לעיתים אני בז לכלכלנים (חלקם ממוסדות מכובדים מאד) המפרסמים תחזית כלכלית ליותר מחמש שנים, לעיתון הנחשב 'האקונומיסט' יש יחידת כלכלה (EIU) המפרסמת חיזוי כלכלי ל15 ואף 20 שנה. סוד מקצועי קטן ממני, כלכלן בגרוש, לקוראי: זה לא רק שאין לאף אחד מושג מה יקרה בכלכלה עוד חמש שנים ואין שום דרך בעולם לחזות זאת, אלה שהסבירות הגבוהה יותר היא שהתחזית לא תתקיים מאשר תתקיים וזאת מכיוון שהנחות הבסיס של המודלים ארוכי הטווח האלו הן הנחות הבסיס של היום שברור שהם ישתנו בטווחי הזמן הללו.
אבל כמובן זאת תשובה של קלי דעת. אז מה לא נתכונן לעתיד? אדם רציני מתכונן ליום סגריר! ואם צריך להתכונן לעתיד הרחוק הרי צריך מודל, לבנות מודל על פי ההנחות של היום זה יותר טוב מכלום! אז זהו שלא בדיוק… בטווח הארוך צריך להתכונן לבלתי צפוי. דרויניזם כלכלי טהור, העתיד שייך לאלו שמתאימים ולא דוקא לחזקים.
בטווח הקצר והבינוני חייבים לתכנן אולם לגבי הטוח הארוך יש מצב תמידי של חוסר ודאות. בתקופה של שינויים שזו התקופה שבה אנו חיים שבה יש שינויים גיאופוליטים, חברתים כלכליים וטכנולוגים תכופים צריך ארגון גמיש, מסתגל עם מודיעין טוב ויכולת ניתוח ריאלית של האתגרים ובעל עתודות. זה נכון לחברות ענק, לבית הקפה השכונתי וגם לארגון החשוב ביותר שהוא המשפחה שלנו.
אמרתי שאני בז לניבויי הטווח הארוך של הכלכלנים אבל למען האמת, אולי כמו כל כלכלן, יש בי ההערצה שקטה הנובעת מחוסר הבנה לטכנולוגיסטים, ומכאן אולי נובעת ההסכמה שלי לקבל נבואות טכנולוגיות ארוכות טווח, אז הנה 10 המגמות הטכנולוגיות שישנו את חיינו כפי שהתפרסמו בדה מארקר ומצטטות את הנביא הראשי של ססיקו (שהיום קוראים למקצוע שלו עתידן). ולמה אני מביא תחזיות טכנולוגיות בבלוג העוסק בכלכלה? מכיוון שהטכנולוגיה הינה הגורם החזק ביותר בתהליך הגלובליזציה בעשור האחרון והייתה הגורם המרכזי בעיצובה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית בדורנו.
כוח המחשוב אינו עולה באופן לינארי, וכך גם קצב השינוי – המשמעות היא שעשר השנים הקרובות אמורות לכלול יותר שינויים טכנולוגיים מאשר העשר האחרונות. טכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק היא מטבעה בלתי צפויה, אבל עדיין אפשר להביט בעבודה שמתבצעת על ידי צוותי מחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי העולם ולראות רמזים למה שיגיע בעתיד. זו העבודה, במשרה מלאה, של דייב אוונס, העתידן הראשי של סיסקו והטכנולוג הראשי ל-IBSG של סיסקו. בכנס Cisco Live, תיאר אוונס את מה שהוא סבור שיהיו עשר המגמות שישנו את העולם בתוך עשר שנים. זו הרשימה שלו.
1. האינטרנט של ה"דברים"
עברנו את הסף שבו יותר "דברים" מחוברים לרשת מאנשים. המעבר ל-IPv6 גם תומך בקישוריות שנראית כמעט בלתי מוגבלת. סיסקו IBSG צופה כי מספר החפצים המקושרים לרשת יגיע ל-50 מיליארד עד 2020, מה ששווה ליותר משישה מכשירים לכל אדם בכדור הארץ. לרבים מאיתנו בעולם המפותח כבר יש שלושה מכשירים או יותר המחוברים לרשת בכל העת, אם נספור את המחשבים האישיים, הסמארטפונים, הטאבלטים, מכשירי הטלוויזיה וכדומה.
