נגיף, תרבות וכלכלה

בנובמבר 2002 החלו שמועות בסין ובהונג-קונג על נגיף מסתורי הגורם לדלקת ראות שגרם למגפה במחוז גואנגדונג (Guangdong) בדרום סין.
הידיעות על כך לא הגיעו לעיתונות העולמית וממשלת סין לא בדיוק התנדבה לספק מידע על ממדי התופעה עד שהמחלה הגיעה לאחת מצמתי התחבורה והמסחר הגדולים בעולם –הונג קונג- ומשם הדרך הייתה קצרה להתפשטות הנגיף למדינות האזור ומדינות רבות אחרות מחוץ לאסיה.

Sever Acute Respiratory Syndrome (SARS)

בנובמבר 2002 החלו שמועות בסין ובהונג-קונג על נגיף מסתורי הגורם לדלקת ראות שגרם למגפה במחוז גואנגדונג (Guangdong) בדרום סין.
הידיעות על כך לא הגיעו לעיתונות העולמית וממשלת סין לא בדיוק התנדבה לספק מידע על ממדי התופעה עד שהמחלה הגיעה לאחת מצמתי התחבורה והמסחר הגדולים בעולם –הונג קונג- ומשם הדרך הייתה קצרה להתפשטות הנגיף למדינות האזור ומדינות רבות אחרות מחוץ לאסיה.
 
אין זו הפעם הראשונה שנגיפים שמקורם באסיה גורמים למגפות עולמיות או אזוריות.
ההיסטוריה של המגפות בעולם  הרפואית מראה לנו כי במאתיים השנה האחרונות מכה את
האנושות מגפה אחת לשלושה  עשורים במוצע. כמו כן ישנן מגפות אזוריות או התפרצויות של
וירוסים ייחודיים במקומות רבים בעולם. בין המגפות הדומות שאפשר למנות במאה הנוכחית
היו:
1918 מגפת שפעת שמקורה באסיה הרגה מעל 20 מליון איש בעולם מתוכם כ 700 אלף בארה"ב.
שנות השבעים, וירוס שפעת הונג-קונג (מחלת העופות) הרג מעל 700 אלף איש ברחבי העולם.
1998 וירוס הניפה (Nipah) שמקורו מחזירים שבמשק החי הביתי הרג מעל 100 איש במלזיה
2001 וירוס שפעת הנילוס המערבי (West nile) הרג 277 איש בארה"ב בלבד
כל שנה מתים ממלריה כשני מליון מאיש ברחבי העולם.
כל שנה מתים משחפת (Tuberculosis) מעל מליון וחצי איש ברחבי העולם.
הערכה על כ 40 מליון איש הנגועים באידס בעולם
 
אולם שני גורמים מרכזיים במבנה החברתי של מרבית האנושות השתנו בעשרים השנה
האחרונות.  הראשון הוא האורבניזציה, כיום כמחצית מהאנושות חיה בערים בהן קל יותר
למחלות להתפשט עקב המרחקים הפיזיים הקטנים בין הפרטים כגון בתחבורה ציבורית או אפילו
בבנייני דירות צפופים וסביבת העבודה סגורה בדרך כלל (משרד, בנין) ומקשה על אוורור נאות.
הגורם השני הוא הגלובליזציה והתפתחות התחבורה הבין יבשתית שגרמה לכך כי מחלות יכולות
להתפשט (כמו במקרה של מחלת SARS) תוך ימים ספורים לעשרות מדינות מצידו השני של
הגלובוס. גורמים אלו הופכים את המלחמה במגפות מסוג זה לבעיה של כל הקהילה הבין לאומית
ולא בעיה אזורית  או לאומית של מדינה בודדת.
 
