בקצרה – הכלכלה העולמית בשבוע שחלף

בתקופה האחרונה, לדעת פרשנים, שימש הפרנק השוויצרי כמקלט בטוח להשקעה לאור אי הוודאות הגוברת בשווקים. יש האומרים כי הפרנק השוויצרי "התחרה" באגרות החוב האמריקאיות ובזהב על תואר הנכס הבטוח המבוקש ביותר

סקירה תמציתית של השווקים המרכזיים בעולם באדיבות אגף כלכלה במשרד התמ"ת

ארה"ב

ברק אובאמה הכריז בשבוע החולף בקונגרס על תכנית תמריצים נוספת "Jobs plan" שעלותה מוערכת בכ- 450 מיליארד דולר. התוכנית מתמקדת בהטבות מס לעובדים ולעסקים וכוללת גם הוצאות על שיפור תשתיות ומוסדות חינוך. ביצוע התוכנית תלוי באישור הקונגרס וכלל לא בטוח אם הרפובליקאים אכן יתמכו בתכנית.

הגרעון המסחרי של ארה"ב התכווץ בחודש יולי לרמה של 44.8 מיליארדי דולרים, לעומת 51.6 מיליארדי דולרים בחודש יוני. ההתכווצות נבעה מעלייה ביצוא וירידה ביבוא.

מדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים עלה בחודש אוגוסט והוא ממשיך להיות ברמה המעידה על התרחבות בפעילות.

אירופה

יורגן סטארק, בכיר ב- ECB (הפקיד מטעם גרמניה הבכיר בבנק), הודיע על התפטרותו ככל הנראה על רקע התנגדותו לחידוש רכישות האג"ח הממשלתיות של המדינות הבעייתיות בגוש.

הריבית בגוש האירו ובבריטניה נותרה, כצפוי, ללא שינוי.

יוון הכריזה על הטלת מסי רכוש חדשים בשנתיים הקרובות. הטלת המיסים באה לאחר שהתברר כי ההכנסות ממסים השנה צפויות להיות נמוכות משמעותית ממה ששוער בתחילה, זאת עקב שיעורי צמיחה נמוכים מהצפוי.

שוויץ

ב-6 בספטמבר הודע ה-SNB, הבנק המרכזי של שוויץ כי בכוונתו להציב רף תחתון לשער החליפין של הפרנק השוויצרי שיעמוד על 1.2 יורו לפרנק שוויצרי. בתגובה, צנח הפרנק ב-8 אחוזים (ראה תרשים 6). החלת המדיניות החדשה באה על רקע התיסוף המתמשך בפרנק שפגע בתחרותיות, בחשבון השוטף, ובפעילות הכלכלית של שוויץ.

בתקופה האחרונה, לדעת פרשנים, שימש הפרנק השוויצרי כמקלט בטוח להשקעה לאור אי הוודאות הגוברת בשווקים. יש האומרים כי הפרנק השוויצרי "התחרה" באגרות החוב האמריקאיות ובזהב על תואר הנכס הבטוח המבוקש ביותר (ראה תרשים 7).

מדיניות שער החליפין החדשה של ה-SNB מהווה למעשה סוג של הקלה כמותית (QE) לכלכלת שוויץ שכן הבנק התחייב לרכוש מעתה יורו בכמות בלתי מוגבלת כל עוד יעבור שער החליפין את רף ה-1.2 פרנק ליורו, ובתמורה ימכור פרנקים.

תרשים 6 – שער החליפין יורו/פרנק שוויצרי

 

*מקור: Bloomberg

עם זאת, למהלך של ה- SNB עלולות להיות השלכות שליליות על הכלכלה העולמית שכן כיום קיימות מדינות רבות שהיו שמחות להציב רף תחתון לשער החליפין שלהן בכדי למנוע את תיסוף המטבע המקומי. בין מדינות אלה ניתן למנות את ברזיל, סין ויפן. מה שפועל לטובת המדינה האינדיווידואלית לא יכול לפעול לטובת כל המדינות בו זמנית כיוון שלא ניתן לפחת את כל המטבעות בו זמנית.

בנוסף, פיחות הפרנק השוויצרי חייב לבוא על חשבון תיסוף האירו, וסביר כי תיסוף זה במצב בו נמצא גוש האירו לא יתקבל בהבנה על ידי קובעי המדיניות בגוש. במידה ויתרות האירו החדשות של ה-SNB יושקעו באג"ח של גרמניה (ולא בספרד איטליה או יוון כמובן מפאת הסיכון הטמון בכך), תגרום להתרחבות פער הריביות בין גרמניה ל-PIIGS ולהחרפת החששות בשווקים הפיננסיים. לסיכום, קיים חשש כי מהלך מסוג זה יביא להחרפת חוסר האיזון בכלכלה הגלובאלית ולסיבוב נוסף של מלחמת המטבעות.

 

 

תרשים 7– שער החליפין הריאלי אפקטיבי של הפרנק ומחיר הזהב

 

*מקור: Economist

יפן

מעדכון נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2011 עולה כי כלכלת יפן התכווצה ב- 2.1 אחוזים (ולא ב- 1.3 אחוזים כפי שנאמד קודם לכן).

סין

שיעור האינפלציה בסין רשם ירידה לרמה של 6.2 (שינוי שנתי) בחודש אוגוסט לאחר שהגיע לשיא של 6.5 אחוזים בחודש הקודם.

השארת תגובה