התפתחויות בכלכלה העולמית (מאי 2010)

כמה התפתחויות ומגמות בכלכלה העולמית בחודש האחרון

ארה"ב:

• אחוז האבטלה עלה באפריל ל-9.9%, אלא שבמקרה הנוכחי הדבר משקף ככל הנראה דווקא התפתחות חיובית בשוק העבודה: לאור ניצני ההתאוששות שנראים בחודשים האחרונים, חזרו לחפש עבודה רבים שהתייאשו מסיכוייהם למצוא עבודה. כך, אחוז האבטלה עלה למרות עליה משמעותית במספר המועסקים, וכן באחוז המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה.
• סחר חוץ: במרץ, עליה הן ביבוא והן ביצוא; עליה משמעותית במיוחד נרשמה הן ביבוא והן ביצוא נפט ומוצריו, בעיקר עקב עלייה במחיר הנפט
• טרם נראית התאוששות במחירי הדירות בארה"ב
• בחודש האחרון נרשמו ירידות בבורסות האמריקניות – בעיקר על רקע משבר החובות באירופה

אירופה:

• אומדנים ראשוניים לגבי התוצר ברבעון הראשון של 2010 מצביעים על צמיחה איטית במרבית מדינות האיחוד הגדולות; הנתונים מעט טובים יותר משחזו התחזיות.
• במרץ – יציבות במכירות הקמעונאיות באיחוד האירופי ובגוש האירו
• במרץ – הייצור התעשייתי ממשיך לעלות
• גם במרץ אין סימני התאוששות בשוק  העבודה

משבר החובות באירופה:

• בתחילת החודש גובשה תוכנית חילוץ ליוון: הלוואות בהיקף כולל של כ-110 מיליארד אירו (80 מיליארד ממדינות גוש האירו, ו-30 מיליארד מקרן המטבע הבינלאומית)
• במהרה התברר כי אין בכך די בכדי להרגיע את השווקים האירופאים והעולמיים, לאור החשש שמדינות נוספות, ובראשן פורטוגל וספרד, יילכו בעקבות יוון וייקלעו למשבר חמור.

על רקע זה, גובשה מדיניות כוללת להתמודדות עם מצב בו מדינות נוספות יזדקקו לסיוע. התוכנית כוללת שלושה מרכיבים:

• הקצאת 60 מיליארד אירו באופן מיידי למתן הלוואות במקרי חירום למדינות הנקלעות למשבר חוב
• התחייבות להקמת מסגרת רחבה של קרן חילוץ ובה 440 מיליארד דולר שתיועד אף היא לסייע למדינות הנקלעות למשבר חוב; לצד הקרן הזו תעמיד קרן המטבע הבינלאומית סיוע נוסף בהיקף של 250 מיליארד אירו.
• הבנק המרכזי של אירופה (ECB) יתחיל לרכוש בשווקים אג"ח של ממשלות מדינות האיחוד, וזאת על מנת לסייע באופן ישיר למדינות אלו לגייס הון.

פרסום התוכנית הרגיע במידה מסוימת את השווקים, ובבורסאות נרשמה התאוששות

יצוין שבכל הקשור להקמת קרן החילוץ, לא כל הפרטים ברורים עדיין לחלוטין; באופן עקרוני, הוחלט שהמנגנון שישמש את הקרן הנו מנגנון של הלוואות בילטרליות (כלומר, שבמסגרת כל תוכנית חילוץ, ההלוואות למדינה הנמצאת במצוקה יינתנו על ידי כל מדינה תורמת בנפרד, ולא על ידי האיחוד האירופי או מדינות גוש האירו כקבוצה). זאת, לאור דרישתה של גרמניה בנושא, המקווה כי כך תשמור בידיה שליטה גדולה יותר על תוכניות חילוץ עתידיות.

