רועי הים או רָעֵי הים?

לויתן בוגר יכול לעבור את גיל מאה השנה. גודלו העצום והטמפרטורה הנמוכה יחסית שבה הוא נמצא רוב חייו מבטיחים חילוף חומרים איטי ותוחלת חיים ארוכה… כל עוד הוא נמצא הרחק מטווח הצלצלים של ציידי הלוויתנים. כן כן גם בימנו יש עדיין ציידי לוויתנים. זה כבר לא מקצוע כל כך רומנטי כפי שתיאר לנו הרמן מלוויל בספרו הידוע 'מובי דיק'. ציידי הלויתנים של היום צדים את היונקים הנדירים והיפים הללו מתוך ספינות מהירות עם צלצלים המשוגרים באמצעות חומר נפץ, מרביתם המוחלט של הציידים הם יפנים הצדים את הלוויתנים למרות האיסור הבין לאומי לצייד זה תוך שהם מנצלים פירצה החוק הבין לאומי המאפשרת צייד למטרות מחקר. זאת הסיבה שעל גבי ספינות צייד הלוויתנים היפניות כתוב באותיות קידוש לבנה  Research, עלאק מחקר –  מחקר הסושי!

לאחורנה איימה אוסטרליה בתביעה משפטית נגד יפן אם אוניותיה ימשיכו בציד הלוויתנים, יפן מצידה נתלת בחוק הבין לאומי שכאמור מאפשר ציד לוויתנים תחת אצתלת המחקר.

קבוצה של פעילי סביבה המכנים עצמם רועי הים (Sea Sepherd) מקדישים עצמם לשימור הסביבה הימית ובראשם פאול ווטסון (Paul Watson) שהוקע מתוך ארגון גרינפיס עקב עמדותיו הקיצוניות והאלימות, לקחה על עצמה להלחם את מלחמתם של הלווינתים באוניות היפניות. סימלם אינו משאיר הרבה מקום לדמיון בדבר רצינות כוונותם ואופי הפעילות שבאמצעיתם הם מתכוונים להשיג את מטרתהם.

 

 

באופן אישי, אני סולד מהארגון. על אף המטרות המוצדקות שקל מאד להזדהות עימם, דרך הפעולה שלהם ושל הנהגתם קיצונית ומסוכנת.

לאחרונה העלתה הטלביזיה האוסטרלית לאוויר סדרת ריאליטי שעסקה במתנדבים שעל סיפון אוניית הדגל של הארגון Steve Irvin, למרות התהילה וההדר שבו מתוארים חיי הצוות והמתנדבים שעל הסיפון אי אפשר להתחמק מהרגשת פולחן האישיות של הקברניט (פאול ווטסון) מהעובדה שלאף אחד לא אכפת בדיוק מסיכון חיים והעיקר הוא ביצירת כותרות תקשורתיות. מבלי למצמץ שלח הקברניט מתנדבים לפעולה מסוכנת של טיפוס על כלי השיט היפני בעזרת חבלים והשתלטות על עמדת הצלצל כדי להפריע בצייד, טיפוס כזה על כלי שיט הנמצא בתנועה בלב ים הוא משימה מורכבת ומסובכת, טעות אחת פרושה נפילה למי האוקיאנוס הקפואים ומוות ממדחף הספינה היפנית.

פעילות הארגון היא בלתי חוקית וכוללת הפעלת כוח בלתי חוקית, אף אחד לא הסמיך אותם, הם פועלים מחוץ לחוק, הם מסכנים את חיהם שלהם, של מתנדבים נאיווים וצעירים המתנדבים להפלגות. זה לא אומר שהיפנים הנוולים צודקים, זה לא אומר חס וחלילה שמותר לצוד לוויתנים או לעבור על סדר היום על צייד כזה שאינו מוסרי אינו וחוקי, אבל הדרך של הארגון הזה אינה הדרך הנכונה.

היפנים, כבר אמרתי, אינם בדיוק טלית שכולה תכלת, אינני חושב שיש הרבה אנשים בעולם המאמינים ליפנים שיש לשחוט עשרות ומאות ליוויתנים בשנה לצרכי מחקר. אני אישית איני מאמין להם ואני בטוח שמדובר בתעשייה מסחרית. לפני מספר שבועות נערך ביפן משפט בנושא צייד הליוויתנים. פעיל ארגון מחאה יפני קנה בשוק השחור נתחי בשר לוויתנים ותבע בכירים וארגונים בתעשיית הלויתנים היפנית בהאשימם אותם כי הם מושחתים וכי פעולתם היא למטרות מסחריות ולא מחקריות. הארגון הביא עימו לבית המשפט שק מלא בנתחי בשר הלויתנים שנקנה כאמור בשוק השחור כהוכחה חותכת, אולם למרבה הפליאה נשפט אותו הפעיל למאסר של שנה וחצי בעוד שהנאשמים הוכרזו כחפים מכל פשע.

נושא צייד הלויתנם נמצא בצומת מיוחדת ומעניינת מהבחינה הבין לאומית, יש אמנות בין לאומיות לנושא אולם עיקר נשוא האמנות (הלויתנים) נמצא במים בין לאומיים כך שאין מדינה ספציפית שיש לה עניין ישיר באכיפת האמנה. הדרישה לבשר הליוויתנים מקורה בתרבות מבוססת והיא עמוקה מכדי להיעקר בתקופה קצרה והממשלה היפנית העומדת כפי הנראה (כמובן) בכל מחויבותיה הבין לאומיות אך מטעמים פנימיים אינה מפעילה את כל כובד משקלה להצלת היונקים הימיים היפיפיים הללו.

בנושא אחר אך קרוב, במשך שנים נערך בטאיג'י (כפר דייגים  יפאני קטן) ציד דולפינים שנתי שנמשך בין ספטמבר למארס. באופן מסורתי נבחרים מתוך החיות שנלכדות מספר דולפינים בודדים – אותם מוכרים לאקווריומים, ואת השאר הורגים. הסרט התיעודי The cove , שגרף השנה פרס אוסקר, עקב אחר המעשים והראה כיצד נדקרים הדולפינים במי המפרץ, שנצבע כולו בדם, אולם נראה כי לא הצליח לעורר את ההתנגדות לטבח (לכתבה בנושא באתר 'הארץ').

 

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4KRD8e20fBo&fs=1&hl=en_US]

להערכתי לאור עליית הנושא יותר ויותר לקידמת הבימה בדיון הציבורי בנושא תביא לשינוי הסטטוס קוו בנושא בשנה שנתיים הקרובות.


Bookmark and Share

השארת תגובה