טכנולוגיות כרייה – הזדמנויות לחברות ישראליות בסך עשרות מליוני דולר חבויות בשינוי המבני שעוברת תעשייה שמרנית זו

סקטור הכרייה הינו סקטור שמרני, אולם שיקולי סביבה, עלויות כוח אדם, בטיחות ואילוצים גיאולוגיים ופוליטיים גורמים בתקופה האחרונה לשינויים מבניים מהותיים המהווים פוטנציאל עסקי גדול מאד הרלוונטי לחברות ישראליות מובילות בתחומי הפיקוד והשליטה הצבאיים, אוטומציה, רובוטיקה, חיישנים, בינה מלאכותית, כלים לא מאוישים (כלי רכב, תעופה וים) טכנולוגיות מים וסביבה ועוד

סקטור הכרייה הינו סקטור כלכלי מוביל במדינות רבות בעולם. זהו תחום שמרני בעיקרו, בו פועלות חברות ענק בפרויקטים גדולים בהשקעות של מיליארדי דולרים. בשנים האחרונות ישנה הכרה על ידי השחקנים המובילים בתחום כי שיקולי סביבה, עלויות כוח אדם, בטיחות ואילוצים גיאולוגיים ופוליטיים מחייבים שינויים מבניים מהותיים בסקטור זה.

הגידול העצום בצריכת משאבי הטבע כתוצאה מכניסתם של מאות מיליוני בני אדם במדינות העולם השלישי למעמד הביניים, (על משמעויות הגידול בצריכה הנלוות לשינוי דמוגרפי עצום זה), יוצרים אתגרים מסוג חדש. רק כדוגמא, צריכת הנחושת הצפויה בסין לבדה בעשור הקרוב תהיה שווה לצריכת הנחושת של כל האנושות מאז תחילת השימוש בנחושת לפני אלפי שנים ועד ימנו.

ענף הפקת מחצבי הטבע נמצא במהלך מואץ כדי לעמוד בדרישות הולכות וגוברות להגדלת יכולות הייצור ובמקביל לשמירה על איכות הסביבה. לשם כך, נראית מגמה ברורה של התאמת והטמעת טכנולוגיות מתחומים אחרים כגון טכנולוגיות צבאיות, תעופה, חלל, תקשורת, חקלאות ועוד לצרכי סקטור הכרייה. מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית ושינוי מבני שעובר סקטור שמרני זה, שינויים בסדרי גודל כאלו הם נדירים.

למרות כי בישראל אין כמעט מכרות, מדובר בפוטנציאל עסקי גדול מאד הרלוונטי לחברות ישראליות מובילות בתחומי הפיקוד והשליטה הצבאיים, אוטומציה, רובוטיקה, חיישנים, בינה מלאכותית, כלים לא מאוישים (כלי רכב, תעופה וים) טכנולוגיות מים וסביבה ועוד.

חברות הכרייה האוסטרליות הינן מובילות עולמיות בתחום טכנולוגיות הכרייה. לאחרונה משרד התמ"ת באוסטרליה החל במיפוי היכולות של חברות ישראליות לצורך יצירת שיתופי פעולה עם חברות כרייה מובילות בתחומי טכנולוגיים נוספים.

לשם דוגמא מספר תחומים בהם יש לדעתי הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות:

  • איתור וגילוי מרבצים: טכנולוגיות שליטה עבור דחפורים ומחפרונים המופעלים מרחוק ובעלי יכולת החלטת החלטות אוטונומית על פי תנאי השטח (לדוגמא קביעת כיוון קידוח ניסיוני לאור הרכב הקרקע(.
  • תפעול וניהול פעולת הכרייה: טכנולוגיות דומות מאד לטכנולוגיות צבאיות של פיקוד ושליטה (C4i) פענוח בזמן אמיתי של תמונות אויר ולוויין שילובם במפה גיאולוגית תלת ממדית, קבלת מידע מסנסורים בקרקע המקבלים אותות מפיצוץ הקרקע ועוד כאשר כל המידע מתרגם להוראות מתאימות לכלי ההנדסה לנוע בשטח, קבלת תמונה בזמן אמת על מצב האתר. כל זאת בתנאי שטח קשים, אבק, נפיצות וכו.
  • מים וסביבה: שימושים 'תומכי צמיחה וסביבה' וטיפול בכמויות מים עצומות הנפלטות בהליכי הפקת המחצבים או נאגרות בפיירי מכרות יצירת סביבה וקהילה חקלאית ברת צמיחה סביב אתר הכרייה.
  • מיון ושינוע: מיון מהיר ובהיקפים גדולים של עפרות, פתרונות לוגיסטיים לניהול השינוע של מיליוני טון של עפרות במסועים, רכבות, אוניות ועוד.
  • ניהול מידע: מודלים כלכליים, גיאולוגיים, סביבתיים וחברתיים

 ניקח כדוגמא את חברת ריו- טינטו, חברת הכרייה השניה בגודלה בעולם, המפעילה אתר ניסיוני בשם  Mine of the Future באזור מערב אוסטרליה (לינק: מכרה העתיד) שבו מופעל מכרה שלם מרחוק. משאיות ענק של 200 טון נוסעות ללא נהג, מסועים מעמיסים עפרות ברזל ללא מגע יד אדם, חברת אנגלו-אמריקן הכריזה על אימוץ אסטרטגיה דומה.

