המשבר הפוליטי עם טורקיה מעמיק אך הסחר עם טורקיה גדל בשנה האחרונה

 כיצד ישראל וטוריקה נמצאות בעיצומו של משבר פוליטי ודיפלומטי  קשה ואילו הסחר הולך וגדל? האם מדובר במערכות נפרדות (פוליטית ומסחרית)?. ובכן שתי התשובות נכונות. מדובר המערכות נפרדות אך המשפיעות אחת על השניה. לאחר שנים של פריחה וצמיחה הדדית משמעותית, החשש לעתיד הסחר בין המדינות גובר. מאז שנת 2006 רשם היקף הסחר גדילה רצופה שנה אחר שנה ולהוציא את 2009, שנת המשבר הכלכלי העולמי, גם היום ברור כי יש לישראל הרבה מה להפסיד.

מקבץ ידיעות מהעיתונות הישראלית בנושא הסחר עם טורקיה:

אנשי עסקים פרטיים בטורקיה יכולים לקנות סחורה ישראלית ללא הפרעה בדיוק כמו שבישראל אנו יכולים לקנות סחורה טורקית בלי בעיות. נתוני הסחר שהתפרסמו לאחרונה משקפים את העסקאות שנערכו לפני מספר חודשים והבשילו רק עתה. למרות שעדין אלו עסקאות שמרביתן נערכו אחרי אירועי המשט בשנת 2010 ברור כי המצב הפוליטי השתנה לחלוטין בשבוע האחרון עם פרסום דוח האו"ם בנושא המשט.

ראשית יפגעו (כבר נפגעו) היחסים שבין הרכש הרשמי בין המדינות, עסקאות צבאיות ורכש ממשלתי. קשה לדמיין בשנים הקרובות קבלן טורקי זוכה במכרז ענק כמו בניית נתב"ג 2000 שבו זכתה חברה טורקית במחצית שנות התשעים – פרויקט שהושלם 4 שנים מאוחר יותר בין השאר לאחר שהקבלן הטורקי לא עמד במשימה. כמו שגם קשה לדמיין כיום חברת מים ישראלית זוכה במכרז תשתיות גדול של עריית איסטנבול או במזרח המדינה (אזור GAP) שהיה במשך שנים אבן שואבת לחברות תשתית ישראליות.

לרכש הרשמי הזה (צבאי, ממשלתי, עירוני) יש מכפיל מאד גדול על הסחר הפרטי. החל מספקי משנה וקבלני משנה. הכרות אישית (אנשי עסקים המשנים מקומות עבודה "ולוקחים" את הקשרים שלהם עימם למקום החדש), ועד היכרות מוסדית כגון חשיפה בנקאית להלואות של מוסדות מהמדינה השניה, מחירי הובלה יורדים עקב העליה בנפח הסחר ועוד. לצערנו ניתן לצפות שאם היחסים הפוליטיים בין המדינות ימשיכו להתקרר יפגע מהותית גם הסחר הפרטי.סחר הוא תחום שהוא לטובת שני הצדדים. סחר הינו גורם ממתן, כאשר יש מה להפסיד שטקלים טוב יותר את המעשים. סחר יוצר היכרות אישית שמקטינה דמוניזציה של הצד שמנגד, סחר יוצר תלות מסוימת שבמקרה הנוכחי היא חיובית וכמובן שסחר יוצר מקומות עבודה וצמיחה כלכלית. אין ספק כי בתבות כמו שהתפרסמו בYNET צבא טורקיה נגד צה"ל: למי יש גדול יותר? הינן חסרות אחריות ומעבירות את המשבר לפסים ציבוריים מסוכנים.

הטורקים גרשו מטורקיה גם את הנספח המסחרי (שמשרדו באיסטנבול) ושידרו בכך מסר מדאיג. צריך רק לקוות שזה השפל של האירועים האחרונים ולאחר תקופת צינון העניינים יתחממו מעט. טורקיה היא שותפת הסחר הרביעית של ישראל, זה לא משהו זניח מצד שני אפשר  לראות מדינה כמו אינדונזיה שעימה יש סחר פרטי רחב היקף וזאת ללא קיומם של קשרים דיפלומטים כלל.

לפי נתוני מכון היצוא היקף הסחר (יבוא ויצוא סחורות ללא יהלומים) של ישראל עם טורקיה הסתכם בשני מיליארד דולר בין החודשים ינואר-יוני 2011 ורשם גידול בשיעור של 27% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2010 הסתכם הסחר ב-3.1 מיליארד דולר, עלייה של 26% לעומת שנה קודמת, בה הסתכם היקף הסחר ב-2.5 מיליארד דולר.

להלן הסחר שבין ישראל וטורקיה באלפי דולרים (כחול יצוא ישראלי וחום יבוא מטורקיה)

יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בשנת 2010 הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר, עלייה של 22% בהשוואה לשנת 2009. בין החודשים ינואר-יוני 2011 עלה היצוא בשיעור של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם ב-950 מיליון דולר. בתוך כך מדורגת טורקיה במחצית הראשונה של השנה במקום השישי ביעדי היצוא לעומת מקום שמיני בתקופה מקבילה אשתקד.

על פי מכון היצוא מספר היצואנים לטורקיה (שייצאו מעל 20 אלף דולר) בשנת 2010 עמד על 573 – גידול של 2.7% לעומת שנה קודמת.

ענף היצוא העיקרי לטורקיה הינו ענף הכימיקלים וזיקוקי הנפט (המהווה 68% מסך היצוא לטורקיה) שעלה בשיעור של 55% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד והסתכם בהיקף של 650 מיליון דולר. בניכוי יצוא ענף זה מצטמצם שיעור הגידול ביצוא לטורקיה מ-40% ל-12% בלבד בהשוואה למחצית 2010.

ענף דומיננטי נוסף המשפיע על היקפי היצוא לטורקיה הינו ענף המתכות המהווה 11% מסך היצוא. במחצית 2011 עלה יצוא המתכות לטורקיה בשיעור של 34% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד והוא הסתכם בלמעלה מ-100 מיליון דולר. בניכוי שני ענפי היצוא העיקריים המהווים ביחד קרוב ל-80% מסך היצוא למדינה, מתכווץ הגידול ביצוא לטורקיה בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד לגידול של 4% בלבד.

ענפי יצוא בולטים נוספים לטורקיה במחצית השנה הנוכחית היו יצוא המכונות והציוד שירד בשיעור של 9% להיקף של 28 מיליון דולר ויצוא מוצרי העץ, הנייר והריהוט שעלה ב-38% להיקף של 28 מיליון דולר. שני ענפי היצוא מהווים כ"א 3% מהיצוא לטורקיה.

יבוא הסחורות (ללא יהלומים) גדל בשנת 2010 בשיעור של 30% (הסתכם ב-1.8 מיליארד דולר) ובין החודשים ינואר-יוני 2011 גדל היבוא בשיעור של 16% (הסתכם ב-1.05 מיליארד דולר).

3 תגובות

  1. גובל הגב
  2. בועז הגב

    כלומר הנפגעים העיקריים מירידה בסחר עם טורקיה יהיו האחים עופר וגנבי המתכות הבדואים.

    • אודי גונן הגב

      מכון היצוא מפרסם כי קרוב ל 600 יצואנים יצאו לטורקיה בשנה האחרונה בסכום של מעל 20K דולר. מספר היצואנים בסכומים מהותיים יותר (מעל חצי מליון דולר) הוא משמעותי (מעל 150) לכן למרות הציניות במידה והסחר יפגע יפגעו מאות חברות ישראליות

השארת תגובה