הנגיף:
חוקרים במספר מכוני מחקר עצמאים במערב הגיעו למסקנה דומה כי מדובר ככל הנראה בנגיף ממשפחת נגיפי הקורונה (Corona). נגיפים ממשפחה זו גורמים בדרך כלל להצטננות קלה אולם נראה כי הנגיף עבר הפעם מוטציה שהפכה אותו לקטלני במיוחד. נגיף ה SARSתוקף את דרכי הנשימה והסימפטומים שלו הם צמרמורות, חולשה כללית, חום גבוה, קשיי נשימה ושיעול. לוירוס תקופת דגירה של 10-14 יום ולאחריה מתפרצת המחלה, ביומיים הראשונים למחלה חש החולה כאבי ראש וחום ולאחר יומיים מתחילים קשיי הנשימה. המוות נגרם בדרך כלל מחוסר ספיקת ריאות (המתמלאות בנוזלים) ולא מתקיפה ישירה של הנגיף עצמו.
 
אם זאת יתכן וחלק מהמחקרים תומכים בקיומו של נגיף נוסף הפועל ביחד עם נגיף הקורונה.
הסטטיסטיקה של מגפה זו מראה כי מעל 80% מהחולים מחלימים באופן מלא תוך מספר שבועות. כ15% מגיעים לטיפול נמרץ ו 3%-5% מהחולים נפטרים ממנה, בעיקר המבוגרים בינהם או אנשים בעלי היסטוריה רפואית של בעיות בדרכי הנשימה.
קימות מחלות אחרות הגורמות לשיעורי תמותה דומים כגון דלקת קרם המוח, אולם שיעורים אלו אינם רגילים במחלות של דרכי הנשימה. שפעת רגילה לדוגמא הורגת כל שנה נעל 35 אלף אמריקאים המהווים קצת פחות מאחוז מכלל מי שחלה במחלה בארה"ב.
החוקרים מעריכים כי לאחר בידוד הוירוס יהיה ניתן ליצר נגדו חיסון תוך כמה חודשים אולם טיבם של הוירוסים ממשפחה זו גורם להם להשתנות תדיר, דבר שיקשה על מציאת חיסון.
 
ההידבקות:
שאלת המפתח הינה כיצד עובר הוירוס מאדם לאדם? ככל הידוע למדע, הנגיפים ממשפחה זו אינם עוברים באוויר אלה במגע ישיר. סקירה של אופי ההדבקות במגפה הנוכחית מחזקת הערכה זו. החוקרים טוענים כי אם הנגיף היה נישא באוויר אזי קצב ההידבקות היה מאות בני אדם ביום ברחבי העולם ולא מקרים בודדים.
מרבית הנדבקים נחשפו לוירוס בבית החולים, אם כצוות רפואי (מספר האחיות והרופאים בן החולים גבוה מאד) ואם כמבקרים. כיום נראה כי הוירוס עובר בין אדם לאדם בחלקיקי רוק היכולים להיות באוויר עקב שיעול או התעטשות או אף נשימה ממרחק קרוב מאד (המאפיינים בני משפחה או טיפול רפואי) וכן ממגע ישיר כגון ידיות של דלתות, כפתורי מעליות וכו. כאשר האדם שנגע בחפץ המזוהם נוגע אחר כך בפיו באפו או בעיניו (פעולות שמרביתנו עושים פעמים רבות בשעה באופן בלתי מודע). להערכת החוקרים הוירוס יכול לשרוד כ3 שעות באוויר החופשי או על גבי עצמים מחוץ לגוף חי.
אם זאת הידבקותם של מעל 200 איש בבניין מגורים בודד בהונג-קונג (בקומפלקס הבניינים Amoy Gardens) עורר סימני שאלה רבים על אופן ההדבקה. ההערכה היא כי ההדבקה בבניין המגורים בהונג-קונג הייתה באמצעות מקקים או חולדות שעברו דרך מערכת הביוב. אפשרות שניה שבה תומכים מספר מועט יותר של חוקרים מדברת על הדבקה באמצעות מערכת האוורור המרכזי שהייתה מאד בלתי יעילה בבניין האמור (אויר לח, מסננים מלוכלכים וכו').
חוקרים מסינגפור שצברו ניסיון רב בחודש האחרון בטיפול בוירוס טוענים כי הוירוס עובר במגע ישיר או בחלקיקי רוק הנישאים באוויר. חלקיקי הרוק יכולים במקרים מסוימים לעבור דרך מערכות מיזוג האוויר או להישאר בחלל החדר מספר שעות בעיקר במקומות לחים ובלתי מאווררים.
מרבית החולים הגיעו לבית החולים לאחר שכבר פיתחו חום גבוה וקשיי נשימה, כלומר בשלבים מתקדמים של המחלה, המחלה בשלב זה, כפי שנוכחו הרופאים, מדבקת מאד. נשאלת השאלה מה רמת הסכנה מאנשים הנושאים את המחלה בתקופת הדגירה שלה ולא בשלב ההתפרצות?
העדויות הנמצאות בידנו כיום מלמדות כי המחלה אינה מדבקת בשלב הדגירה אולם יכולה להיות מדבקת כבר ביום הראשון להתפרצותה בחולה חדש. אותו חולה ירגיש ביום הראשון רק חולשה קלה ויפתח חום ויתכן ולא ישער כי הוא חולה בSARS.
 
