טכנולוגיות כרייה – הזדמנויות לחברות ישראליות בסך עשרות מליוני דולר חבויות בשינוי המבני שעוברת תעשייה שמרנית זו

סקטור הכרייה הינו סקטור שמרני, אולם שיקולי סביבה, עלויות כוח אדם, בטיחות ואילוצים גיאולוגיים ופוליטיים גורמים בתקופה האחרונה לשינויים מבניים מהותיים המהווים פוטנציאל עסקי גדול מאד הרלוונטי לחברות ישראליות מובילות בתחומי הפיקוד והשליטה הצבאיים, אוטומציה, רובוטיקה, חיישנים, בינה מלאכותית, כלים לא מאוישים (כלי רכב, תעופה וים) טכנולוגיות מים וסביבה ועוד

סקטור הכרייה הינו סקטור כלכלי מוביל במדינות רבות בעולם. זהו תחום שמרני בעיקרו, בו פועלות חברות ענק בפרויקטים גדולים בהשקעות של מיליארדי דולרים. בשנים האחרונות ישנה הכרה על ידי השחקנים המובילים בתחום כי שיקולי סביבה, עלויות כוח אדם, בטיחות ואילוצים גיאולוגיים ופוליטיים מחייבים שינויים מבניים מהותיים בסקטור זה.

הגידול העצום בצריכת משאבי הטבע כתוצאה מכניסתם של מאות מיליוני בני אדם במדינות העולם השלישי למעמד הביניים, (על משמעויות הגידול בצריכה הנלוות לשינוי דמוגרפי עצום זה), יוצרים אתגרים מסוג חדש. רק כדוגמא, צריכת הנחושת הצפויה בסין לבדה בעשור הקרוב תהיה שווה לצריכת הנחושת של כל האנושות מאז תחילת השימוש בנחושת לפני אלפי שנים ועד ימנו.

ענף הפקת מחצבי הטבע נמצא במהלך מואץ כדי לעמוד בדרישות הולכות וגוברות להגדלת יכולות הייצור ובמקביל לשמירה על איכות הסביבה. לשם כך, נראית מגמה ברורה של התאמת והטמעת טכנולוגיות מתחומים אחרים כגון טכנולוגיות צבאיות, תעופה, חלל, תקשורת, חקלאות ועוד לצרכי סקטור הכרייה. מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית ושינוי מבני שעובר סקטור שמרני זה, שינויים בסדרי גודל כאלו הם נדירים.

למרות כי בישראל אין כמעט מכרות, מדובר בפוטנציאל עסקי גדול מאד הרלוונטי לחברות ישראליות מובילות בתחומי הפיקוד והשליטה הצבאיים, אוטומציה, רובוטיקה, חיישנים, בינה מלאכותית, כלים לא מאוישים (כלי רכב, תעופה וים) טכנולוגיות מים וסביבה ועוד.

חברות הכרייה האוסטרליות הינן מובילות עולמיות בתחום טכנולוגיות הכרייה. לאחרונה משרד התמ"ת באוסטרליה החל במיפוי היכולות של חברות ישראליות לצורך יצירת שיתופי פעולה עם חברות כרייה מובילות בתחומי טכנולוגיים נוספים.

לשם דוגמא מספר תחומים בהם יש לדעתי הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות:

• איתור וגילוי מרבצים: טכנולוגיות שליטה עבור דחפורים ומחפרונים המופעלים מרחוק ובעלי יכולת החלטת החלטות אוטונומית על פי תנאי השטח (לדוגמא קביעת כיוון קידוח ניסיוני לאור הרכב הקרקע(.
• תפעול וניהול פעולת הכרייה: טכנולוגיות דומות מאד לטכנולוגיות צבאיות של פיקוד ושליטה (C4i) פענוח בזמן אמיתי של תמונות אויר ולוויין שילובם במפה גיאולוגית תלת ממדית, קבלת מידע מסנסורים בקרקע המקבלים אותות מפיצוץ הקרקע ועוד כאשר כל המידע מתרגם להוראות מתאימות לכלי ההנדסה לנוע בשטח, קבלת תמונה בזמן אמת על מצב האתר. כל זאת בתנאי שטח קשים, אבק, נפיצות וכו.
• מים וסביבה: שימושים 'תומכי צמיחה וסביבה' וטיפול בכמויות מים עצומות הנפלטות בהליכי הפקת המחצבים או נאגרות בפיירי מכרות יצירת סביבה וקהילה חקלאית ברת צמיחה סביב אתר הכרייה.
• מיון ושינוע: מיון מהיר ובהיקפים גדולים של עפרות, פתרונות לוגיסטיים לניהול השינוע של מיליוני טון של עפרות במסועים, רכבות, אוניות ועוד.
• ניהול מידע: מודלים כלכליים, גיאולוגיים, סביבתיים וחברתיים

 ניקח כדוגמא את חברת ריו- טינטו, חברת הכרייה השניה בגודלה בעולם, המפעילה אתר ניסיוני בשם  Mine of the Future באזור מערב אוסטרליה (לינק: מכרה העתיד) שבו מופעל מכרה שלם מרחוק. משאיות ענק של 200 טון נוסעות ללא נהג, מסועים מעמיסים עפרות ברזל ללא מגע יד אדם, חברת אנגלו-אמריקן הכריזה על אימוץ אסטרטגיה דומה.

בסרט ראיון עם בכירים בחברת הכרייה הדרום אפריקאית אנגלו בנושא זה

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=XgJJCQT7JzI&w=480&h=390]

בוועידה השנתית של חברות טכנולוגיות הכרייה באוסטרליה שנערכה במאי האחרון, בהתייחסו לאתגרים העומדים בפני תעשיית הכרייה האוסטרלית, התבטא האחראי על תחום החדשנות בענקית הכרייה האוסטרלית ריו טינטו "נוכל להתעמת עם האתגרים רק באמצעות שילוב של חדשנות והחדרת טכנולוגיות חדשות". התעשייה הישראלית ללא ספק יכולה ליהנות מהשינוי המבני הצפוי בסקטור הכרייה העולמי על ידי הסבת קניין רוחני שכבר נמצא בידיה כגון בתחום הצבאי או בחקלאות ולהיות חלק ממהלך גלובלי זה.