החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מפרסמת החודש את סיכום ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ ב-2012.
1. התפתחות שער החליפין– התחזקות של השקל מול הדולר, במקביל להיחלשות הדולר בעולם
בשנת 2012 התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 2.3%, ומול האירו בכ- 0.4%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל בכ- 0.8%.
ההתפתחויות בשער החליפין של השקל מול הדולר בשנת 2012 תאמו את המגמות העיקריות בשוקי המטבע בעולם: הדולר נחלש בכ- 2.7% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 2% מול האירו ובכ- 4.8% מול הפאונד הבריטי. מול רוב השווקים המתעוררים הדולר נחלש אף יותר (תרשים 2).
מגמת שער החליפין במהלך השנה לא הייתה אחידה: בחודשים אפריל-אוגוסט פוחת השקל מול הדולר בכ-8%, במקביל להתחזקותו של הדולר בעולם, ועל רקע המתיחות הגיאו-פוליטית. החל מספטמבר נחלש הדולר בעולם ופחתה המתיחות הגיאופוליטית, מה שתרם לשינוי במגמת שער החליפין של השקל מול הדולר, שיוסף במהלך השליש האחרון של השנה בכ-7 אחוז.
2. תנודתיות שע"ח– ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר.
סטיית התקן החודשית של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין (להלן סת"ב) ירדה במהלך 2012 בכ-2 נקודות אחוז עד לרמה של 5.5% בחודש דצמבר; זאת לאחר עלייה של כ-2.5 נקודות אחוז בתנודתיות בפועל, במהלך שנת 2011. גם רמתה החודשית הממוצעת של סטיית התקן הגלומה (להלן סת"ג) במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה במהלך 2012 בכ-2.7 נקודות אחוז לרמה של כ-9.4% , זאת לאחר עלייה חדה של כ-8 נקודות אחוז בתנודתיות הצפויה החל מסוף 2010 ועד אמצע 2011.
בחינה תוך שנתית מלמדת על הבדלים ניכרים בין המחציות. במחצית הראשונה נרשמה ירידה מתמשכת בתנודתיות הצפויה יחד עם מגמה מעורבת בתנודתיות בפועל. מנגד, ברביע השלישי של 2012 התחדשה העלייה בתנודתיות הצפויה ובתנודתיות בפועל, עלייה המלמדת לכאורה על גידול ברמת אי הוודאות; זאת בניגוד להמשך הירידה בתנודתיות הצפויה של שערי המדינות המפותחות מול הדולר. נציין כי בראייה היסטורית, למרות שהסת"ג גבוה בדרך כלל מהסת"ב, זה האחרון תנודתי יותר והוא נע בעצמה בעת התרחשותם של אירועים כלכליים המשפיעים על שער החליפין (תרשים 3)
3. נפח המסחר בשוק המט"ח– ירידה חדה בנפח המסחר החודשי הממוצע במהלך 2012 ובחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר.
נפח המסחר החודשי הממוצע במטבע חוץ במהלך שנת 2012 הסתכם בכ-110 מיליארדי דולר, ירידה של כ-14% בהשוואה ל-2011, זאת לאחר עלייה ניכרת בנפח המסחר בשוק מט"ח במהלך 2010 ועד המחצית הראשונה של שנת 2011. עיקר הירידה בנפח התרכזה בעסקאות החלף, שחלה בהן ירידה ממוצעת של כ-18% לרמה חודשית ממוצעת של כ- 60 מיליארד דולר בשנת 2012 (תרשים 4).
נפחי עסקות ההמרה והאופציות הממוצעים ירדו בצורה מתונה יותר במהלך 2012, ועמדו על 37 ו- 10 מיליארד דולר בחודש בהתאמה.
חלקם היחסי הממוצע של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל ירד השנה בכ- 2.7 נקודות האחוז לרמה של כ-44%, זאת לאחר שירד בכ-25 נקודות האחוז במחצית השנייה של 2011. הירידה בנפח הפעילות של תושבי חוץ חלה על רקע הצעדים שנקטו בנק ישראל והאוצר בשוק המט"ח ב-2011: הטלת חובת הנזילות על עסקאות עתידיות ועסקאות החלף, וביטול הפטור ממס על מק"מ לתושבי חוץ. הירידה התרכזה בעסקאות החלף של תושבי חוץ ושיקפה את היציאה משוק המק"מ במקביל לצמצום פוזיציית ההחלף (SWAP).
4. השינויים בחשיפה השקלית במכשירי חוב של תושבי חוץ –
אומדן עודף הנכסים על ההתחייבויות בשקלים במכשירי חוב (החשיפה השקלית) של תושבי חוץ הצטמצם מאמצע 2011 ועד אמצע 2012 בכ- 7 מיליארדי דולרים, עד לרמה של כ-4 מיליארדי דולרים. הירידה בחשיפה משקפת את המימושים הניכרים של תושבי חוץ במק"מ שהסתכמו, מאז אמצע 2011, בכ-10 מיליארדי דולרים, וקוזזו בחלקם ע"י ירידה בעודף ההתחייבויות השקליות העתידיות במכשירים נגזרים (תרשים 6).
החל מהמחצית השנייה של 2012, התחדשו ההשקעות נטו של תושבי חוץ באג"ח השקליות הממשלתיות, וחלה עלייה מתונה בחשיפתם השקלית שעמדה בסוף נובמבר על כ-5.5 מיליארדי דולרים.