מדאיגה במיוחד הייתה תופעת Super infector, רופאים הבחינו כי פרטים מסוימים שחלו בSARS נטו להדביק פרטים אחרים באופן מהיר יותר וחזק יותר מאשר חולים אחרים.
לתופעה לא מצאו הרופאים הסבר או פתרון.
 
אמצעי מניעה:
דאג להיגיינה כללית טובה, נטול ידים לעיתים קרובות, לאחר כל כניסה הביתה מהרחוב ולפני כל ארוחה.
לבש מסיכה כירורגית וכפפות גומי (לטקס) במקומות הומים או סגורים, מומלץ אף כיסוי ראש.
החלף בגדים לאחר שנכנסת לביתך.
הקפד כי הסובבים אותך (במקום העבודה לדוגמא) ידווחו על כל מקרה של הרגשה כללית רעה ולא יגיעו לעבודה אם פיתחו חום מעל 37.5C.
 
מקור המגפה:
הענף ברפואה העוסק במגפות נקרא אפידמיולוגיה ומכיל בתוכו אלמנטים פסיכולוגיים ותרבותיים רבים מעבר לגישה הרפואית הישירה העוסקת בגורם המחלה בלבד (קרי בוירוס או בחיידק).
מסיבה זו לא צריכה להפתיעה אותנו העובדה כי בעיתונות האסיאתית ניתן לאתר היום כ3 סיבות אפשריות להתפרצות המחלה (מעבר לקיומו של הוירוס עצמו), כמובן שלמעט תיאוריות קונספירציה שונות ההסברים הללו קשורים זה בזה.
 
הגישה הסינית הקלאסית למגפות החורף: זאת הגישה המקובלת על ידי מרבית הסינים באסיה. גישה זו טוענת כי כל שנה, בחורף, עקב חילופי מזג האוויר ישנה מגפה בסין. המגפות בחורף, שיש להן שם מיוחד בסינית, פוגעות בעיקר באזורים רחוקים ומבודדים ועוברת כאשר מגיע הקיץ. לאור גודל האוכלוסייה בסין מותם של מאות אנשים כל שנה ממחלות באזור מסוים אינו מהוה נושא על סדר היום הציבורי (לשם דוגמא אלפי כורים סינים נהרגים כל שנה בתאונות מכרות ברחבי סין והדבר כמעט אינו מגיע לתקשורת המערבית). ואכן בשנים האחרונות 'כיכבה' מחלת הפה והטלפיים בראש רשימת מגפות החורף בסין.
מגפה זו שונה ממגפות קודמות בכך שלא נשארה באזור כפרי ומבודד אלה ככל הנראה אחד מהחולים הגיע להונג-קונג (מלון מטרופוליטן) והתחיל שם מסע הדבקה בין לאומי שהתפשט תוך שבועות ספורים למדינות רבות.
לפי גישה זו אפשר להסביר את חוסר התגובה והשקיפות של הממשלה הסינית בכך שסברו כי מדובר באחת מהמגפות 'הרגילות'. גם המדע המערבי תומך בגישה של מחזור חיים למגפות.
 
