עכשיו מתחיל השלב השני במשבר העולמי של 2009. השלב הראשון היה משבר פיננסי, השלב השני הוא המשבר הכלכלי והשלב השלישי יהיה המשבר הפוליטי בעוד שנה.
ב2009 בעיצומו של המשבר הכלכלי הזרימו הממשלות בארה"ב ומערב אירופה סכומים דימיוניים ליצוב המערכת הפיננסית. בטווח הקצר זה כאילו הצליח, אבל למראית עין בלבד. שום דבר לא באמת השתנה במערכת הכלכלית העולמית מלבד הלאמת ההפסדים והטלתם על כתפי הציבור. על כמה בניינים במנהטן או בסיטי של לונדון הוחלפו השמות על שלטי הנאון הנוצצים אבל בזאת בערך הסתיימה הסאגה. זאת הייתה טעות טראגית. במקום לנצל ההזדמנות לשינוי מבני משמעותי נדמה היה כי חבילות התמריצים הנדיבות פתרו את הבעיה, או כפי שהכריזה הכותרת הראשית במזאזין ניוזויק בשנה שעברה: "Is that all?"
אז זהו שלא! חבילות התמריצים לא פתרו את הבעיה המבנית ועכשיו המשבר מציץ שנית מעבר לפינה. הקופה הציבורית מרוקנת לאור חבילות התמריצים של שנה שעברה, אין תחמושת להתמודד עם ההאטה הכלכלית המתחילה. יוון גררה מטה את האיחוד האירופי עקב העדר אחריות לגבי המדיניות הפיסקלית שלה ועקב סירוב עממי לשלם מסים. לפחות ארבע מדינות חברות אחרות של האיחוד האירופי נמצאות מאחורי הקלעים במצב דומה. סביר להניח שניסיון החילוץ השני של יוון לא יצליח, כי לא ניכר שינוי אמיתי במדיניות. יוון תצטרך לצאת מגוש האירו וספק אם חברי האיחוד האירופי הנמצאים בצפון, כולל אלו מחוץ לגוש האירו, יכולים לשלם בגין הבור הפיננסי של מדינות כמו ספרד, פורטוגל, קפריסין ואיטליה.
ארצות הברית נראית כזו שטירוף קיץ השתלט על וושינגטון. הקיצונים הרפובליקנים מתנהגים ללא אחריות, ומוכנים לא רק להפיל את ארה"ב אלא למשוך איתה מטה את שאר העולם. הפשרה בעניין החוב אמנם באה ברגע האחרון, אבל הפגיעה במידת האמון כבר נעשתה.
שני הצדדים של האטלנטי אינם זוהרים כעת וכל מחשבה על התאוששות כלכלית בת קיימא ועל גידול בסחר, נשחקה קשות. בנקים, יצרנים וצרכנים כאחד משתופפים כעת. עכשיו זה לא הזמן לבזבז. זה יוצר מעגל קסמים שמקטין את הפעילות הכלכלית ומגביר את החיסכון.
ארה"ב לא תשלם את חובה! אבל היא גם תעמוד בכל התחיבויותיה. איך זה יכול להיות? החוב יגולגל לעתיד לדורות הבאים להתמודד עימם, כסף יודפס וישחוק בלחצים אינפלציונים את החוב ובאותה הזדמנות גם את החסכונות וקרנות הפנסיה של האזרחים. הסולידריות האירופאית נשחקת לאורך קוי השבר הישנים, צפון – דרום, עניים – עשירים.
אבל הקשה עוד לפננו, המשבר הפוליטי שהוא השלב השלישי לאחר המשבר הפיננסי והמשבר בכלכלה הראלית, והוא גם הכואב ביותר והמסוכן ביותר. יש אימפריות הנופלות בקרבות הירואים ויש תרבויות הנמוגות בהיסטוריה בקול ענות חלושה. השנים הקרובות יסמלו את סיום הדומיננטיות הכלכלית של ארה"ב ומערב אירופה וקליטתם לתרבות כלכלית גלובלית.
(ותודה כרגיל לאתר הלוגיסטיקה Shipper)