הבאות בתור הן רשתות החיישנים, המשתמשות בחיישנים חלשים ש"אוספים, משדרים, מנתחים ומפיצים מידע בהיקף מאסיבי", אומר אוונס. חיישנים שכאלה, המבוססים על סטנדרטים כמו Zigbee ,6LoWPAN ו-Z-wave, משמשים כיום בדרכים שחלקן אמנם צפויות אך אחרות מפתיעות למדי. Zigbee מוטמע ביישומים חכמים ובמונים חכמים. 6LoWPAN (על IPv6) משמש את וינט סרף במערכת ניטור האקלים במרתף היין שלו. Z-wave הוא הבסיס של שירות האוטומציה הביתית החכם של ורייזון. אבל שימושים יצירתיים נוספים צצים. Sprkled, סטארט-אפ הולנדי, משתיל חיישנים באוזן של בקר כדי לנטר את בריאות ומיקום הפרות. חיישנים מוטמעים בנעליים, מכשור רפואי כמו משאפי אסתמה ומכשירי ניתוח נסיוניים. יש אפילו עץ בשוודיה שמחווט בחיישנים ומצייץ בטוויטר את מצבי הרוח והמחשבות שלו, עם מעט סיוע בתרגום ממנוע פרשנות שפותח על-ידי אריקסון.
2. לא רק הרבה מידע, אלא הצפה
כ-5 אקסה-בייטים של מידע ייחודי נוצרו ב-2008. הדבר שווה למיליארד תקליטורי DVD. נקפוץ שלוש שנים קדימה ואנחנו יוצרים 1.2 זטה-בייטים, כשזטה-בייט שווה ל-1,024 אקסה-בייטים. "זה כמו שכל אדם עלי אדמות יצייץ בטוויטר במשך מאה שנה, או 125 מיליון שנה של תוכנית הטלוויזיה בת השעה החביבה עליכם", אומר אוונס. החיבה שלנו לסרטים באיכות גבוהה גרמה לחלק ניכר מהעלייה. לפי נתוניה של סיסקו, עד 2015 כ-91% מהמידע ברשת יהיה וידאו. הרבה מהמיקוד ההתפתחותי של סיסקו (בלי להזכיר את השיווק שלה) מטיף כי אותה הצפת המידע תדרוש רשתות משופרות באופן משמעותי כדי להניע יותר מידע.
3. חוכמת הענן
הצפה זו של מידע תאוחסן בחלקה הגדול בענן. ללא ספק הגישה אל מרבית הדאטה תהיה דרך הענן, ולא רק ברשתות פרטיות. עד 2020, שליש מכל המידע ישכון או יעבור דרך הענן, צופה סיסקו. ההכנסות של שירותי הענן העולמיים יעלו ב-20% מדי שנה, והוצאות ה-IT על חדשנות ומחשוב ענן עשויות לעלות אל מעל טריליון דולר עד 2014. זה מספיק כדי ליצור את הגוגל הבא. "כבר עכשיו, הענן חזק מספיק כדי לסייע לנו לתקשר דרך תרגום שפה בזמן אמת, להגדיל את הידע שלנו באמצעות גישה לסופר-מחשבים עוצמתיים כמו וולפראם אלפא, ולשפר את בריאותנו תוך שימוש בפלטפורמות ממוחשבות כמו הווטסון של יבמ בדרכים חדשות", אומר אוונס. "אנחנו יכולים לתקשר בדרכים עשירות יותר".