הגישה המערבית שבניגוד לגישה הסינית אינה כללית אלה בוחנת את הפרמטרים הרפואיים למחלה. אם לשפוט על פי מגפות דומות בעבר ואל פי אופיו הכפרי של מחוז גואנדונג שבו החלה המגפה יתכן כי מקור הנגיף במשק החי של חוות חקלאיות. ידוע כי חיות סובלות ממחלות שנגרמות עקב נגיפים וטיבעם של נגיפים כאלו הוא כי הם עוברים שינויים תמידיים (מוטציות) אשר לעיתים יכולים להפוך אותם ממחלות 'רגילות' בחיות למחלות קטלניות בבני אדם. הועלו מספר סברות לגבי נגיף ה  SARS המתארות מחלות דומות בעופות או בחזירים אשר עקב מוטציה יתכן ועברו לבני אדם. מקורה של שפעת הונג-קונג המכונה גם 'קדחת-העופות' שהפילה מאות אלפי חללים בשנות השבעים בכל רחבי העלם, היה וירוס שעבר מעופות לבני אדם.
העודה כי מרבית הוירוסים גורמי המחלות באדם ידועים למדע תומכת בגישה כי הוירוס (שלא היה ידוע עד כה) הגיע ממקור אחר.
 
הגישה הקונספירטיבית: ישנם הטוענים כי וירוס הSARS הונדס בצורה מלאכותית ופותח במעבדות צבא סין על מנת לשמש כנשק ביולוגי. המצדדים בטענה זו מצביעים על האחוז הגבוה של הנדבקים הסינים בהשוואה לקבוצות אתניות אחרות. עם גישות קונספירציה קשה להתווכח שכן יש להן הגיון דתי כמעט (כלומר לא לוגי) אולם מצאתי לנכון לצין זאת לאור ההתייחסות הרשמית שגישה זו קבלה מבכירים במדינות שונות שטענו כי לסין אין יכולות ביולוגיות ברמה המתאימה ליצור וירוס כזה.
 
השפעות חברתיות:
שר הבריאות הסינגפורי התבטא באופן נחרץ ביותר על עתיד האומה לאחר פברואר 2003. "כפי שהעולם השתנה עקב מתקפת הטרור על ארה"ב 9.11 כך השתנה העולם לאחר פברואר 2003 עם התפרצות מחלת SARS". בכירים אחרים אמרו כי המחלה תשפיע לטווח הארוך על מבנה החברה ועל הצורה שבה בני אדם מתקשרים.
ישנן מחלות מדבקות רבות בעולם, חלקן אף קטלניות יותר מSARS, אולם הבעיה במגפה זו היא צורת ההדבקות. כולנו יודעים כי שימוש חוזר במחטים או יחסי מין בלתי אחראיים יכולים להוביל להדבקות באידס, כולנו יודעים כי יתושים מעבירים מלריה וקדחת הנילוס המערבי והגנה פיזית (רשתות) וכימית (תרסיסים שונים) יכולים לסייע רבות. אולם אין אנו ערוכים מבחינה חברתית למחלה כה מדבקת וקטלנית כמו SARS המועברת לנו על ידי חברנו בעבודה או שכננו בבניין.
 
 
 
השפעות כלכליות:
השפעת מגפת SARS על הכלכלות האסיאתיות הייתה עצומה. ג'י.פי.מורגן מעריכים כי הפסד התמ"ג לכל אסיה כתוצאה מהמגפה הגיע לכדי 1% בשנת 2003, שיעור שווה ערך למעל 50 מיליארד דולר!! הנגיף על פי הערכה זו יכול לגרום לירידה של 0.1% בתמ"ג העולמי.
סינגפור העריכה כי השפעת המחלה בין חצי אחוז לאחוז תמ"ג כל רבעון קרי 3% כבר בשנת 2003. מאות תערוכות וכנסים בוטלו, אנשי עסקים רבים בטלו נסיעות ועסקים ועסקאות חדשות מתאחרות או מתבטלות. חברות רבות קראו לאנשהם לצאת מאסיה, טיסות רבות בטלו (סינגפור אירלינס ביטלה 60 טיסות בשבוע השיא של המחלה) כמו כן סינגפור ביטלה את פסטיבל שבוע התרבות והאומנות הלאומי שתוכנן להתקיים תחת הכותרת:
Be Bitten by the Arts Bug
כנראה שזו נקודת ההומור היחידה בסיפור זה
 
