אז מה יהיה בסוף עם האירו? האם גוש האירו בדרך לאיחוד פיסקאלי?

ביום שלישי נפגשו ראשי שתי הכלכלות הגדולות בגוש האירו, הקנצלרית מרקל והנשיא סרקוזי, לדיון במצב הכלכלי בגוש האירו. בפגישה עסקו השניים בדרכים להתמודד עם המשך המשבר הכלכלי בגוש. השניים קראו להגברת האיחוד הפיסקאלי באירופה, אך קבעו כי אינטגרציה פיסקאלית נוספת תעשה באופן הדרגתי. הקנצלרית מרקל והנשיא סרקוזי קבעו כי הנפקת אג"ח משותף לגוש יוכל לצאת לפועל רק לאחר הגברת המשמעת הפיסקאלית בקרב מדינות הגוש. הודעה זו איכזבה כלכלנים ומשקיעים רבים, שציפו לתוצאות משמעותיות יותר, כדוגמת הנפקת אגרות חוב משותפות או הגדלת היקף הסיוע במסגרת קרן החילוץ הנוכחית

 

האגף לכלכלה במשרד התמ"ת פרסם סקירה על הכלכלה והפוליטיקה שמאחורי הכלכלה של האיחוד האירופאי., בעוד שנשמעים קולות לפירוק המטבע המשותף מצד אחד עולים גם פתרונות של הגברת השיתוף לכדי פעילות פיסקאלית משותפת. להלן הסקירה:

מחלוקת בגוש האירו סביב ה- Eurobonds.

בתחילת השבוע שעבר קראו שר האוצר האיטלקי והמיליארדר ג'ורג' סורוס להנפקת אגרות חוב משותפות למדינות גוש האירו, המכונות Eurobonds, על מנת לאפשר למדינות הפריפריה של הגוש לממן את פעילותן בריביות נמוכות יותר, ולטענתם לתמרץ מדינות אלו לצמצם את גירעונותיהן וחובותיהן. רעיון זה תפס תאוצה בשבוע החולף, כאשר הנציבות האירופית הודיעה כי תגיש טיוטת חקיקה בנושא לאחר שוועדה שהוקמה במסגרת הנציבות תפרסם את מסקנותיה.

נשיא צרפת סרקוזי ונשיא האיחוד האירופי ון-רומפוי הודיעו (בנפרד) כי קיימת היתכנות להנפקת אג"ח משותף למדינות הגוש, אולם הנפקה כזו תהיה אפשרית רק לאחר שחובותיהן וגירעונותיהן של מדינות הגוש יהיו מתואמות יותר.

גרמניה מתנגדת להנפקת אג"ח מסוג זה בשל החשש כי הדבר ייפגע בתמריצים של מדינות הפריפריה לצמצם את גירעונותיהם. כמו כן, גרמניה ומדינות נוספות בצפון אירופה חוששות כי הן תאלצנה לממן את חוסר המשמעת הפיסקאלי בקרב מדינות דרום אירופה. מוסד המחקר הגרמני, Ifo, העריך כי הנפקת אג"ח משותפות עלולה להגדיל את עלויות מימון החוב הגרמני בכ- 47 מיליארד אירו לשנה (כ- 1.8 אחוזי תוצר).

תוכנית האג"ח הכחול-אדום

בהקשר להנפקת אג"ח משותף לחברות הגוש, העלה מכון המחקר הבלגי – Bruegel את ההצעה לאפשר לכל מדינה להנפיק שני סוגים של אג"ח, כחול ואדום. אג"ח כחול יהיה אג"ח משותף לכל מדינות גוש האירו, ומדינות הגוש יוכלו להנפיק אותו עד להיקף של 60 אחוזים מגובה התוצר של המדינה, בהתאם לגובה החוב המותר לפי הסכם מסטריכט. כל חוב מעבר לסכום זה ייחשב לאג"ח אדום, ויונפק באופן עצמאי על ידי כל מדינה בשער הריבית שלה. הצעה זו תאפשר למדינות להוזיל חלק מעלויות מימון החוב שלהן מחד, ויהווה תמריץ להורדת גירעונותיהן מאידך.

