עתידה של סין הוא תעלומה אחת גדולה.
במאמר זה בחרתי להתמקד דווקא בסיכונים אפשריים מתוך ההנחה כי הפוטנציאל והכיוונים החיוביים ברורים לקורא.
בחינת מקרים דומים של מדינות ענק שעברו בעת המודרנית תהליך של ליברליזציה והתרת הרסן של משטרים ריכוזיים (שלא נאמר רודניים) הוכיחה כי מדובר בתהליך ארוך, כואב ומסוכן גם לסביבה הכלכלית הבינלאומית. אנו מתכוונים להתמוטטות האימפריה הסובייטית בתחילת שנות התשעים ועד למשבר חידלון הפירעון של רוסיה בשנת 1998. גם היום כ-15 שנים לאחר נפילת הקומוניזם, עדיין מהווה רוסיה, על פי הערכות גורמי דירוג בינלאומיים, יעד בסיכון בינוני ומעלה בתחומי ההשקעות והמסחר הבינלאומי.
מדינה נוספת שעברה תהליך דומה הינה אינדונזיה, שאולי רחוקה ממוקד העניין של עיתוני הכלכלה בישראל, אך מדינה זו שהינה הרביעית בגודלה בעולם ולה אוכלוסייה של 230 מיליון נפש נמצאת מאז 1998 בקרטוע כלכלי ופוליטי ורק לאחר הבחירות האחרונות נראה כי אינדונזיה עולה על פסי הצמיחה הכלכלית והיציבות הפוליטית וזאת כאמור מאז נפילת משטרו של השליט סוהרטו בשנת 1998.
מנגד, סין נמצאת למעשה בתהליך ארוך והדרגתי של פתיחות כלכלית וליברליזציה שהחל בשנת 1978 עם עלייתו של הנשיא דנג קסיופינג. במשך תקופה ארוכה זו של כמעט 30 שנים, רושמת סין גידול גבוה ועקבי בתל"ג ונראה כי בניגוד לדוגמאות של ברית המועצות ואינדונזיה, ניהול הרפורמות בסין אחראי ושקול וטווחי הזמן ארוכים בהרבה.
כאשר דנים בנתונים הכלכליים הרשמיים יש לזכור כי השקיפות הכלכלית נמוכה מאוד בסין ואמינות הנתונים הממשלתיים מוטלת בספק גדול.
בחרתי להתמקד בחמישה תחומים אשר על פי הערכות והספרות מהווים את נקודות החולשה בצמיחה הסינית:
א. מערכת הבנקאות הסינית
ב. בעיות פוליטיות פנימיות
ג. אנרגיה ואיכות הסביבה
ד. הכשרת עובדים וכוח אדם
ה. יחסי החוץ של סין מול ארצות הברית
1.1 מערכת הבנקאות הסינית
תפקיד הממשלה בזירה הכלכלית כפי שנתפש על-ידי הסינים הוא בעיקר יצירת מקומות עבודה. מסיבה זו הממשלה, באמצעות מערכת הבנקאות הנשלטת על-ידה, מממנת חברות תעשייתיות כדי להמריץ את הייצור לצורך יצוא, כמו גם יצירת מקומות תעסוקה וזאת על חשבון רווחיות החברות לטוות הארוך.
קיומם של שווקים למוצרים, כמו גם איכות המוצרים אינה עומדת בראש מעיני מקבלי ההחלטות בבואם להחליט על הגדלת האשראי לסקטור היצור הקשור לממשלה. זה המקום לציין כי רוסיה בסוף שנות השמונים וערב קריסת האימפריה הסובייטית סבלה ממחלה דומה. המקור לכך ברור והוא מתבטא בניסיון להנחיל שיטת מחשבה ריכוזית (קומוניסטית) במשק ההולך ונפתח פנימית וחיצונית.
מומחים מעריכים כי חלק משמעותי ממצבת החובות של הבנקים הסינים היום הינו "חובות רעים", וכי חלק גדול מההלוואות לא היו צריכות להינתן מלכתחילה אילו הן היו נשפטות בקנה מידה כלכלי.
בחודשים האחרונים (תחילת 2006) מקטינה המערכת הבנקאית הסינית את מידת האשראי שהיא מעמידה למשק וזאת על מנת לנסות ולצנן את השוק. גם המטבע הסיני, היואנג, ששער החליפין שלו מקובע ונשלט על-ידי ממשלת סין, מוערך על-ידי מומחים רבים כנסחר בחסר ויש לחץ רב על ממשלת סין לייסף אותו.
המוטו של חלק מהיזמים הוא "לנצל" את משאבי המערכת ולא לדאוג לצמיחה כלכלית יציבה.
עם כניסת סין ל- WTO בשנת 2002, היא קיבלה על עצמה מחויבות לפתיחת הסקטור הבנקאי לתחרות בינלאומית. על פי דעת אותם אנליסטים, מתן הלוואות על פי סטנדרטים מערביים יוביל להתמוטטות הבנקים הסינים, לשינוים מבניים חדים וכואבים ואולי אף לדחיית או שינוי התחייבויות סין מול ה-WTO.
לדעת חלק מהאנליסטים, סין בדרך להתמוטטות פיננסית ואין לממשלה דרכים רבות למנוע זאת.