תיבת הפנדורה הסינית:
התפרצות וירוס SARS שמקורו בסין העלתה שאלות רבות לגבי יכולות ורצון השלטונות הסיניים לטפל באירועים כגון אלו. שאלות אלו מקבלות משנה תוקף עם הצטרפות סין לארגון הסחר העולמי (WTO) וניסיונות השתלבות בקהילה הבין לאומית.
דיפלומטים רבים מתחו ביקורת על השלטונות בסין כי הסתירו מידע רב על ממדי התופעה, מידע שיכול היה להציל חיים ולמנוע את התפשטות המגפה בעולם.
ארגון הבריאות העולמי הכריז כי אין מה לדבר על פתרון הבעיה של וירוס SARS בעולם לפני פתרונה בסין עצמה אולם השלטונות הסינים אשרו למומחי ארגון הבריאות העולמי (WHO) לבקר במחוז גונדונג (שבו החלה המגפה) רק בתחילת אפריל (חודשיים לאחר שהנגיף התפשט בעולם) וגם זאת לאחר לחץ בין לאומי כבד.
הוראת השלטונות הסינים לאוכלוסיית המחוז עד אז, על פי מיטב המסורת הקומוניסטית, היו חסרות משמעות מבחינה עניינית:
"לא להפיץ שמועות, לא להאמין לשמועות ולהישאר נאמנים לעקרונות המפלגה".
 
על מנת לקבל מושג על ממדי תיבת הפנדורה הסינית ניתן לבחון את נתוני ארגון הבריאות העולמי בנוגע למספר האנשים הנגועים באידס ברחבי סין, על פי הפרסומים הרשמיים של משרד הבריאות הסיני לשנת 2000, כ 30 אלף איש חולים באידס ברחבי סין, ארגון הבריאות העולמי פרסם בדוח רשמי כי המספר לשנת 2001 היה 1.5 מליון.
לאחר פרסום הדוח  'התאימו מחדש' הסינים את הפרסומים הרשמיים והעמידו את המספר על מליון איש. עלייה של 3000% תוך יום אך עדין 35% פחות מהערכת ארגון הבריאות העולמי.
 
השתלבות סין בקהילה הבין לאומית הינה ללא ספק אחד מהאירועים התרבותיים, חברתיים וכלכליים החשובים ביותר של העשור האחרון, אם זאת להשתלבות זו גם צדדים שליליים שעל הממשלה הסינית לגלות מנהיגות ובגרות בהתמודדות עם אירועים מסוג זה.
השקעות זרות ישירות (FDI) היו ממנועי הצמיחה העיקרים של המשק הסיני בעשור האחרון, חוסר יכולתה או רצונה של ממשלת סין להתמודד עם אירועים כגון SARS מעמידים בסימן שאלה את המשך ההשקעות הזרות בהיקפים שסין הייתה רגילה אלהם.
קולות רבים נשמעו כי על הקהילה הבין לאומית להתנות את צירופה של סין למארג הבין לאומי ברצונה להתמודד ולדוח באופן יעיל ואמיתי באירועים מסוג זה.
 
ניתן אולי לסכם עם דבריו של מומחה לוירוסים מאוניברסיטת ממפיס בארה"ב שתיאר את התפרצות SARA "כסערה מיקרוביולוגית מושלמת".
כמו שיש סערות מטרולוגיות מושלמות כך חברות מספר פרמטרים מדאיגים למחלה זו ויצרו את הסערה מיקרוביולוגית מושלמת,

השארת תגובה