המשבר הכלכלי והמדינות המתפתחות

כל משבר הוא הזדמנות לשינוי הסדרים הקיימים. עבור המרוויחים מהצב הקיים מדובר על סיכון, עבור מי שאולי נפגע מהמצב הקיים – וירוויח מהשינוי – מדובר על סיכוי.

פוסט שני בטרילוגיית המשבר- לפוסט הראשון

נדמה כי בתחילת המשבר הכלכלי הנוכחי, הוא נתפס על ידי רבים בעולם כהזדמנות לשינוי סדרי העולם המערבי/ קפיטליסטי/ליבראלי. היו שקראו לו המשבר של מדינות OECD, או בלשון דרמטית יותר קץ הקפיטליזם. בין המתנגדים לסדר הכלכלי הנוכחי מבחוץ (כלומר אלו שתופסות עצמן כנפגעות מהסדר הקיים) אפשר למנות את המדינות "המתפתחות" באסיה, אפריקה ודרום אמריקה וכן את המדינות הערביות או בעלות האוכלוסייה האסלאמיות. בין המתנגדים לסדר הכלכלי 'מבפנים' ניתן למנות את פעילי איכות הסביבה ופעילים חברתיים (אנטי גלובליזציה).

ישנן מדינות כגון כלכלות מזרח אירופה שלמרות היותן "מתפתחות" הן קשרו את גורלן בדומיננטיות הצפון אטלנטית, אם זאת מדינות כגון סין ורוסיה נצלו את המשבר כדי לנגח את ארה"ב ומערב אירופה בתחומים שונים (כגון ההוצאה מהנפטלין של הרעיון העתיק בדבר מטבע כלל עולמי שיחליף את הדולר האמריקאי כמטבע העיקרי בתחום הסחר הבין לאומי).

בתחילת המשבר, היה ניתן עוד לקוות כי כלכלות אסיה – מתפתחות ומפותחות – יצליחו לחמוק מהשפעותיו הקשות, בשל מצבן היסודי הטוב יחסית. אך עד מהרה התברר כי הדבר אינו ראלי, הגלובליזציה חובקת את כל שווקי העולם ובחודשים האחרונים ניכרים בבירור אותות המשבר בכל מדינות אסיה. ככלל, מערכות הבנקאות במרבית מדינות אסיה יציבות, כך שהמשבר פוגע בכלכלותיהן של מדיניות אלו דרך שני האפיקים האחרים שהוזכרו בפוסט הקודם: צמצום מקורות המימון הזרים, ופגיעה קשה בייצוא (כתוצאה מירידת הצריכה במדינות צפון אמריקה ומערב אירופה). בנוסף, נראה שבהקשר של סין, המשבר הפיננסי העולמי התפתח בד בבד עם האטה פנימית בכלכלה הסינית, הנובעת במידה רבה עקב התפתחותה של בועת נדל"ן כמו גם תופעות אחרות הקשורות לשוק הסיני כגון המערכת הבנקאית ושוק העבודה הסיני ושנסקרו על ידי בעבר.

אמנם ירידה חדה ביצוא מאפיינת את מרבית מדינות העולם, אך נראה כי במזרח אסיה המצב חמור במיוחד. ביפן, הנתונים מצביעים על ירידה של 35% ביצוא של חודש דצמבר ביחס לשנה שעברה. בדרום קוריאה, הנתונים מינואר מראים על ירידה ביצוא של כ- 38% ; בסינגפור – ירידה של 35% בינואר; בפיליפינים – ירידה של 40% ביצוא בדצמבר 2008 לעומת דצמבר 2007 בוייטנאם הייתה ירידה של 24% בינואר 2009 לעומת ינואר 2008. ברור כי לירידות כה חדות השפעה מכרעת על הצמיחה במדינות אלו.

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה בחודש ינואר תחזיות מעודכנות לגבי הצמיחה הכלכלית בעולם אולי הנתון הבולט הוא הנתון לגבי מדינות אסיה המפותחות – אשר צפויות לסבול ממיתון קשה בשנה הקרובה, אך לצאת ממנו במהרה ב 2010- . הערכה זאת מבוססת מחד על רמת החשיפה הגדולה של שווקים אלה לזעזועים בכלכלה העולמית (עקב פתיחותם הרבה למסחר ולזרימת הון), ומאידך על מצבן היסודי הטוב – אשר יאפשר להן לצאת מהמשבר במהרה יחסית.