בנוסף לווידאו, כוח המחשוב של הענן כשהוא במכשירי קצה משנה את יכולתנו לתקשר באמצעים כמו תרגום בזמן אמת. כרגע, פקודת החיפוש הקולי במכשירי אנדרואיד שולחת את השאילתה לענן של גוגל כדי לפענח אותה ולהחזיר תוצאות. "אנחנו נראה יותר אינטיליגנציה מובנית בתקשורת. דברים כמו מידע קונטקסטואלי ומבוסס מידע. עם מכשיר מחובר-תמיד, הרשת יכולה להיות יותר מגורענת עם מידע נוכחות, המתחבר לחיישן אישי כדי לדעת שאדם מסויים ישן, וכי אין זה הזמן לקיים שיחת וידאו.
4. הרשת הבאה
אוונס מדבר על הבית שלו כדוגמה למהירות השיפורים ברשת. ביצועי הרשת השתפרו פי 170 אלף מאז שנת 1990, כשהיה לו רק חיבור telnet אחד. כיום, יש לאוונס 38 חיבורים תמידיים ומעל 50Mbps של רוחב פס, נתון שמספיק לשיחות וידאו, צפייה בסרטים בסטרימינג ומשחקים מקוונים בעת ובעונה אחת. לאורך עשר השנים הבאות, אוונס צופה כי מהירות האינטרנט אל ביתו תשתפר פי 3 מיליון. בעוד רוב התעשייה ממוקדת ב-40G ו-100G, צורות חדשות לחלוטין של רשתות נוצרות אף הן. וינט סרף דיבר על הפרוטוקולים החדשים הדרושים לבניית רשת בין כוכבית, שיכולה לשלוח נתונים למרחקים ארוכים בלי לסבול מזמני המתנה. אוונס ציין כי רשתות מרובות טרה-ביטים המשתמשות בלייזרים הן בין האפשרויות הנבחנות. אוונס ציין כי הדבר מכונה "רשתות קוואנטיות" המבוססות על פיזיקת הקוואנטים. הפיתוח כולל "סיבוכיות קוואנטית", שבה שני חלקיקים מסתבכים זה בזה, ולאחר מכן הם ניתנים להפרדה בכל מרחק, וכשהאחד משתנה, האחר משתנה מיידית גם הוא. רשתות קוואנטיות לא יהיו בשימוש עוד לפחות מספר עשורים.
5. העולם הופך לקטן יותר
עם קישוריות תמידית, לרשתות חברתיות יש את הכוח לשנות חברות, כפי שראינו במהפכה במצרים ובשאר אירועי האביב הערבי. השפעות חברתיות ימשיכו לנוע במהירות בין חברות. עולם קטן יותר אומר שגם המידע מופץ ביתר מהירות. "הודעות טוויטר מאנשים ביפן בזמן רעידת האדמה האחרונה נשלחו לעוקבים עוד לפני שהרשויות בארה"ב הספיקו לנפק אזהרת צונאמי לאיזורים שונים בארה"ב", אומר אוונס. לכידה, הפצה, וצריכה של אירועים עוברים מ"זמן קרוב לאמת" ל"זמן אמת". הדבר יגביר את ההשפעה המהירה בין תרבויות.
6. כוח החשמל
האוכלוסיה האנושית ממשיכה לגדול גם היא, ואוונס מעריך כי עיר בעלת מיליון תושבים תיבנה מדי חודש בשני העשורים הקרובים. שיטות יעילות יותר לייצור חשמל לערים הללו הופכות לצורך דחוף – ואנרגיה סולרית במיוחד. "אנרגיה סולרית בלבד יכולה לענות על צרכי האנרגיה שלנו. למעשה, כדי לענות על הצורך העולמי הגובר לאנרגיה כיום, 25 סופר-אתרים סולריים שיכללו כל אחד מהם 150 ק"מ מרובע, יוכלו להיווצר. השוו את זה ל-170 אלף ק"מ רבועים של יערות שמושמדים מדי שנה", אומר אוונס. חווה סולארית שכזו תוכל להיבנות בתוך שלוש שנים בלבד. הטכנולוגיות שיהפכו את השיטה לפרגמטית יותר מבחינה כלכלית נמצאות בדרך. ביוני, חוקרי אוניברסיטת אורגון הדגימו שיטה חדשה, זולה יחסית ובעלת טביעת רגל נמוכה על הסביבה, ל"הדפסה" של תאים סולריים תוך שימוש במדפסת הזרקת דיו.