בכל מקרה, נכון לעכשיו, ההתחייבויות בנושא הן רק "על הנייר", בתקווה שאף מדינה לא תקלע למשבר אשר יחייב את הפעלת התוכנית.
הצעד של ה-ECB נתפס בידי רבים כמרכיב המשמעותי ביותר בתוכנית. עד כה, נמנע ה-ECB מביצוע צעדים לא שגרתיים בניהול המדיניות המוניטרית, וזאת בשונה מהבנק המרכזי של ארה"ב, שנקט מאז תחילת המשבר במספר רב של צעדים שנועדו להגביר את המינות האשראי במשק. 
ב-ECB מדגישים כי הצעד לא מבטא סטייה ממדיניות הבנק לשמור על רמת אינפלציה נמוכה מאוד באירופה, אך יש התוהים האם כך יהיה בפועל. זאת, בין היתר לאור טענות כי רמה מסוימת של אינפלציה תטיב עם המדינות שנקלעו למשבר (בכך שתאפשר להן להפוך תחרותיות יותר, במידה שיקפיאו את רמת השכר)

סין

• התוצר הסיני גדל ברבעון הראשון של 2010 בכ-11.9% לעומת הרבעון הראשון של 2009; ב-Dragonomics צופים שבשנת 2010 יצמח התוצר בכ-9.5%
• במרץ נרשמה עליה משמעותית ביצוא וירידה קלה ביבוא; הנתונים מהחודשים האחרונים מצביעים על חזרה למגמת צמיחה בסחר החוץ
• קצב הגידול בהשקעות ירד ברבעון הראשון של השנה לכ-25% (לעומת כ-40% במחצית השנייה של 2009), וזאת עקב סיומה ההדרגתי של תוכנית ההאצה למשק. התחום התחבורה הושפע בצורה החזקה ביותר מתוכנית ההאצה, בו גדלה ההשקעה במהלך שנת 2009 בכמעט 80%

מחירי סחורות-בסיס ונפט:

• באפריל – עליה חדה ביותר במחירי המתכות; עליה נרשמה גם במחירי חומרי הגלם החקלאיים והמזון
• מחיר הנפט המשיך לעלות עד תחילת מאי והתקרב לרמה של 90$ לחבית, אך בשבוע האחרון נרשמה ירידה משמעותית עד מתחת ל-80$, וזאת על רקע משבר החובות באירופה והירידות בבורסות העולם.

שערי מטבע:

• התחזקות של השקל מול האירו, ובמידה פחותה מול הליש"ט; היחלשות מסוימת מול הדולר והין

סחר החוץ של ישראל

היצוא בחודש אפריל:

• יצוא הסחורות בניכוי עונתיות, ללא יהלומים אוניות ומטוסים ירד בחודש אפריל ב-7% (3.4 מיליארד $).
• הייצוא התעשייתי ללא יהלומים ירד בחודש אפריל ב-22% (3 מיליארד $) (נתונים מקוריים).
• היצוא התעשייתי כולל יהלומים ירד באפריל ב-24% והסתכם ב-3.9 מיליארד $ (נתונים מקוריים).

היבוא בחודש אפריל:

• יבוא הסחורות בניכוי עונתיות, ללא יהלומים אוניות ומטוסים ירד בחודש אפריל ב-6% (4.2 מיליארד $).
• בחודש אפריל נרשמה ירידה של 3% ביבוא סחורות (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), זאת בשל ירידה בכל קבוצות הסחורות עם ירידה בולטת ביבוא מוצרי השקעה (48- מיליון $).

פרמטרים כלכליים

1. מדד אמון הצרכנים של גלובס ירד במרץ ב-4.2 נקודות ל-99.1 נקודות.
2. אבטלה:

• בחודש מרץ חל שיפור בכל מאפייני התעסוקה
• בבחינת מצטרפים חדשים לאבטלה, חלה ירידה של 3% בחודש מרץ בהשוואה לחודש פברואר
• שיעור האבטלה הסתכם בחודש מרץ 6.4%, אולם מדובר בנתונים מקוריים.

הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD

• הכרה בינלאומית באיכות פעולותיה של המדיניות הממשלתית הישראלית בנושאי רגולציה, מלחמה בשחיתות ושמירה על זכויות קניין עשויה להשפיע על הפעילות הכלכלית בתחום ההשקעות וסחר החוץ.
• קבלת ישראל לארגון עשויה להוביל להזרמת השקעות זרות למשק, ולשיפור בדירוג האשראי של ישראל
• עם זאת, במחקר שנערך ע"י בנק ישראל ובחן פרמטרים מקרו כלכליים בקרב מדינות שהצטרפו לארגון, לא נמצא מתאם בין ההצטרפות לארגון לגידול בהיקף ההשקעות הזרות. עם זאת, נראה כי ההצטרפות לארגון הובילה לשיפור בדירוג האשראי של מדינות אלו.