הגברת האינטגרציה הפיסקאלית

ביום שלישי נפגשו ראשי שתי הכלכלות הגדולות בגוש האירו, הקנצלרית מרקל והנשיא סרקוזי, לדיון במצב הכלכלי בגוש האירו. בפגישה עסקו השניים בדרכים להתמודד עם המשך המשבר הכלכלי בגוש. השניים קראו להגברת האיחוד הפיסקאלי באירופה, אך קבעו כי אינטגרציה פיסקאלית נוספת תעשה באופן הדרגתי. הקנצלרית מרקל והנשיא סרקוזי קבעו כי הנפקת אג"ח משותף לגוש יוכל לצאת לפועל רק לאחר הגברת המשמעת הפיסקאלית בקרב מדינות הגוש. הודעה זו איכזבה כלכלנים ומשקיעים רבים, שציפו לתוצאות משמעותיות יותר, כדוגמת הנפקת אגרות חוב משותפות או הגדלת היקף הסיוע במסגרת קרן החילוץ הנוכחית EFSF.

מנגד, הציגו נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה תוכנית להגברת המשמעות הפיסקאלית במדינות גוש האירו. בין היתר הציעו השניים כי מדינות הגוש:

א.      יקבעו במסגרת החוקה שלהן את מחויבותן לצמצום הגירעון והחוב.

ב.      יאחדו את שיעורי מס החברות בין המדינות. למהלך זה צפויות להתנגד המדינות בהן שיעורי מס החברות נמוך יחסית, כדוגמת אירלנד, מתוך חשש לפגיעה בתחרותיות.

ג.        מס על טרנסאקציות פיננסיות המיועד ליצור מקור הכנסה נוסף לחבילות סיוע עתידיות למדינות הגוש, אך הוא יאפשר גם לצמצם את הסיכונים הפיננסיים. הבנקים ברחבי הגוש ובמדינות נוספות, כדוגמת בריטניה, הודיעו על התנגדותם למס. בנוסף, אירלנד דורשת שמס כזה יחול על כל מדינות האיחוד האירופי, כולל בריטניה. בריטניה כמובן מתנגדת.

בנוסף, מנהיגי שתי המדינות הגדולות של הגוש הודיעו כי הם יפעלו להקמת ממשלה ונשיא נבחר לגוש האירו. ממשלה זו תתבסס על ראשי המדינות והממשלות של מדינות הגוש, אשר יתכנסו לפחות פעמיים בשנה. אלו יבחרו נשיא לממשלה אשר ימונה לתקופת כהונה של שנתיים וחצי.

תוכנית הצנע הספרדית

בשבוע החולף הודיעה ספרד על שורה של צעדי צנע על מנת להקל על הקשיים התקציביים של המדינה. ההודעה באה לאחר שמדינות שונות בגוש האירו אימצו מהלכי צנע שונים. במסגרת התוכנית יוחלפו תרופות מקוריות בגנריות (צמצום הוצאות ביטוח הבריאות הממשלתי)  ויעלה שיעור מס חברות על עסקים גדולים באופן זמני עד שנת 2014. במקביל, יופחת עד סוף שנת 2011 שיעור מס המכירה (Sales tax) על דירות מ- 8 אחוזים ל- 4 אחוזים בשל עודפי היצע הדירות במדינה (הורדת מס המכירה תוריד את מחירי הדירות ועשויה להגדיל את הביקושים).

צעדי הצנע באים על רקע העלייה החדה בשיעורי התשואה על החוב הספרדי, ובשל הגירעונות הגבוהים של הממשל הספרדי בשנים 2010-2009 (11.1 ו- 9.2 אחוזי תוצר, בהתאמה). מנגד, שיעור החוב הציבורי בספרד אינו גבוה, ועמד ב-  2010 על כ- 60 אחוזי תוצר. בנוסף, הכלכלה הספרדית סובלת משיעורי צמיחה נמוכים בשנים האחרונות, ושיעורי האבטלה במדינה גבוהים ביותר (למעלה מ- 20 אחוזים, 40 אחוזים בקרב הצעירים). כתוצאה מכך, נשמעת ביקורת חריפה על המהלך שעלול להחריף את ההאטה הכלכלית.

דרישת ערבויות מיוון

יוון ופינלנד הגיעו להסכמה על מתן בטחונות מצד יוון כמענה לתנאי של פינלנד לאישור חבילת הסיוע הנוספת ליוון בסך 109 מיליארד אירו. כך, יוון התחייבה להעביר חצי מיליארד אירו לידי פינלנד כערבות. 

ההסכם הבילטרלי עורר ביקרת רבה בקרב מדינות הגוש. אוסטריה, הולנד, ומדינות נוספות הודיעו כי גם הן דורשות ערבויות מיוון כתנאי לאישור חבילת הסיוע החדשה. לא ברור האם יוון תוכל לספק ערבויות למדינות נוספות, מה שמעלה את החשש כי חבילת הסיוע החדשה ליוון לא תאושר על ידי מדינות הגוש, ונדרשת הסכמה בפה אחד של המדינות לצורך אישור החבילה.

השארת תגובה