ארגון הספנות העולמי ופליטות פחמן באוניות – זה ישפיע על כולנו

העולם מתקדם לקראת אחידות במיסוי על פלטות פחמן, זה טוב לסביבה, זה נכון כלכלית וזה יצור שיווי משקל הגיוני יותר בין בין יצור מקומי ליבוא, בין יצור קהילתי ליצור תאגידי ובעיקר בשימוש נבון יותר במשאבי טבע מתכלים.

תחום התחבורה והלוגיסטיקה הוא "תורם גדול" בכלכלה המודרנית לפלטות פחמן , בעיקר תחבורה יבשתית (מכוניות ומשאיות). ההובלה הימית באונית מכולות גדולה ומודרנית לעומת זאת, נחשבת לשיטת ההובלה הפולטת את הכמות הקטנה ביותר של פחמן על כל טון סחורה לקילומטר וזאת עקב היתרון הכלכלי העצום לגודל שיש לאוניה היכולה לשאת כעשרת אלפים מכולות על פני, לדוגמא, עשרת אלפי סמיטרילרים על גלגלים.

בשבוע שעבר החליטה הוועדה להגנה על הסביבה הימית של IMO, ארגון הספנות העולמי שפועל תחת האו"ם, על "חבילת צעדים" שנועדה להביא את האניות ליותר יעילות בהיבט של צריכת האנרגיה. חבילת הצעדים נכנסת תחת אמנת MARPOL (אמנה למניעת זיהום בים מאניות) תחת נספח מספר 6. הסיבה לשיפור המבנה האנרגטי של האניות בא להפחית את פליטת גזי החממה. כל אנייה (מגודל מסוים) שתוזמן במספנות לאחר ה-1 בינואר 2013, תחויב לעמוד בדרישות הנספח האנרגטי שיפרט את מדד היעילות האנרגטית של האוניה שקיצורו הוא EEDI או Energy Efficiency Design Index.

במשך הזמן ובהדרגה, תלך ותתומחר הדרגה האנרגטית המינימלית. כך נקבל במהלך השנים אניות בעלות נצילות אנרגטית הולכת וגדלה כלומר זיהום הולך וקטן עבור כל טון סחורה לקילומטר הפלגה.

האם רגולציה סביבתית כזו יכולה לעבוד בענף הספנות המתאפיין בהיותו חובק עולם (תלוי פחות בשוק בודד) ובתחרות עזה? ביולי 1990 עבר חוק בקונגרס האמריקאי שמטרתו הייתה לסלק מהים מכליות בנות 20 שנה ויותר בעלות דופן יחידה, לאחר מכת זיהומים מדלק גולמי של מיכליות ענק (מיכלית בעלת דופן כפולה חשופה פחות לדליפות דלק כתוצאה מפגיעה פיזית באוניה כגון התנגשות או עליה על שרטון). החוק הטיל אחריות על בעלי האנייה, דרש תוכנית תגובה לזיהום ים מפליטת דלק. זה עבד, זהו, נעלמו המיכליות הללו, למרות ההתנגדות שנבעה מהצורך בהשקעות עתק. כעת יש פחות מקרים של זיהום ים כתוצאה מהתנגשות (זה לא עזר לצערנו לBP במפרץ מקסיקו).

יש די והותר רגולציה בענף הספנות ובמיוחד בנושאים הנוגעים לשמירה על הסביבה. אבל דווקא כאן יש סיכוי טוב שמול ההתנגדות הרגשית של בעלי ומפעילי האוניות לרגולציה החדשה בנושא פלטות פחמן, יבוא מחיר הדלק לאניות וירגיע את המשקיעים.

מחיר הדלק הפך להיות הגורם המשמעותי ביותר בעלות התפעולית של אוניה, הגדלת היעילות האנרגטית היא איפה אינטרס מובהק של בעלי האוניות, אולם מדובר בהשקעה מסוכנת מבחינה כלכלית שכן ההחזר על ההשקעה באוניות נקיות יותר תלוי במחירי הדלק, אם מחיר הדלק ירד אז ההשקעה הופכת ללא כדאית.

אבל זה במצב של שוק חופשי, כאשר יש רגולציה כולם חייבים לנהוג באותה דרך ולהשקיע במנועים יעילים יותר ומרכיב הסיכון נעלם, דבר שיגדיל בתורו את ההשקעה בטכנולוגיות יעילות יותר.

אז הרגולציה הזו משתלבת היטב באינטרס של בעלי האניות והיא גם תסייע מאד למספנות שהמשבר האחרון מקטין את היקף ההזמנות שלהן. שימו לב לכך שהיקף צריכת הדלק לאניות (תחזית ל-2020) יעמוד על 500 מיליון טונות בשנה. במחירי הדלק כיום זו הוצאה שנתית של 325 מיליארד דולר. בחיסכון של 10% באנרגיה יש כאן ים של כסף חיסכון שיכול למחוק הפסדים של שנים רבות בענף הספנות.

השאלה הנשאלת היא האם החיסכון בעלות הדלק יהיה גדול יותר מהעליה בעלות ההשקעה הכספית באוניות הנקיות יותר. שהרי ברור לנו שאת ההפרש שבין שני אלו – אנו הצרכנים הסופיים – נשלם בדמות עליה במחירי הסחורות המובלות בים. במשק הישראלי לדוגמא מעל 40% מהתל"ג הוא יבוא קרי מדובר בחלק משמעותי מהסחורות שנו צורכים.

חלקים גדולים מפוסט זה נערכו מתוך ידיעהמאתר הלוגיסטיקה המעולה "המטען" ואני מבקש להודות על כך לעורך חנוך וינקמן.