ייצוא שירותים מישראל

סקטור השירותים מהווה כשני שליש מהתל"ג בעולם אולם עד היום לא יצאה ממשלת ישראל במדיניות אחידה לקידום היצוא של שירותים מישראל. לאור ההכרה בחשיבות ההולכת וגוברת של סקטור השירותים הוחלט במשרד התמ"ת כי קיים צורך ממשי לבחון את קידום התחום הזה ולשרטט מדיניות ואסטרטגיה לקידום יצוא השירותים מישראל. לשם כך, התקשר משרד התמ"ת עם חברת הייעוץ דלויט ברייטמן אלמגור זהר במטרה להפיק סקירה עבור משרד התמ"ת על שוק השירותים בישראל והפוטנציאל לגידול בתחום.

העבודה של דלויט מיפתה מספר רב של ענפי שירותים והתמקדה בארבעה עשר ענפי שירות עיקריים, כגון תיירות רפואית, לימודים אקדמיים, וניסויים קליניים, בהם לישראל יתרון יחסי, ואשר יכולים ליצור מגוון מקורות תעסוקה חדשים במשק הישראלי למטרות יצוא ותעסוקה. הדוח המלא נמצא כאן

סקטור השירותים מהווה כשני שליש מהתל"ג בעולם, אולם הסחר בשירותים מסתכם רק בכ-20%-25% מהסחר העולמי. הסיבה העיקרית לכך היא שרק מתחילת שנות ה- 90 מרבית השירותים הפכו להיות סחירים. מכאן, שלסקטור זה יש פוטנציאל גידול משמעותי בשנים הקרובות. אנו למדים כי סקטור השירותים צומח בשנים האחרונות בכל המדינות ומגיע ל-70% מהתמ"ג במדינות המפותחות, כאשר קיימת קורלציה חיובית ברורה בין הכנסה לנפש לאחוז השירותים מהתמ"ג. הגידול ביצוא השירותים בעולם היה מהיר יותר מהגידול ביצוא הסחורות. החלק היחסי של יצוא השירותים גדל מ- 16% אחוז בשנת 1980 ל- 20% מסך היצוא בשנת 2006. יחד עם הגידול המרשים ביצוא השירותים התרחש שינוי משמעותי בהרכבו, ה"שירותים האחרים" גדלו על חשבון ענפי התיירות והתחבורה. עד תחילת שנות ה- 90 שירותי התחבורה והתיירות היוו כ- 60% מכלל יצוא השירותים, בעוד שבשנת 2005 חלקם היחסי ירד ל- 50%.

סך יצוא סחורות ושירותים מישראל בשנת 2008 הסתכם בכ- 81 מיליארד $, כאשר יצוא השירותים מהווה כ- 30% מסך היצוא הכולל (24 מיליארד $). יצוא השירותים, בדומה ליצוא הסחורות, צמח בממוצע שנתי של 8% לשנה בין השנים 1980-2006, ואף עבר אותו במעט בין השנים 2002-2006 עם צמיחה שנתית ממוצעת של 12.8% ביצוא השירותים ו-12.3% ביצוא הסחורות.

בעבודה זוהו ענפי השירותים שבהם לישראל יש יתרון תחרותי ושלהם קיימים ביקושים עולמיים. ענפי השירותים בישראל, בניגוד למדינות מתפתחות כגון הודו, סין ומדינות מזרח אירופה, אינם יכולים להתבסס על יתרון במחיר, אלא, עליהם להתמקד בתחומי שירותים שמציעים ערך רב ללקוח ודורשים, ברב המקרים, מומחיות מנותן השירות ויכולת קבלת החלטות. העבודה של דלויט מיפתה מספר רב של ענפי שירותים והתמקדה בארבע עשר ענפי שירות עיקריים, אשר יכולים ליצור מגוון מקורות תעסוקה חדשים במשק הישראלי למטרות יצוא. את העבודה הנחה המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת והיא לוותה ע"י ועדת היגוי שכללה את נציגי בנק ישראל, הלמ"ס, המועצה הכלכלית שליד רה"מ, משרד האוצר ונציגי הסקטור העסקי והאקדמי.

לשם העמקת ניתוח התועלות הכלכליות והחברתיות הצפויות מתמיכה בתחומי השירותים, התבקשה חברת דלויט למפות שבעה תחומים מתוך ארבעה-עשר הענפים שנמצאו כבעלי פוטנציאל הגבוה ביותר ליצוא בשלב הראשון. תחומים אלו צפויים לשמש כבסיס בתוכנית עתידית לקידום סחר החוץ בשירותים בישראל. תעדוף התחומים התבצע באמצעות בניית מודל אשר כימת את הפוטנציאל היחסי של כל אחד מ-14 תחומים באמצעות ממוצע משוקלל של מדדים איכותיים וכמותיים המבטאים את האספקטים הכלכליים, מדיניים, קשיי יישום ואחרים, המאפיינים את התחומים. אופן החישוב מפורט בחלקו השני של מסמך זה תחת הפרק " הרחבת פרויקט "ישראל והסחר בשירותים"  – תעדוף 14 הענפים"

להלן ריכוז התחומים אשר נמצאו כבעלי הפוטנציאל הרב ביותר בישראל:

1. מו"פ הייטק
2. מו"פ פארמה
3. מחקרים קליניים
4. תיירות רפואית
5. לימודים אקדמאים
6. ייעוץ חקלאי
7. ייעוץ בטחוני

מממצאי העבודה עולה כי הפוטנציאל הכלכלי של שבעה תחומי השירותים הנבחרים מסתכם ב 20.7- מיליארד ₪ בשנת 2012. סה"כ הכנסה נוספת מוערכת ב– 6.4 מיליארד ₪, המהווה גידול של 42% לעומת המצב הנוכחי, וזאת על ידי השקעה מצטברת של 246 מיליון ₪ . מספר המשרות שיתווספו מוערך ב 13- אלף משרות, חלקן בפריפריה.