באירוע שיתקיים ב- 27 למאי, בנוכחות דרג השרים הבכירים של ה- OECD, תתקבל ישראל לארגון. ב- 29 ביוני צפוי להיחתם הסכם ההצטרפות ובכך תהפוך ישראל לחברה רשמית ב- OECD.
הדיונים בנושא הצטרפותה של ישראל ל- OECD החלו בחודש מאי 2007. מטרת מפת הדרכים שאומצה בסוף נובמבר 2007 הגדירה את התנאים ואת תהליך ההצטרפות, לרבות סקירות מעמיקות על ידי 18 ועדות ה-.OECD יחד עם קבוצות אחרות כגון  ,G20 המדינות החברות ב-OECD  מהוות פורום מרכזי לתכנון ויישום חוקים שיעצבו את הכלכלה הגלובלית של מחר.
במקביל ליתרונות עם קבלתה ל- OECD, תידרש ישראל להמשיך להוכיח את חוסנה ויציבותה הכלכלית תוך עמידה בדרישות והסטנדרטיים המקפידים של הארגון.

• מדיניות ביקורות המסייעת למדינות החברות בפיקוח על ההתקדמות בתחומים ספציפיים וזיהוי שיפורים אפשריים.
• הכרה בינלאומית באיכות פעולותיה של המדיניות הממשלתית הישראלית בנושאי רגולציה, מלחמה בשחיתות ושמירה על זכויות קניין.
• משיכת משקיעים זרים שנשענים על "החותמת" שמעניק הארגון וההשפעה החיובית על דירוג אשראי מה שעשוי להביא להוזלת עלויות גיוס החוב של ישראל.
• מעקב רציף אחר מדיניות מאקרו כלכלית ומבנית באמצעות סקרים כלכליים.
• גישה ואינטגרציה למסד הנתונים, פרסומים הסטטיסטיים ומחקרים של ה- OECD המאפשרים לקובעי המדיניות לגבש מתודולוגיות, למצוא בסיס להשוואה ולשפר את ביצועי מדינתם.
• סיוע בגיבוש רפורמות כלכליות פנימיות באמצעות למידה השוואתית של ה-Best Practice  במדינות החברות בארגון.
• עמידת ישראל בסטנדרטיים של ה-  OECD(דוגמת אמנת OECD למניעת כפל מס) תסייע לפעילותה בשווקים הבינלאומיים.
• בתחומי הגנת הסביבה תיישם ישראל רפורמות שהתחייבה אליהן במסגרת תהליך ההצטרפות הכוללות סטנדרטים של פליטות מזהמים, פיקוח על כימיקלים, מניעת זיהומים של קרקע, מים, אויר וים והשקעה בקלינטק אשר יביאו לשיפור איכות החיים, הסביבה והבריאות.
• גידול בהשקעות הזרות – קרנות המשקיעות במדינות ה-OECD

מחקר בנק ישראל בנוגע להשלכות הצטרפות ל- OECD על תנועות ההון במדינה.

בשנת 2008 נערך מחקר בבנק ישראל בו נבדקו שתי קבוצות של מדינות, קבוצת מדינות שהצטרפו לארגון לפני עשור ומנגד קבוצת מדינות שלא הצטרפה לארגון. במחקר נבדק האם חל שיפור בפרמטרים הכלכליים השונים במדינות שהצטרפו לארגון ה-OECD, מעבר למגמות העולמיות באותן שנים. מדינות המחקר הצטרפו בשנים 1994-1996, כאשר במחקר נבדקו פרמטרים מקרו –כלכליים לפני ואחרי הצטרפות במדינות. מהמחקר נראה כי הצטרפות לארגון הובילה לשיפור בדירוג האשראי והסיכון של המדינות עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין היקף ההשקעות הזרות להצטרפות לארגון