הנגיד פישר על הכלכלה העולמית והמשק הישראלי

נגיד בנק ישראל כינס היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל בירושלים, בה התייחס למצב במשק העולמי והישראלי, ולצעדי המדיניות הנדרשים. להלן תמצית מדבריו, למצגת שליותה את הדברים: http://www.bankisrael.org.il/deptdata/neumim/neum408h.pdf

המשק העולמי

המצב בארה"ב השתפר לאחרונה. הצמיחה אמנם נמוכה, אבל אין כרגע חשש למיתון חוזר, וב-2012 צפויה צמיחה של 2-2.5%. זוהי צמיחה רחוקה מהשיעור הפוטנציאלי, אבל בכל זאת מדובר בצמיחה חיובית, ויחסית משביעת רצון. אסיה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, אם כי גם שם יש התמתנות קטנה. בדרום אמריקה ובאפריקה המצב יחסית טוב.

הבעיה במשק העולמי ממוקדת באירופה: כל המדינות הגדולות צפויות לצמיחה מאוד איטית, ובאיטליה צפוי מיתון. שיעור האבטלה בגוש האירו עומד על 10%, כשבחלק מהמדינות הוא גבוה בהרבה.  מרווחי ה-CDS במדינות שמצויות במשברי חוב גבוהים מאוד. לשם השוואה, מרווחי ה-CDS של ישראל נמוכים אפילו מאלו של צרפת, ובוודאי מאלו של המדינות הבעייתיות.

אני רואה שני תרחישים למה שעשוי לקרות באירופה: בתרחיש הראשון, כתוצאה ממאמצים הירואיים שייעשו, גוש האירו ימשיך להתקיים עם כל המדינות החברות בו כעת. דבר זה ידרוש צעדים קשים מצד קובעי המדיניות, הן במדינות שמצויות במשבר והן במדינות שיצטרכו לסייע, ושיצטרכו להזרים הון כדי למנוע פשיטת רגל במערכת הבנקאית. בתרחיש השני גוש האירו יתחיל להתפורר. ייתכן שזה יקרה כתוצאה מיציאה של יוון מהגוש, אבל ישנן אפשרויות אחרות, כגון יציאה של מדינות אחרות, או הקמת גוש אירו שני.

אם התרחיש השני יתממש, רמת אי-הוודאות תעלה, וההסתברות להדקה במשקים אחרים בגוש האירו ומחוצה לו תעלה מאוד. קשה לדעת מה יהיו ההשלכות. תקדים אחד שניתן לחשוב עליו הוא מה שקרה בארגנטינה לפני כעשור. היו שם התרחשויות מאוד קיצוניות במערכת הבנקאות ובחוב הממשלתי, ואולם, היות וההתרחשויות היו צפויות מזה זמן, לא הייתה הדבקה חמורה למדינות אחרות בדרום אמריקה. בכל מקרה, בתרחיש זה הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מאוד ואף שלילית, ואם תהיה הפרדה מוניטרית בין מדינות אירופה הצפונית לדרומית הרי שיתרחש ייסוף במדינות הדרומיות, מה שיפגע גם בהן בשל הפגיעה ביצוא שלהן. קרן אור אחת שניתן לראות בתרחיש זה היא העובדה שבמידה והוא יתרחש הוא יתרחש בהדרגה, מה שמאפשר לאנשים להתכונן. אבל זוהי קרן אור מאוד קטנה. בכל מקרה, מיתון באירופה יפגע במשק הישראלי, קודם כל דרך הפגיעה ביצוא.

המשק הישראלי

במשק הישראלי החלה ירידה ביצוא בתחילת השנה, ולאחר חודשיים החלה התמתנות גם ביבוא. מגמה זו כבר באה לידי ביטוי בנתוני החשבונאות הלאומית. בנק ישראל צופה שינוי במגמת החשבון השוטף שהיה בעודף מאז 2003, ואשר צפוי להכנס לגירעון של אחוז אחד מהתוצר ב-2011. אין זה דבר בעייתי במיוחד, משום שיש לנו יכולת לממן את הגירעון הזה בקלות יחסית, אבל בכל מקרה מדובר במצב חדש לעומת זה שהכרנו לאחרונה.

תקבולי המיסים העקיפים התמתנו בחודשים האחרונים, מה שמצביע על ירידה בצריכה של הציבור ועל האטה במשק, וגם משפיע ישירות על המצב הפיסקלי.

הערב יתקבלו נתוני הלמ"ס עבור מחירי הדירות לחודשים אוגוסט-ספטמבר.  ישנם סימנים לכך שמחירי הדירות התחילו להתייצב ואולי אפילו לרדת, כאשר הנתונים האחרונים מצביעים על קצב עלייה שנתי של 12% בשנה האחרונה – קצב נמוך מאשר זה שידענו לפני מספר חודשים אבל עדיין מדובר בקצב גבוה. שכר הדירה צפוי להמשיך לעלות בתקופה הקרובה, אם כי ייתכן שיתמתן בהמשך.