7. תה. ארל גריי. חם
פריטים נוספים יעברו מהפיזי לוירטואלי. כיום, אנחנו מורידים ספרים וסרטים דיגיטליים, במקום ספרים כרוכים ו-DVD. טכנולוגיה בשם הדפסה תלת מימדית תאפשר לנו לייצר באופן מיידי כל פריט פיזי, מאוכל ועד אופניים, תוך שימוש בטכנולוגיית הדפסה. זה דומה למדי לרעיון הרפליקייטור מסטאר טרק. "הדפסה תלת מימדית, או ייצור תוספני, הם התהליך של חיבור חומרים כדי ליצירת אובייקטים מנתוני מודל תלת מימדי, בדרך כלל שכבה אחר שכבה", אומר אוונס. הם גם מודפסים, מעוצבים ומוגמרים. בעתיד הלא כל כך רחוק, נוכל להדפיס איברים אנושיים", מצהיר אוונס. בחודש מארס, הדפיס ד"ר אנת'וני אטאלה מה-Wake Forest Institute for Regenerative Medicine כליית הוכחת היתכנות על הבמה ב-TED. לא הייתה זו רקמה חיה, אבל הנקודה הועברה.
8. עוד עץ משפחה
אנשים וירטואליים, גם פיזיים (רובוטים) וגם אווטרים מקוונים, יתווספו לכוח העבודה. "כבר עכשיו, דמויות מונפשות יכולות לזהות דיבור, להמיר טקסט לדיבור ולדעת מה נאמר במפגשים קודמים", מציין אוונס. עד 2020, יהיו רובוטים עליונים פיזית לבני אדם. פרויקט ה-Blue Brain של יבמ, לדוגמה, הוא משימה בת עשור לייצור מוח אנושי תוך שימוש בחומרה ותוכנה. "הם מאמינים שבתוך עשור הם יתחילו לזהות הכרה מהמוח הזה", אומר אוונס. עד 2025, אוכלוסיית הרובוטים תעלה על מספר בני האדם בעולם המפותח. עד 2032, רובוטים יהיו עליונים לבני אדם מבחינה מנטלית. ועד 2035, רובוטים יוכלו להחליף לחלוטין את בני האדם בכוח העבודה.
מעבר לזה, אנחנו נראה את יצירתם של אווטרים מתוחכמים. אוונס מצביע על ווטסון של יבמ כתבנית לאדם הווירטואלי. ווטסון יכול לענות לשאלה על ידי החזרת תוצאה בודדת ומדויקת. פציינט עשוי להשתמש במכונה וירטואלית במקום בחיפוש ב-WebMD. או שבתי חולים יכולים לרבד את הטיפול בחולים עם מכונות וירטואליות. בין התקופה בהוה לעתיד המדובר, מציאות רבודה ומחשוב מבוסס מחוות ייכנסו לכיתות הלימוד שלנו, למתקנים הרפואיים ולתקשורת, וישנו גם אותם. "כבר עכשיו, ראיית המכונה מאפשרת למשתמשים לצלם חידת סודוקו עם הסמארטפון שלהם ולקבל את התשובות אליו באופן מיידי", לדבריו.
9. כן, יש לזה תרופה
"אנחנו לא חושבים על השימוש בקוצבי לב", מציין אוונס. בעשור הקרוב, הוא מאמין כי הטכנולוגיות הרפואיות יהפכו למתוחכמות הרבה יותר בעוד כוח המחשוב הופך לזמין בצורות קטנות יותר. מכשירים כמו נאנובוטים והיכולת לגדל איברים חלופיים מהרקמות שלנו עצמנו יהיו הנורמה. "האינטגרציה האולטימטיבית עשויה להיות ממשקי מוח-מכונה שיאפשרו בסופו של דבר לאנשים עם פציעות בחוט השדרה לחיות חיים רגילים", הוא קובע. כיום יש לנו משחקי מחשב וכיסאות גלגלים הנשלטים בכוח המחשבה, תוכנה של אינטל שיכולה לסרוק את המוח ולומר מה אתם חושבים, וכלים שיכולים למעשה לחזות מה אתם עומדים לעשות לפני שאתם עושים זאת.