בסרט ראיון עם בכירים בחברת הכרייה הדרום אפריקאית אנגלו בנושא זה

 

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=XgJJCQT7JzI&w=480&h=390]

בוועידה השנתית של חברות טכנולוגיות הכרייה באוסטרליה שנערכה במאי האחרון, בהתייחסו לאתגרים העומדים בפני תעשיית הכרייה האוסטרלית, התבטא האחראי על תחום החדשנות בענקית הכרייה האוסטרלית ריו טינטו "נוכל להתעמת עם האתגרים רק באמצעות שילוב של חדשנות והחדרת טכנולוגיות חדשות". התעשייה הישראלית ללא ספק יכולה ליהנות מהשינוי המבני הצפוי בסקטור הכרייה העולמי על ידי הסבת קניין רוחני שכבר נמצא בידיה כגון בתחום הצבאי או בחקלאות ולהיות חלק ממהלך גלובלי זה.

2 תגובות

  1. יעל הגב

    נו ברור שתעשיות צבאיות וריו טינטו יכולות לשתף פעולה – שתי תעשיות שהמשותף ביניהם הוא גרימת מקסימום נזק בשיא היעילות. עוד משותף ביניהם הפרת זכויות אדם , זכויות עובדים, ופגיעה בסביבה. תחילתה של ידידות מופלאה

  2. udi gonen הגב

    שלום יעל, אני חייב להגיד שבדרך כלל אני מאד מעריך את דעותיך, אבל בנושא הזה אני חושב שאת טועה.
    ראשית נתחיל בתעשיות ההגנה בישראל (אני בפרוש לא מדבר בפוסט רק על תעשיות אלו אלה גם על חברות מתחומים אחרים). מדובר במו"פ שמומן בכספי משלם המיסים הישראלי ויש אפשרות להפיק ממנו תועלת אזרחית. גלולת המצלמה של גיון אימג היא דוגמא לקניין רוחני שעבר מהתחום ההגנתי (ראשי הנחייה לטיל שפותחו ברפא"ל) לתחום הרפואה. גם מערכות ההדמיה של אלביט מערכות (חברה ביטחונית) שנקנו על ידי חברת גנרל אלקטריק מדיקל ונמצאות בכל מכשיר הדמיה MRI , הן דוגמא נוספת. מדובר במוצרים שפותחו על ידי התעשייה הביטחונית בישראל ובגלגולם האזרחי הם מצילים חיים.
    הצורך של חברות הכרייה בטכנולוגיות מגיע בדיוק מהנקודה עליה את מדברת. ההבנה כי שיקולי איכות סביבה ובטיחות אינן רק סיסמאות אלה יש לעשות משהו בנושא. ולכן חברות כרייה בכל העולם מחפשות מוצרים וטכנולוגיות שיעזרו להם להגביר את הבטיחות והשמירה על הסביבה בפעילות שלהם. אם מישהו חושב שהם יסגרו לחלוטין את המכרות הוא טועה. אי אפשר לחיות בעולם ללא ברזל או נחושת או אלומיניום.
    ולגבי ריו טינטו, שוב כאמור זה לא מגמה המייחדת אותה אלה את כל חברות הכרייה הגדולות בעולם, נא ראי בסרט שצירפתי את הראיונות עם מנהלים בחברת הכרייה אנגלו אמריקן שהיא חברה דרום אפריקאית (אי אפשר לפספס את המבטא הכבד שלהם) שם יש רגישות מיוחדת לנושאי סביבה וזכויות אדם וזאת בדיוק הסיבה בגללה הם מדברים על זה.
    ואם נסיים בחברות הכרייה הפועלות באוסטרליה, אינני מכיר עוד ארגונים המקפידים כזו הקפדה על בטיחות בעבודה. פעם ביקרתי בחברה כרייה וערכו לי מבחן בטיחות בכתב לפני שאפשרו לי להיכנס למשרדים. ולגבי השכר, אם רבע מליון דולר בשנה משכורת לרתך נחשב פגיעה בזכויות העובדים אז אני מסכים…

השארת תגובה ל-udi gonen

ביטול