנליסטים סבורים שסוכנות האנרגיה הבינלאומית ((IEA אומדת בחסר את היקף ההספקה של הגז בשנים הבאות ואת הביקוש לו. אם הסברה נכונה, הגז הטבעי עשוי להחליף יותר מזהמים פולטי פחמן כבנזין במכוניות וכפחם בתחנות כוח.
יתרה מכך, תמיד קיים סיכוי לפריצת דרך טכנולוגית. מומחי גז מזכירים בהתרגשות את המתאן המימי (Methane Hydrate) המכונה "הקרח הבוער", שלפי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ((MIT הוא "המקור הלא-קונבנציונאלי של העתיד". החומר הלבן הקפוא, הנמצא בקרקעית הים מסביב לעולם ובאזור הארקטי אוצר כמויות גדולות של גז טבעי.
חברה יפנית קדחה באדמת הקרח הקנדית ב- 2008 והיא מתכוננת לבצע עתה קידוחי ניסיון מול חופי יפן. ממשלת ארה"ב תומכת אף היא בפיתוח טכנולוגיה להפקת "הקרח הבוער". המתאן המימי עשוי להפוך למקור גדול של אנרגיה, אף שהנגישות אליו קשה והוא מאוד נפיץ ומסוכן.
לפי כמה הערכות, עתודות הגז הטבעי האצורות במתאן המימי כפולות בגודלן מכל העתודות העולמיות של גז טבעי קונבנציונאלי, נפט ופחם – ביחד, אף שרק חלק קטן מתוכן ניתן להפקה גם בעזרת טכנולוגיה מתוחכמת. רק לפני כמה שנים נאמרו דברים דומים על פצלי הגז.
(The Economist, 14.7.12)