10. בני אנוש או בורג?
על פי סטיבן הוקינג, "בני האנוש נכנסים לשלב של אבולוציה עצמית". אם ניקח את רעיון הטכנולוגיה הרפואית לשלב הבא, בני אנוש בריאים יקבלו כלים להוסיף לעצמם. אוונס מציע את הדוגמאות הבאות: ביולי 2009, גילו חוקרים ספרדים חומר היוצר זיכרון צילומי; באוקטובר 2009 פיתחו מדענים איטלקים ושוודים את היד המלאכותית הראשונה בעלת תחושות; במארס 2010 השיבו שתלי רשתית את ראייתם של עיוורים; ביוני 2011 פיתח מכון הלב הטקסני לב "מסתובב" ללא דופק, ללא מעצורים וללא תקלות.
בעוד השימושים המוקדמים של הטכנולוגיות הללו יהיו לתקן רקמה חולה או לתקן את ההשלכות של פציעת ראש, בסופו של דבר שיפורים מעוצבים יהיו זמינים לכל. בני אנוש ישתמשו בכל כך הרבה טכנולוגיה כדי לתקן, לשפר או להרחיב את גופינו, שהם יהפכו למעין בורג מסטאר טרק. העתידן ריי קורצוויל מקדם את הרעיון הזה עם קונספט שאותו הוא מכנה סינגולאריות – הנקודה שבה האדם והמכונה מתמזגים והופכים למין חדש. קורצוויל צופה שהתהליך יתממש עד 2054. אוונס לא משוכנע לגבי סינגולריות, ובמיוחד לגבי מסגרת הזמן של קורצווייל. אוונס מתעניין באוניברסיטת הסינגולריות במאונטיי וויו, ומוצא את הנתונים אפשריים. הוא מסכים כי אנחנו בכיוון הזה.
אני חושב שההפך הוא הנכון,שעשרת הטכנולוגיות הגדולות ששינו את האנושות כבר כאן ומכאן ועד לקפיצת הדרך הבאה לא יהיו שינויים מהותיים בחברה כתוצאה משיפורים טכנולוגיים(זה לא אומר שקפיצת הדרך הבאה לא תהיה בתוך עשר שנים זה אומר שאי אפשר לחזות אותה).
המהפכות הגדולות של רפואה,תנועה,ייצור ומידע כבר הגיעו ושינו את העולם,שיפור בטכנולוגיות האלו(והגברת רוחב פס,הגדלת מספר חיישנים וכו') הם סוג של הליכה לקראת אסימפטוטה אופקית,המהפכות הבאות לא ינבעו מתוך עולם מערכות המידע(למעט רובוטיקה ואינטיליגנציה מלאכותית).
1.נושא החיישנים קרם עור וגידים לפני שנים וכל הזמן הולך ומשתפר.ובעתיד הקרוב הם יושתלו בבני אדם.
2.החשש הגדול לפחות בעיניי הוא מפני השתלטויות זרות על הרשת,הענן או מה שזה יהיה.השתלטות כזו יכולה לגרום לנזקים נוראיים כולל
"השתלטות " על העולם.ראה ניטרול תוכנית האטום האירנית.
3.תאים פוטווולטאים מספקים חשמל באור.קשה מאד לאגור חשמל (כיום עושים זאת ע"י אגירת מים בשעות שהחשמל זול אבל בכל מיקרה צריך חשמל ממקור אחר).
4.בנושא מדפסת 4D דבר זה קיים כבר היום לייצור ליצור רכיביים מכניים מאבקות.קובץ הדגמה לנושא זה ישלך לך בניפרד.
והנה הלינק למדפסת 3D:
http://www.youtube.com/watch?v=ZboxMsSz5Aw&feature=youtube_gdata_player