המשק הישראלי צמח ברביעים השני והשלישי של 2011 בשיעור נמוך יחסית, אך ב-2011 צפויה עדיין צמיחה שנתית של 4.7%. התחזית של בנק ישראל ל-2012 עומדת על 3.2%. במדינות רבות מתקנאים בנו על שיעור הצמיחה שצפוי אצלנו, אבל זו בהחלט צמיחה נמוכה ביחס לזו שידענו בשנים שלפני המשבר.

מה עלינו לעשות?

עלינו לחזק את האיתנות של המשק. עלינו לשמור על מסגרת התקציב, בכך שלא נגדיל את ההוצאות, לא נעלה את שיעורי המס, ובכך נאפשר למייצבים האוטומטיים לעבוד, ולכן הגירעון צפוי לגדול במידת מה. בתחילת השנה צפינו גירעון של 2.5% בהתבסס על תחזית צמיחה של 4% ברביעים האחרונים של השנה. כעת  צפוי גירעון של מעט מעל 3%. אולם, אם נבחין בסיכון לקושי ביכולתה של הממשלה לממן את הגירעון, אז הממשלה תהיה חייבת להגיב בהפחתת ההוצאות. השווקים אינם נדיבים – ברגע שהם מבחינים בקשיי מימון הריבית מתחילה לעלות במהירות, כפי שראינו באירופה.

עלינו להמשיך ולחזק את איתנות המערכת הפיננסית, על היציבות של הבנקים והמוסדות הפיננסיים האחרים.  אזהרות הרווח שפורסמו אתמול מצביעות אמנם על כך שישנה ירידה לא קטנה בציפיות הרווח של שלושה בנקים, אבל אינן מסכנות את היציבות של המערכת הבנקאית.

אל לנו להכנע לפופוליזם. בהגדרה הכלכלית, המונח "פופוליזם" מתייחס לצעדים שמקבליםתמיכהרחבה מהציבור בטווח הקצר, אבל פוגעים במשק ובציבור בטווח הארוך.  פופוליזם יכול לפגוע במשקים פגיעה אנושה ועלינו להמנע מכך.

 עלינו להיות מוכנים להגיב להתרחשויות שליליות באמצעות הפעלת כלי המדיניות ככל שיידרשו – הפקנו לקחים מהמשבר האחרון ואף פרסמנו אותם בדו"ח מיוחד, ויש לנו ארגז כלים שהכנו במשבר האחרון כדי להגיב להתרחשויות כאלו.

המדיניות המוניטרית תוכל להגיב במקרה הצורך. למזלנו, הריבית אצלנו עומדת על 3% ואינה אפסית כמו בארה"ב, כך שנוכל להפחית אותה במקרה הצורך. במשבר האחרון היה שיתוף פעולה טוב בין בנק ישראל למשרד האוצר ואני מאמין שהוא יימשך.  אל לנו לעצור רפורמות ושינויים מבניים נדרשים, אבל עלינו לקחת בחשבון את מצב המשק בבואנו להחליט על קצב היישום של רפורמות אלו.

השורה התחתונה  – מצב המשק טוב, בתקציב צפוי גירעון של מעט מעל 3% – טוב בהרבה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. האינפלציה צפויה להיות בתוך היעד, האבטלה ברמה הנמוכה מזה 30 שנה,  יתרות המט"ח ברמה גבוהה, מצאנו לאחרונה גז בהיקפים שהפתיעו לטובה.  כלומר, יש לנו את הכלים והנכסים שיוכלו לסייע לנו לצלוח את התקופה הקרובה. אם ננהג באופן אחראי, גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי, נוכל להתמודד בהצלחה עם הסיכונים העומדים בפנינו. הצלחה זו אין פירושה שלא ניראה האטה בצמיחה, אלא שנוכל לצאת מהבעיות יחסית בקלות, בצורה דומה לזו שהייתה ביציאה מהמשבר האחרון.

בתשובה לשאלות:

קראתי כמה כותרות ופרשנויות בתקופה האחרונה שנראו לי מוגזמות באשר למשמעות המאקרו כלכלית של הפיטורים שאנו רואים במשק בימים אלו.  אולם, ניתן לקוות שבמידה ותהיה עלייה באבטלה היא תרד במהירות,  כפי שראינו במשבר הקודם.

באשר למחאה – המחאה התחילה כרשימת דרישות לא ברורה ולא מסודרת, והיה לה גם היבט פוליטי, אולם תוצאת המחאה הייתה שהממשלה ביקשה מאדם מאוד רציני להגיש דוח שיציע כיצד להגיב למחאה. ועדת טרכטנברג לקחה על עצמה מטלה מאוד קשה – לגבש המלצות תוך שמירה על מסגרת התקציב. הועדה הציגה דוח מאוד אחראי שמטפל גם בדרישות וגם באופן שבו יממנו אותם. גם הממשלה הגיבה בצורה אחראית, והעבירה את הדוח. אני מקווה שהדוח יעבור בכנסת ואיני רואה את התוצאה הזו כ"פופוליזם". עלינו להגדיר לעצמנו שאיפות הגיוניות לגבי מה שנרצה לאפשר לאזרחנו מבחינת רמת הרווחה, ולא לצפות שנוכל לקיים רמת רווחה כמו זו של הצרכן האמריקאי כאשר ההכנסה לנפש בישראל נמוכה בשליש מזו שבארה"ב.