ועידת ההשקעות Tec Venture שנערכה בסינגפור סיפקה הזדמנות טובה לבחון את המגמות והמודלים השונים בתחום השקעות ההון סיכון באסיה.
בועידה השתתפו מעל 300 מנהלי קרנות, גופים פיננסיים וחברות טכנולוגיות בעיקר מאזור אסיה והפאסיפיק, כמו כן בלטו נציגים רבים מארה"ב ומאירופה, עדות לחשיבות הגדלה של השווקים האסיאתיים עבור משקיעים מן המערב.
המגמות בתעשיית הון הסיכון האסיאתית שצופים הדוברים בכנס בהחלט תואמות את המגמות שאנו רואים בתעשיית הון הסיכון הישראלית והן בעיקר: הקטנת מספר הקרנות על ידי מיזוגים ורכישות (תהליך שכבר החל בישראל), התמחות של קרנות לפי סקטורים, השקעות רב שלביות לטווחי זמן ארוכים, שיווק ומיתוג של קרנות (ראה מקרה פיטנגו הישראלית), עליית פעילותן של הקרנות כגורם בפעילות בין לאומית – מגמה רלוונטית מאד ליחסי הכלכלה בין ישראל וסינגפור.
למרות מספר דוברים אופטימיים שהצביעו על המשכיות בפיתוחים הטכנולוגיים וקצב הגידול המהיר של האינטרנט ניכר היה כי מרבית הדוברים היו זהירים כאשר התבקשו לחזות את ההתאוששות בשווקי הטכנולוגיה. היטיב לתאר זאת אחד ממנהלי הקרנות האמריקאיות שהשתתף בכנס שאמר "הגיע הזמן שהחברות יחפשו איך להוציא כסף מהלקוחות ולא מהקרנות", 'רעיון' הידוע לכל סטודנט שנה א' אולם כנראה היה ניסתר ממנהלים רבים בכל העולם בימי 'הבועה העליזים'.
סינגפור לעומת זאת מבינה היטב בתחום הון הסיכון, רזרבות המט"ח של עיר-המדינה נשמרות כסוד לאומי אולם ההערכות מדברות על סכום של כ 100 מיליארד דולר ארה"ב. חלק מהסכום הבלתי נתפס הזה מושקע על ידי הממשלה בחברות וקרנות בתחומים טכנולוגיים. על פי הסקר העולמי האחרון עולה כי 532 מיליון דולר גויסו בסינגפור במחצית הראשונה של השנה- כ 40% מסך הגיוסים באזור אסיה.
סינגפור משמשת כמרכז אזורי עבור חברות רבות לפעילותן בכל רחבי אסיה, חלק ניכר מהשגשוג בסינגפור נובע ממעל 5000 חברות רב לאומיות שהגיעו לעיר-המדינה בגלל המיקום הגיאוגרפי, התשתית הפיננסית והלוגיסטית והיציבות הפוליטית.
אם זאת, הקרב של הממשלה ליצירת מקומות עבודה הינו (כמו בכל מקום בעולם) מלחמה בלתי פוסקת. 'היריב' כיום הוא מדינות אחרות באסיה שפיתחו תשתיות יצור זולות ומתחרות בהצלחה בתעשיית יצור המוליכים למחצה בסינגפור.
האסטרטגיה של ממשלת סינגפור בקרב הזה מורכבת ומסועפת, אם זאת אחד ממרכיביה העיקריים הינה בין השאר הפיכת סינגפור לכלכלה מבוססת שירותים, מו"פ, וטכנולוגיה עם דגש חזק מאד על תחום הביו-טק. על מנת להשיג מטרה זו הקימה ממשלת סינגפור קרנות הון סיכון גדולות מאד המשקיעות בחברות או בקרנות אחרות (Fund of funds) על מנת להביא את הטכנולוגיות של חברות אלו לסינגפור וליצור תשתית מחקרית וטכנולוגית כדי לתמוך באותה כלכלה מבוססת שירותים.
בנוסף לכך לכל משרד ממשלתי בסינגפור יש זרוע השקעות אשר מחפשת מוצרים וטכנולוגיות בתחום אחריות המשרד הממשלתי וזאת על מנת ליישמו בסינגפור ואחר כך במדינות באזור.
המשותף לכל פעילות ההשקעה הזאת היא העובדה כי היא מנסות להפוך את סינגפור לשחקן אזורי מוביל ולשמש כקרש קפיצה לאסיה עבור אותן חברות בהן השקיעו הקרנות הסינגפוריות. עיר המדינה אינה מוכרת את השוק הפנימי שלה בן 4 מליון התושבים אלא את 2.8 מיליארד התושבים המתגוררים במרחק של 7 שעות טיסה ממנה.
והנקודה הישראלית:
השווקים האסיאתיים היו כאן תמיד, אולם נראה כי המודעות לגודלם ולפוטנציאל של שווקים אלו קפצה קפיצת מדרגה בשנתיים האחרונות בעולם כולו וכמובן גם בישראל. בתחומים מסוימים, כגון טכנולוגיות סלולר ומובייל, נראה כי דווקא השווקים האסיאתים הם אלו המובילים את העולם ולא השווקים האמריקאים.
ממשלת ישראל גילתה כבר מזמן את הפוטנציאל הגלום בסינגפור כשער למדינות נוספות באסיה והקימה בשיתוף עם ממשלת סינגפור קרן דו לאומית למחקר ופיתוח אשר למעשה מאפשרת לחברות ישראליות לבצע את בדיקת הטכנולוגיה שלהם בשוק הסינגפורי בשיתוף עם חברה מקומית ובמימון ממשלתי. הכוונה היא כי לאחר התאמת המוצר לשוק האסיאתי ובדיקתו בסינגפור, תוכל סינגפור להוות קרש קפיצה עבור החברה הישראלית למדינות אחרות באזור.
בהתחשב בעובדה כי מסיבות פוליטיות שני שווקים גדולים בדרום מזרח אסיה, אינדונזיה ומלזיה, סגורים חלקית בפני חברות ישראליות, זה בהחלט שירות שכדאי לשם לב אליו.
קרנות ממשלתיות ומשקיעים אחרים מסינגפור השקיעו בישראל מעל 300 מליון דולר בשנים האחרונות. הקרנות הסינגפוריות מכירות היטב את סקטור ההי טק הישראלי, מרבית ממנהלי הקרנות היו בישראל פעמים רבות ואכן כל ההשקעות היו בתחומים טכנולוגיים. אם זאת ניכר כי הסינגפורים מצפים שהתשואה על השקעתם תהייה מעבר לתשואה כספית. "אנו רוצים להיות עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות באזור אסיה מה שנאסד"ק הייתה עבור החברות הישראליות בארה"ב" מתארים לנו מנהלים בכירים. "יש לכם מחקר ופיתוח נהדרים ואנו יכולים להיות השער השיווקי והיצרני שלכם לאסיה".
לסיכום, לסינגפור יש מה להציע היום לחברות ישראליות בתחום גיוס ההון. אולם המחיר, מעבר לנתח בחברה, הוא ביצירת פעילות מסוימת בסינגפור ושימוש בקרש הקפיצה הסינגפורי כמקפצה לשווקים אחרים באסיה.
בהתחשב בתשתיות המובילות, במיקום הגיאוגרפי ובאלטרנטיבות האחרות שעומדות בפני החברות הישראליות, זה מחיר-שעבור מרבית החברות- בהחלט כיף לשלם.