סין הרקע להאטה
סין אמנם הצליחה לסיים את השנה עם קצב צמיחה של כ 9% (נמוך מאשר בשנים האחרונות, אך עדיין גבוה ביותר), אך למרות זאת אין ספק כי היא נמצאת כעת בעיצומה של האטה כלכלית, כאשר ברבעון הרביעי לשנת 2008 עמד קצב הצמיחה על כ- 6.8% (ביחס לרבעון האחרון של שנת2007).  ברקע ההאטה הכלכלית של סין עומדות שתי התפתחויות נפרדות – האחת, ההאטה הכלכלית העולמית, שהביאה לפגיעה קשה ביצוא הסיני; השנייה, האטה פנימית בסין, הנובעת בראש ובראשונה מהתפוצצות בועלת הנדל"ן הסינית בראשית שנת 2008. מתוך חשש כי מחירי הנדל"ן עולים מהר מדי, ניסתה ממשלת סין בתחילת 2008 להקשות על כניסת ספקולנטים לשוק; אלא שבעקבות צעדים אלה, וכן לאור ההאטה בכלכלה העולמית, השוק כולו דעך, ופגע בכך גם בשווקים אחרים – ובפרט בתעשיות הכבדות המספקות חומרי גלם ומכונות לתחום הבניין. אפשר לציין את העבודה שפרסם בנק הפועלים בנושא זה. בנוסף, כבכל העולם, עם תחילתה של ההאטה הכלכלית נפגעה גם הצריכה הפרטית (כתוצאה מעליה בשיעורי החיסכון), דבר שכמובן תרם להחרפתה של התופעה.

יפן

יפן היא אחת המדינות אשר נפגעו קשה ביותר במשבר. כפי שכבר צוין, האפיק העיקרי בו נפגעה יפן היא הירידה החדה ביצוא (בעיקר יצוא מכוניות), כאשר במקרה של יפן – לצד הירידה החדה העולמית בביקושים, גורם נוסף המקשה מאוד על היצואנים הוא התחזקותו החדה של הין – נכון להיום, הין התחזק בכ 30%- לעומת היורו (ביחס לספטמבר 2008 ), ובכ 10%- לעומת הדולר. נתוני סחר החוץ של יפן לחודש ינואר מראים ירידה של 46% ביצוא לעומת ינואר של השנה שעברה (ירידה של 53% ביצוא לארה"ב, ושל 45% ביצוא לסין), ושל 32% ביבוא. יצוין שלממשלת יפן קושי רב בהובלת תוכניות להתמודדות עם המשבר, עקב החוב הציבורי הגדול שלה – למעלה מ- 155% מהתמ"ג, בנוסף, הריבית במדינה קרובה לאפס זה שנים רבות, כך שגם בתחום זה אין למדינה הרבה מקום לפעולה.

הודו
ככלל, המצב בהודו נראה מעט טוב מאשר במדינות אחרות, ואולם גם כאן ניכרת ההאטה. כך,
לאחר שלוש שנים של קצב צמיחה מעל 9% , צופה ממשלת הודו שבשנת התקציב הנוכחית (אפריל 2008 – מרץ 2009 ) יעמוד קצב הצמיחה על 7.1% בלבד.

בקיצור התיקוות כי המשבר הכלכלי יפגע רק במדינות המערב כנראה התבדו לאור הנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים. ברור כי המשבר בכלכלה העולמית משפיע בעוצמה רבה על מדינות אסיה על כל גוונהם – ביפן המבוססת, במדינות המפותחות ה'חדשות' כגון דרום קוריאה וסינגפור, ובמדינות המתפתחות, ובראשן סין והודו. נכון לעכשיו, נראה כי כלכלת יפן נמצאת במצב הרגיש ביותר, בין היתר בשל המגבלות הקשות על ממשלתה לנהל מדיניות כלכלית אגרסיבית להתמודדות עם המשבר. בהודו וסין, לעומת זאת, התמונה מורכבת יותר, ולצד אינדיקטורים שליליים ביותר הצפי הוא עדיין לצמיחה מהירה יחסית.

מזה קרוב לשני עשורים מאז קריסת הגוש הסוביטי מתרחש תהליך איטי של תזוזת 'הפוקוס העולמי' מזרחה לעבר אסיה. העולם הדו קוטבי של ימי המלחמה הקרה הפך לעולם חד קוטבי עם נפילת הקומוניזם ונראה כי מתגבש סדר עולמי חדש רב-קוטבי שבו מדינות הענק סין, הודו, ברזיל, רוסיה (כמו גם אינדונזיה ויאטנם ועוד) מגלמות כוחות עולים (פוליטים וכלכליים כמו גם תרבותיים – הרי הכל הולך ביחד). המשבר הנוכחי לא משנה סדרי עולם, הוא לא יפיל את הציביליזציה המערבית והוא יכה ללא רחם גם במדינות המתפתחות, אבל בהחלט הוא מחיש את התהליך הרב קוטבי הנ"ל.