השפעת הגלובליזציה על ישראל (חיובית או שלילית?)

בדיון על ההשפעות תהליך פרוטקציוניזם חובק עולם על ישראל צריך לזכור כמה נתונים.
1. ישראל הינה מדינה מאד פתוחה מבחינת סחר בין לאומי. היצוא והיבוא שלנו יחד מהווים כ 85% מהתל"ג.
2. ישראל הינה מדינה מפותחת שהמשק ואיכות השירותים לאזרח עומדים (פחות או יותר) בתוך הנורמות והקריטריונים של ארגון המדינות המפותחות OECD. (אנו נמצאים בעיצומו של הליך כניסתנו לארגון OECD ורק השבוע חזרה משלחת רב משרדית מדיונים בנושא ונראה כי אנו עומדים בכל הקריטריונים).
אם יורשה לי להתלות באילנות גבוהים (נאום הנשיא פרס בועידת ראש הממשלה בשנת 2006) הרי שתפריט האפשרויות העומד בפני קברניטי מדינות קטנות יחסית ומפותחות כגון ישראל (ובקבוצה הזו ניתן למנות מדינות כגון סינגפור, אוסטריה, הולנד, אירלנד וכו) הינו בעל שתי אפשרויות בסיסיות: לסחור או להישאר עניים!
לפני שנות התשעים ותוכנית החשיפה של ממשלת ישראל, המדינה הגנה באמצעים שונים על היצור המקומי (מכסים, תקנים, תקנות וחוקים ….) התוצאה הייתה חוסר תחרות שהביא למחירים גבוהים יחסית אולם לצערנו לא יצב את התעסוקה.
ניתן בהחלט לאמור כי מדינות קטנות שבחרו להיפתח לעולם הרוויחו ובגדול (כמו ישראל) מי שבחר להסתגר ולא היו לא משאבים פנימיים נשאר עני. אין הרבה דוגמאות למדינות כאלו כי כולם מכירים את העיקרון הזה אבל ניתן אולי להבין על פי הדוגמא של סין (בודאי לא מדינה קטנה) אבל הליך הצמיחה שם משולב בהליך פתיחות כלכלית או מדינות כגון קמבודיה שהליך הפתיחות הכלכלית גורם לצמיחה מהירה
בטווח הארוך שמירה על התעשייה המקומית לא יוצר מקומות תעסוקה כי השוק מתאים עצמו באמצעות מנגנון המחירים.
הגלובליזציה אומרת כי בטווח הארוך מדינות יצרו התמחות ואם ישראל טובה בפיתוח תוכנה אזי מוטב להכשיר כוח אדם לתוכנה מצד אחד ולייבא ג'ינסים מסין מצד שני מאשר להקים גם מפעלי טקסטיל וגם בתי תוכנה – הגינסים יהיו יקרים ולבית התוכנה לא יהיו מספיק עובדים.
במציאות כמובן הדברים הרבה יותר סבוכים מאשר בתיאוריה- מדובר בחיי אנשים, במשפחות! וסביר כי פועל טקסטיל לא יוכל לעשות הסבה מקצועית למהנדס תוכנה. לפיכך מבחינתו התמחות לאומית בתוכנה (כדוגמא) פירושה דמי אבטלה וחיים ללא כבוד עצמי שינציחו עצמם בדורות הבאים עקב המירמור (שיש הטוענים כי הוא מוצדק) שינחיל לילדיו.
יש גם שיקולים אסטרטגיים שאני תומך בהן באופן מוחלט, מדינות צריכות לשמר יכולות תמיכה בסיסיות בלתי תלויות חיצונית באוכלוסייתן. לפיכך חיוני שיהיו בישראל מפעלי מזון בסיסי, אבקת חלב לתינוקות, תוצרת חקלאית, בתי זיקוק וכו.
השילוב של כל האמור לעיל יוצר מצד מקבלי ההחלטות הכלכליים משחק להטוטים שבו כל הזמן יש כוחות מנוגדים שיש לדאוג לאזן אותם. אין הוראות ברורות מה לעשות אלה צריך ללהטט בכל הגורמים כדי להגיע למצב שבו מרבית האוכלוסייה חשה שזהו המצב הנכון (שיעור הצמיחה, השתתפות בפירות הצמיחה, חלוקת ההכנסות וההזדמנויות וכו).

השארת תגובה