איך עובדת השיטה הפיננסית באיחוד האירופאי

איך עובדת השיטה הפיננסית באיחוד האירופאי? סרטון קצר מבהיר את הנושא

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mHse5jY2VGM]

אינך רואה הוידאו? לחץ כאן

ועכשיו כמה מילים ברצינות מתוך הסקירה הכלכלית המצויינת שהכין מכון היצוא הישראלי בנושא המשבר באירופה (הסקירה המלאה כאן)

תחילתו של המשבר הנוכחי באירופה נעוץ למעשה עוד במשבר הכלכלי העולמי האחרון שפרץ ב 2008 – משבר האשראי, אשר הכה בכל פינה בגלובוס ולווה בהתפוצצות בועת הנדל"ן, איים למוטט את המערכות הבנקאיות והפיננסיות בעולם. לעזרתם של אותם בנקים ובתי השקעות, אשר לקחו על עצמם סיכונים אדירים (ובדיעבד בלתי אחראיים)  בהשקעות ממונפות, נחלצו הממשלות, אשר נטלו את חובותיהם הכבדים והשיקו תוכניות תמריצים בהיקפי ענק, תוך הזרמת טריליוני דולרים לשווקים. מהלכים אלה אומנם החזירו את היציבות למערכת הבנקאית ואוששו את שוק האשראי התקוע, תוך כדי יצירת מומנטום של התאוששות כלכלית וצמיחה עולמית מרשימה בפרק זמן קצר. אולם, לאותם מהלכי הבראה נלווה תג מחיר גבוה, מחיר אותו ממשלות רבות – שחובן הלאומי תפח במהירות וגירעונותיהן התקציבים האמירו – נאלצות לשלם היום. גם ממשלת יוון נחלצה לאישוש כלכלתה המקומית, תוך השקת תוכניות תמריצים וצעדי הבראה. אולם מצבה הפיסקלי, שהיה רע עוד לפני המשבר, נחשף במלואו בנובמבר האחרון, עם העלאת הצעת התקציב ל 2010 הצעה זו חשפה גירעון תקציבי ענק של 12.5% מהתוצר עם חוב ממשלתי שהגיע לכ 130%- מהתוצר. נתונים אלה העלו את החששות לחדלות פירעון מצד המדינה, אשר תאיים לא רק על הכלכלה שלה, אלה גם ובעיקר על כלכלות ומערכות בנקאיות אחרות באירופה – להן חייבת יוון מאות מיליארדי דולרים. אינדיקציות שליליות התקבלו גם מפורטוגל חוב ממשלתי של 85% וגירעון של כ 9% ומספרד גירעון תקציבי של 11.5% שהצטרפו יחד עם אירלנד  12.5% גירעון תקציבי –  למועדון המפוקפק.

הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות של יוון ושל המדינות בסיכון גבוה – פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד – להלן מדינות ה PIGS יחד עם הורדת דירוג האשראי שלה ושל ספרד ופורטוגל ע"י סוכנויות הדירוג הבין-לאומיות, שלחו את הבורסות ברחבי אירופה ובעולם כולו לירידות חדות וקצבו זמן מועט לתגובה. כתוצאה מכך מיהרו קברניטי אירופה להתכנס וגיבשו תוכניות חילוץ לאותן ממשלות ולהסרת האיום של משבר עולמי חדש. לכאורה, הכלכלות הגדולות באירופה נמצאות מחוץ לטווח הסכנה, אך מצב זה הינו זמני וכניסתן של אותן מדינות למעגל זה עלולה לגרור מדינות נוספות בעולם למשבר פיננסי והאטה כלכלית שר תיתן את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית. המשבר ביוון הוא פועל יוצא של תחלואי המשק היווני ומציג את הדינאמיקה שעלולה להיווצר גם במדינות אחרות שלא ישכילו לטפל נכון בכלכלה שלהן. המשבר הנוכחי העלה את רגישות השווקים הפיננסים והמערכת הכלכלית העולמית למשמעויות שיש לאינדיקטורים הכלכליים של החוב הלאומי והגירעון התקציבי של כל מדינה ומדינה. ישנן כלכלות נוספות באיחוד האירופי, פרט לכלכלות ה,PIGS – המצויות על סף משבר כלכלי ולפיכך צפויות לחוות בתקופה הקרובה תהליך של קיצוצי תקציב מכאיבים, העלאות מס וצעדי ריסון נוספים העשויים לגרור את משקיהן להאטה חריפה בשנים הקרובות. כך למשל, האינדיקטורים הכלכליים של בריטניה מצביעים על חוב ממשלתי של כ 78%- מהתוצר וגירעון תקציבי של כ- 12.8% תוצר בשנת 2010  המהווים תמרור אזהרה ומצביעים על הצורך הדחוף בצעדי ריסון. הגירעון השוטף במאזן התשלומים, לצד חיסכון לאומי נמוך יחסית, כמו גם חובותיה הכבדים של אירלנד לבנקים הבריטיים כ- 193 מיליארד דולר, רק מוסיפים לחששות אלה. גם כלכלת צרפת מעוררת דאגה עם חוב ממשלתי של כ 84.4% וגירעון תקציבי של כ- 8.4% תוצר. בנוסף, החשבון השוטף נאמד בשיעור שלילי של 2.3% , אך סימן מדאיג לא פחות הוא שיעור החשיפה לחובותיהן של מדינות בעלות סיכון ממשי לחדלות פירעון שמגיע לכ 15%- מההון הבנקאי בצרפת. מצבה של איטליה, שתרשום חוב ממשלתי שצפוי לעמוד על כ 120% מהתוצר, גם הוא לא פשוט, אולם שיעור הגירעון התקציבי הנמוך באופן יחסי ( 5.3% ) ונקיטת צעדים מייצבים של הממשלה, משאירים אותה בגדר סיכון נמוך יותר לעת עתה.