לצפייה המצגת – לחצו כאן
את דבריו פתח הנגיד בהרגעה מסויימת – המשק הישראלי נמצא במצב מאקרו כלכלי יחסית טוב, בעיקר כתוצאה מהמדיניות שבה נקטו הממשלות השונות בשנים האחרונות. אם נתנהל בצורה אחראית נוכל לעבור את התקופה הקרובה בצורה טובה יחסית, מבלי להיכנס למיתון, אם כי לא ניתן לצפות שלא תהיה האטה בצמיחה כתוצאה מההתרחשויות הכלכליות באירופה.
בעולם ממשיכה לשרור רמה גבוהה של אי ודאות. בארה"ב נרשמה אמנם ירידה באבטלה, חלק ממנה כתוצאה מהעובדה שאנשים הפסיקו לחפש עבודה, ובכל זאת זהו נתון חיובי. בסין נרשמת האטה בקצב הצמיחה. באירופה המצב חמור, שיעורי הצמיחה נמוכים ואף שליליים והאבטלה בחלק מהמדינות גבוהה מאוד. המצב באירופה בא לידי ביטוי גם בתשואת אגרות החוב הממשלתיות, אשר עלו בצורה קיצונית במדינות שסובלות ממשבר החוב. ריביות כה גבוהות, בשילוב עם רמה גבוהה של חוב, הופכות את נטל מימון החוב לבלתי נסבל. בישראל, לשמחתנו, רמת התשואה על האג"ח הממשלתיות נמצאת ברמה סבירה.
השאלה הגדולה היא, אם כן, מה יקרה באירופה. לאחרונה הושגה הסכמה על הגבלת העצמאות הפיסקלית של מדינות אירופה. מדי כמה ימים מתקיימות פגישות שנראות מבטיחות, אולם בשבועות האחרונים כבר התאכזבנו לגלות שכל פעם לאחר אחת הפגישות התקוות להשגת הסדר בר קיימא התבדו. פגישות אלו ימשיכו להתקיים בתקווה להשגת הסדר, ויש לקוות שלא יתרחש בסופו של דבר תרחיש של התפרקות גוש האירו. איננו יודעים כיצד תרחיש זה יצא לפועל אם יתרחש, אבל אין ספק שיהיה מדובר בתוהו ובוהו כלכלי. אנו מנסים להיערך לתרחיש כזה, אולם אי הוודאות לגבי האופן בו יקרה ואם יקרה מאוד גבוהה. בכל מקרה, גם אם גוש האירו ימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית, צפויה השפעה שלילית על הפעילות בישראל כתוצאה מירידת רמת הפעילות באירופה.
במשק הישראלי, ישנם סימנים לשני הכיוונים: מצד אחד האבטלה נמוכה, התחלות הבנייה נמצאות ברמה גבוהה, ונתוני הרביע השלישי מראים על קצב גבוה של השקעות במשק. מצד שני, היצוא נמצא בהאטה, אם כי הפיחות שהתרחש מאז יולי צפוי להקל על צמיחת היצוא. תקבולי המיסים נמוכים מהצפוי, והצריכה צומחת באיטיות, כך שמאז הרביע השני של 2011 התוצר צומח בשיעור של כ-3-3.5%.
ה-OECD פרסם לאחרונה תחזית צמיחה עדכנית למשק הישראלי על פיה התוצר יצמח ב-2.9% בשנת 2012. התחזית האחרונה של בנק ישראל, מספטמבר, עומדת על 3.2%. תחזית זו צפויה להתעדכן בתקופה הקרובה, ולעמוד בסביבות רמת התחזית של ה-OECD. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד על 3.5% השנה, מעט מעל היעד. אילו הממשלה הייתה ממשיכה את תכנית הפחתת המיסים, הגירעון היה גדל בשנים הקרובות ומתקרב לרמה של 5% מהתוצר, ויחס החוב לתוצר היה עולה לרמה של מעל 80%, לעומת רמה של 75% השנה. במצב בו המשק העולמי מצוי, מגמת גידול ביחס החוב לתוצר בתקופה הנוכחית היא דבר מאוד לא רצוי. נכון להיום, על פי התוואי הנוכחי של התקציב, יחס החוב לתוצר צפוי להשאר בערך ברמה הנוכחית. הממשלה תידרש לקבל החלטות, אבל לדעתי עלינו להציב יעדים שאפתניים מבחינת המדיניות הפיסקלית כדי לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר.
בנק ישראל הראה השבוע שתקציב הבטחון כמעט ולא חרג ממתווה ברודט. ממשלה חייבת להגן על אזרחיה, ובמידה ובמסגרת ההחלטה על סדרי העדיפויות תידרש הגדלה של תקציב הבטחון, חשוב לבצע את ההרחבה מבלי להגדיל את הגירעון, כלומר על חשבון הוצאות אחרות או תוך העלאת שיעורי המס.
מבחינת המדיניות הנדרשת אל מול האתגרים העומדים לפנינו, הרי שעלינו להמשיך לחזק את איתנות המשק ולהמנע מצעדים פופוליסטיים, שנראים פופולאריים בטווח הקצר אבל מסתכמים בעלויות גבוהות בטווח הארוך. המדיניות המוניטרית תוכל להגיב במקרה הצורך, וגם במשרד האוצר הוכנו תכניות במהלך המשבר האחרון, שניתן יהיה ליישם אותם במקרה הצורך.