1.2 בעיות פוליטיות פנימיות
סין אינה מדינה הומוגנית; היא מורכבת מלמעלה מ-35 מחוזות ניהול במעמד שונה (קנטונים, ערים עצמאיות וכו'), ועשרות אם לא מאות של קבוצות אתניות הנשלטות על-ידי הממשל המרכזי בבייג'ינג. חולשה זו בטווח הקצר מהווה נקודת חוזק דווקא, שכן הניסיון הסובייטי מלמד אותנו כי ליברליזציה מהירה מדי יחד עם תסיסה פוליטית פנימית המשולבת בבירוקרטיה מושחתת ופשיעה אלימה, הינה מתכון לאסון כלכלי ולאומי.
פירות ההתפתחות הכלכלית אינם פזורים בצורה הומוגנית ברחבי סין והם מתרכזים בעיקר בחוף המזרחי של סין.
סין סובלת מבירוקרטיה רבה והשוואות בינלאומיות שנערכו על-ידי קבוצות בלתי תלויות מראות כי על אף מאמצים נכרים של הממשל בבייג'ינג, עדיין יש מקום רב לשיפור בתחום המלחמה בשחיתות.
על פי דיווחים מכלי תקשורת מערביים, בסין יש מספר קבוצות אופוזיציה המדוכאות על-ידי הממשל בבייג'ינג, ודיווחים מארגוני מדיה שונים מתריעים גם על קיומה של בעיה של טרור אסלאמי בחלקים המערביים של המדינה.
תפישת "הזמן הלאומי" של העם הסיני שונה משל המערב. תכנון לטווח ארוך (עשרות שנים ואף דורות רבים קדימה) מקובל מאוד, ותפישת העולם הבסיסית של המדינה והשלטון המרכזי לא השתנתה זה מאות שנים והיא מעוגנת היטב במסורת והתרבות העממית של סין (קונפוציוס ושאר חכמי התורה הסינית). לפיכך יש חשיבות לבחון אירועים דומים בהיסטוריה של סין.
ההיסטוריה של סין מראה כי בתקופות קודמות של גלובליזציה, הן לקראת סוף ימי הביניים והן במאה ה-19 כאשר סין הייתה צריכה להחליט בין לכידות פנימית לבין פתיחות לעולם, גברה חשיבות הלכידות הפנימית וסין נסוגה לאחור ונסגרה.
מרבית האנליסטים סבורים כי בכל מקרה, היציבות והלכידות הפוליטית של סין הינן מטרות ראשונות במעלה של המשטר בבייג'ינג וזאת לפני הצמיחה הכלכלית.
1.3 כוח אדם
עד כמה שהדבר יישמע מופרך, יש הטוענים כי בסקטורים מסוימים יש מחסור בכוח אדם מתאים בסין. סין מזרימה לשוק, מדי שנה, מאות אלפי מהנדסים, אולם רובם ברמה בינונית. כוח האדם הקיים אינו מיומן ובעל תפוקה נמוכה. פירמות ממשלתיות רבות המעסיקות באופן מצטבר מאות מיליוני עובדים מסובסדות באופן מלאכותי על-ידי מערכת הבנקים.
יש בסין מחסור במנהלים איכותיים לניהול אופרציות בינלאומיות על פי סטנדרטים מערביים.
1.4 פוליטיקה בינלאומית והיחסים עם ארצות הברית
משבר אנרגיה ואיכות הסביבה – צמיחה כה אדירה בהיקפה ולאורך זמן מצריכה משאבי אנרגיה רבים. סין עומדת בפני מחסור כרוני באנרגיה הגורם לעלייה עולמית במחירי הנפט. הפיתרון הסיני הוא ניסיונות פיתוח של אנרגיה חלופית, אך גם ניצול יתר של משאבי הסביבה שתוצאתם גרימת נזקים אקולוגיים עצומים. בהקשר זה ניתן לציין את כריית הפחם ואת פרויקט הבנייה הגדול בסין מאז בניית החומה הסינית הנחשב לאחד מהפרויקטים הגדולים בעולם – סכר שלושת הנהרות, פרויקט שיצר אגם באורך מאות קילומטר ובמהלכו הוגלתה אוכלוסייה בת מאות אלפי איש מביתה.
יש אף הטוענים כי המחסור באנרגיה יכול להביא למהלך צבאי סיני מוגבל במרכז אסיה להשתלטות על מקורות נפט.
מאמצע המאה העשרים עומדת סוגיית טייוואן במרכז סדר היום של יחסי החוץ המדיניים של סין. סין אף מאיימת לצאת במלחמה מלאה להשכנת ריבונותה "בפרובינציה הסוררת" אם זו תכריז על עצמאותה.
נושא טייוואן כמו גם נושאים הקשורים בזכויות אדם, התחמשות סין ושדרוג צבאה כיאה למעצמה עולמית ובכלל זה צי מים עמוקים ( Blue Water Navy- צי אסטרטגי להבדיל מצי של מי חופים) וכמובן מאזן הסחר המוטה – נמצאים כולם במגמת התנגשות עם האינטרסים והערכים של ארצות הברית.
אנליסטים מעריכים כי עם התחזקות סין בטווח הבינוני, יכולים נושאים אלו להגביר את המתח בין סין וארצות הברית ולהביא לכדי קרע מלא ביחסים ויצירת מערכת יחב"לית דו-קוטבית כמו בימי המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות.