בננות ב 47 ש"ח לקילו?

סופת הציקלון העזה 'יאזי' שפגעה לאחר השטפונות העזים במדינת קווינסלנד באוסטרליה, השמידה את מרבית היבולים החקלאיים בצפון המדינה. האזור שנפגע נמצא בחגורה הטרופית של צפון אוסטרליה ועיקר הגידולים בו הינם (או יותר נכון היו) בננות וקני סוכר.

ממשלת אוסטרליה, כמדיניות מכוונת לסייע לחקלאים במדינת קווינסלנד שנפגעו באסונות הטבע, מגבילה את היבוא של בננות והתוצאה של מגבלת ההיצע (הרס גידולים מצד אחד והגבלת היבוא מהצד השני) היא גידול חד במחיר. זה לא שבימים שתיקונן המרכולים של מרכז סדני זולים חלילה, עלויות הלוגיסטיקה של הבאת תוצרת חקלאית טרייה למרכזי הערים יחד עם עלויות כוח האדם (המאד יקרות באוסטרליה) הופכות כל סלט ירקות להוצאה כלכלית נכבדת, אבל 47 ש"ח לקילו בננות זה הרבה גם בשביל סדני….

בתמונה דוכן הבננות בסניף Bondi של רשת Coles, שער החליפין של דולר אוסטרלי בסביבות 0.92.

8 תגובות

  1. הלה, סידני, אוסטרליה הגב

    בננות אסורות ליבוא לא בשל הגנה על החקלאים אלא בשל העובדה שהפרי הטרי הזה מהווה כלי קיבול למזיקים העלולים לפגוע בצמחייה המקורית של אוסטרליה. לכן גם אסור להעביר בננות ממדינה אחת של אוסטרליה לאחרת (כלומר בגבול בין ניו סאות' ויילס וויקטוריה, יש שלט גדול המבקש לזרוק את הפירות הטריים).
    אגב, כשמדברים על אינפלציה באוסטרליה זה קצת מגוחך כי אין זה נובע מאנשים שמבזבזים אלא מעליית מחירי מוצרי הבסיס לעיל. לכן לעניות דעתי הבלתי כלכלנית לא צפויה עליית ריבית.
    וכן, לפני שבועיים הרגשתי שהגיע הזמן לפנק את עצמי בבזבוז חינני, אז קניתי לי בננה…

  2. יונתן האסייתי הגב

    בסאות' מלבורן מרקט (שוק יאפי אך חביב למדי) שבדר"כ ידוע במחירי הפירות/ירקות הסופר זולים שלו, השבוע נמכרו בננות ב15$ לקילו. אני לא יודע כמה באמת נמכר מזה אבל זה מה שמפרסם השלט…

    אגב אני נזכר בימים ביפן שהיא הרי מדינה עם רגולוציות בריאות לא פחות מחמירות, ומחירי פירות וירקות ידועים לשימצה ששקית (אפילו אשכול בננות מגיע עטוף צלופן ביפן) של חמישה-שישה בננות פיליפיניות נמכר במאה יין (1.20$~).

    אוסטרליה הצטיירה עד לא מזמן כמדינה עם דיור זול, דלק זול, אלכוהול זול ופירות-ירקות מקומיים וזולים.

    כל זה כבר היסטוריה.

  3. udi gonen הגב

    תודה להלה ויונתן על ההערות המעניינות, אכן באוסטרליה מדיניות הסגרת חקלאי מהמחמירות בעולם עקב המערכת האקולוגית היחודית שהתפתחה ביבשת המנותקת. אם זאת עדיין יש יבוא לא זניח של מוצרים חקלאיים טריים (בין השאר תפוזי ג'פה שלנו). ולעיתים (לא נעים להגיד אבל זו האמת) מגבלות לא מכסיות כגון תקינה או הסגר חקלאי מגבילות סחר בין לאומי מסיבות של הגנה על תוצרת מקומית תחת תירוצים אחרים.

  4. יונתן האסייתי הגב

    מגבלות הסחר הבינלאומי באוסטרליה קיימות בכמעט כל שדה שניתן לחשוב עליו (כדי להגן על התוצר המקומי חסר האיכות).
    מקומם אותי הבילעדיות של קוואנטס (תוצר מקומי חסר איכות ונחות) על הקווים לארה"ב והמעצורים ששמים בפני סינגפור איירליינס ואמירייטס בניסיונות שלהם להתחרות על סידני/מלברון ליעדים בארה"ב.
    כניסה של שחקנים כאלו תעלה כ"כ את הרמה, תגביר את קומבינציות הטיסה ותוזיל את המחירים.

    אי/יבשת/מדינה שהגישה אלייו היא מהאויר בלבד ושוק התעופה פה ככ פרימיטבי(לא רק בדוגמא שנתתי), אם אירופה עם מדיניות השמיים הפתוחים שכל חברה יכולה לטוס מכל יעד לכל יעד יכולה, מדוע כאן לא?
    מדוע להמשיך להגן על התוצר המקומי הלקוי ולגרום לצרכנים לסבול?

    אגב אודי, בלוג נפלא, מצאתי את עצמי קורא אחורה המון, נהנה ומחכים. אני בפנים.

    יש אפשרות לשמוע את השתי סנט שלך לגבי בועת הנדלן המקומית?

    • udi gonen הגב

      תודה רבה יונתן על הפידבק. באופן כללי סחר החוץ הוא רכיב קטן בתלג האוסטרלי, סביב 20%. זה בערך הרכיב בכלכלה האמריקאית שהיא כמובן בעלת שוק פנימי עצום. בישראל אנו מדברים על 90% שזה דומה למדינות קטנות אך מפותחות כמו הונלד. בסינגפור והונג-קונג מדובר על מעל 350% אבל אלו דוגמאות קיצון שכן שתי ערים אלו הן מרכזי סחר אזוריים.
      יש כאן אלמנט תרבותי גדול (האוסטרלים מאד פוליטים לאומנים בהרגלי הצריכה שלהם) אבל ברור לכל כלכלן כי בשער החליפין הנוכחי יש הגיון רב בהגדלת רכיב היבוא בכלכלה.
      ולגבי הנדלן, זה שווה פוסט נפרד אבל כדי להציג מעשייה ארוכה בקיצור הרי זו בעייה של היצע אין מספיק היצע קרקע – עד כמה שזה נשמע בלתי יאמן במרחבים האוסטרלים.

      • יונתן האסייתי הגב

        אני ממתין לפוסט על הנדלן.
        לגבי מה שאמרת על מחסור בהיצע קרקע. אשמח אם תרחיב כי גם אם זה מדויק זה לא מתסדר עם העובדה שכל ערי אוסטרליה בנויות ומתוכננות לרוחב ועם רצון להתפשטות מקסימלית. מה שמעיד על עודף קרקע וחוסר משמעות של שטח.
        אם היה חסר קרקר היינו רואים התנהגות קצת יותר אחראית מצד המתכננים.

        שטחה של אדלייד הוא מעל 2000 קילומטר ואוכלוסיתה מיליון. שטחה של טוקיו(עיר אשר יחסית בנויה לגובה באופן מינימלי) זהה, אוכלוסייתה כ13 מיליון והיא משרתת ביעילות מטרופולין של 40 מיליון פלוס.

        גם אם לשיטתך אין עוד היצע של מילימטר קרקע פנוי אחד בכל אוסטרליה עדיין ניתן לצמצם את הדחיסות בכל הערים (אדלייד לעיל דחוסה בנפח של 7% בלבד ביחס לטוקיו) בלי להגדיל את הערים החוצה ואפילו בלי לבנות גבוה ככ.

        ואגב, אם באמת יש מצוקת קרקעות אז זו רשלנות פושעת איך שהערים האוסטרליות מתוכננות.

    • udi gonen הגב

      יונתן שלום, תודה על ההערות והארות. צפיפות האוכלוסיה לדוגמא בעיר פרת אף נמוכה מזאת של אדלייד.
      עד לפוסט על הנדלן אתה מוזמן לקרוא חלק מהסיבות בפוסט ששמו "קרח לאסקימואים…" (מצטער אבל אני לא יודע איך לעשות לינק בתוך תגובה : – ). הבעייה העיקרית היא כמו כל דבר העולמנו – תפיסות תרבותיות והשקפת עולם. כולם רוצים ערים צפופות יותר רק לא בחצר האחורית שלי. ברור שמצב שבו 85% מאוכלוסיית אוסטרליה גרים בבתים צמודי קרקע איזו מציאותי כי הוא מעלה את המחירים אבל שאחרים יגורו על קומות ולא אני. הבעייה היא היצע כי אין קרקעות לבניה מאסיבית (אני מדבר על רבעים שלמים חדשים) ואין אישורים מהמועצות העירוניות לבנייה רוויה בתוך השטחים הבנויים. מן הצד השני הרבה אנשים עוברים לעיר והתוצאה היא עליית מחירים. אני לא מביע כאן ביקורת אלה מתאר מצב. האוסטרלים יודעים יפה מאד לאזן בין הצרכים והכוחות השונים בחברה.

      • יונתן האסייתי הגב

        ציינתי את אדיילד ולא פרת מכיון שהיא דמוה לטוקיו בקמ"ר.

        נהנתי מהפוסט שלך לגבי השוואת הדיור באוסטרליה לשאר העולם.
        הייתי מציין ומדגיש את אחד הנתונים שפרטת שם: שטח ממוצע לדייר בודד בבתים חדשים (החל מ1980) הוא הגבוה בעולם. לדעתי המצב גרוע יותר מכיון שאם תשים לב רוב הבתים שנבנו מתחילת המאה הקודמת ועד בערך שנות ה70-80 (שאגב הם רוב הבתים שעדיין בסביבה -לפחות במלבורן ובמעגל הראשון של פרברים) היו עוד יותר גדולים מאלו שהסקר מדבר עלייהם ויותר גרוע, הם היו (ועדיין) בעלי שטחים עצומים (גינות קדמיות ובק יארד) מסביבם. המון בתים ותיקים הם באיזור ה1000 מטר רבוע (דווקא היחס בין שטח הרכוש לשטח בנוי הצטמצם), והיום גרים בהם אדם או שתיים.
        כאמור יש במלבורן מאות רחובות עם המצב הזה.
        מה שאומר שאוסטרלי אחד שורף ככל הנראה מעל 100מטר רבוע. נחמד ברמה האישית אבל בלתי אפשרי למטרופולין שרוצה להשאר בגודל שיאפשר לו תפקוד מינימלי.

        אולי בגלל שהשכונות האלה אמידות מאוד ואולי בגלל NIMBY שציינת קשה מאוד לרשויות לצופף אותם יותר (למרות שזה מתבקש כי המצב הנוכחי בלתי הגיוני והוא אחד הסיבות לכישלון מערכת התחבורה הציבורית פה).

        לגבי עלוית בניה, כן… מהיקרים בעולם בייחוד בגלל עוצמתם של היונייונס ושכר הלייבור הגבוה. חבל רק שלמרות כל זה האיכות עדיין אוסטרלית (בינונית להחוויר).

        לדעתי הנקודה האחרונה שציינת היא הכשל העיקרי.
        הפרדת הרשויות והסרבול הנובע מכך. בירוקרטיה היא האויב של אוסטרליה ונראה שהיא מסואבת וכבר בלתי מנוצחת.

        יתר על כך, הכישלון ברמת הסטייט:
        סדני עם שדה תעופה מוגבל ככ, מערכת כבישים פקוקה ורכבות בינוניות.

        מלבורן: מוסט ליבאבול סיטי אין דה וורלד. אחד היציאות האהובים עליי. כ"כ לא קשור למציאות של 2011. רכבת לשדה התעופה אין.
        כבישים פקוקים, תחבורה ציבורת נחשלת, וחוסר תכנון עירוני (בעצם רצף בלתי נגמר של סאברבס).

        אבל החמור מכך, הסטייטס לא מתקדמים במקביל להצטופפות שכן קורה בערים ע"י היזמים (הדוגמאות המפורטות לעיל מעידות יותר על ניוון ועייפות החומר).

        תראה מה זה, באתי לחפש סיבות מדוע הדיעה שלי בבועת הנדלן מוצדקת ויצאתי מיואש מעתיד ערי אוסטרליה ומצדיק את מצוקת הדיור (קרי מחירי הנדלן).

        דילמה…

השארת תגובה