המשבר הכלכלי העולמי – לא יכול להיות שרווחי הכלכלה יופרטו ואילו הפסדיה יולאמו !

המשבר הכלכלי והתכת השווקים הפיננסיים מעוררים אצל רבים מהכתבים הכלכליים מחשבות על נכונות השיטה הקפיטליסטית כשיטה הדומיננטית והמקובלת בעיני מרבית מקבלי ההחלטות הכלכליות במרבית מדינות העולם.
לפני שצוללים לפרטים הטכניים שווה אולי להביט על הנושא בראיה רחבה- רחבה מאד!

בראיה היסטורית רחבה של מעל חמשת אלפים שנות ציוויליזציה אנושית, ניתן לבחון צורות שונות של הסדרים חברתיים-כלכליים שהונהגו על ידי חברות שונות במדינות שונות ובזמנים שונים. החל ממערכות שבטיות של העולם העתיק דרך מערכות פיאודליות של ימי הביניים ועד מערכות חברתיות שנשענו על עקרונות דתיים כמו שלטון הכנסייה בספרד ועד האיטולות באיראן.

הסדרים שונים של המערכת הכלכלית מבוססים בדרך כלל על הרכבים או תמהילים של שני הרכיבים הקיימים בכל מערכת כלכלית: הון ועבודה. בעוד שהקפיטליזם מדגיש את הבעלות על ההון, תורות חברתיות אחרות, ובראשן הקומוניזם כמובן, הדגישו את הרכיב האנושי – עבודה. אם זאת אל לנו לשכוח כי יש למערכת הכלכלית רכיבים רבים ואחרים כגון ידע וטכנולוגיה, קרקע, מחצבים, שליטה על נתיבי סחר בין לאומיים ועוד שזכו "לטיפול" של תורות כלכליות אחרות ורבות.

מרבית ההסדרים החברתיים קושרים כמובן בין הנושא האזרחי והמעמד החברתי לבין התחום הכלכלי, או שנכון אולי יותר להציג זאת באופן שבו המערכת הכלכלית היא למעשה תוצר של הסדר חברתי פוליטי רחב יותר. לדוגמא המערכות הפיאודליות של ימי הביניים הן באירופה והן באסיה קשרו בין הזכות הכלכלית לעבד (באמצעות אריסים) את האדמה והזכות לשאת נשק. הסדרים מודרניים יותר קושרים בין זכות האזרחות של אדם מסוים לבין הזכות לבעלות על עסקים או חברות באותה מדינה בה הוא אזרח.

השיטה הקפיטליסטית המערבית היא תוצר של הסדר חברתי רחב המקובל מזה קרוב לשלוש מאות שנה והוא המערכת הדמוקרטית ליבראלית. כלכלה קפיטליסטית אמיתית יכולה להיווצר ולשגשג רק בסביבה של דמוקרטיה ליבראלית. חופש כלכלי = חופש פוליטי. זאת המשוואה של מילטון פרידמן המוכיחה עצמה בכל פעם מחדש. מדינות המנסות להחיל חופש כלכלי ללא חופש פוליטי (סין ורוסיה הינן דוגמאות מאלפות בהקשר זה) לעולם לא יצליחו להגיע למילוי מלה הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכלכלותהן גם אם בטווח הקצר הן יכולות להראות פיתוח כלכלי ניכר.

אם זאת זה המקום להדגיש כי סביבה דמוקרטית ליבראלית אין משמעותה אנרכיה כפי שכמה אילי הון מצד אחד או סהרורי אקדמיה מהצד השני טוענים לעיתים. יחסי המדינה והשחקנים הכלכליים במשטר דמוקרטי מושתתים על חוקים הקובעים את כללי המשחק והמווסתים את יחסי מקבלי ההחלטות הפוליטיות עם הבעלים על גורמי היצור או במילים אחרות יחסי הון ושלטון.

לדעתי, בראיה היסטורית רחבה זו, אין עוד הסדר חברתי כלכלי שהביא תועלת כה רבה למין האנושי כמו ההסדר הדמוקרטי/ליבראלי/ קפיטליסטי!

כאשר אנו באים למדוד את התועלת בהסדר כלכלי כזה או אחר אני מציע לבחון את שלושת הפרמטרים הבאים:

תוחלת החיים הממוצעת, זהו פרמטר ברור וחד משמעי, המודד מה תוחלת החיים הממוצעת של האוכלוסייה תחת שיטה כלכלית זו או אחרת. ללא צל של ספק תוחל החיים של האוכלוסייה במדינות המתועשות שהחילו על עצמן את השיטה הקפיטליסטית גבוהה באופן מובהק ממדינות אחרות.

הפרמטר השני הינו סובייקטיבי וקשה יותר למדידה והוא כמובן איכות החיים, לא מספיק לחיות הרבה צריך גם לחיות טוב, על מנת לנסות למדוד פרמטר זה אני מציע להסתכל על כיוון גלי ההגירה בעולם. אינני רואה מאות אלפי מהגרים מדפקים על דלתות סין או הודו ולא מיליוני מהגרים מדפקים על שערי רוסיה, אולם אנו בהחלט רואים עשרות מיליונים מדפקים על שערי כל המדינות הקפיטליסטיות, כנראה שהם אינם טועים- איכות החיים במערב תחת השיטה הקפיטליסטית גבוהה יותר מאיכות החיים בכל שיטה כלכלית אחרת הנהוגה כיום. הן איכות החיים בהיבטיה הפיזיים בהקשר של גישה לשירות רפואי, צריכת מזון (קלוריות לנפש) גישה לשירותי תקשורת, זמינות חינוך, ועד לאיכות חיים במובנה הערכי כגון חופש דת, חופש פוליטי וכו'.

שני הפרמטרים הללו, תוחלת החיים ואיכות החיים הינם פרמטרים הנוגעים בפרט עצמו, לעומת זאת מדדים אלו מוצגים בניתוחי המאקרו כלכלה באופן של ניתוחים סטטיסטיים לכל האוכלוסייה. לפיכך בין הפרט ובין האוכלוסייה מסתתר נתון משמעותי נוסף והוא חלוקת הפירות והתוצר בין הפרטים השונים כלומר גודלם של הפערים החברתיים.

הפרמטר השלישי מורכב יותר והוא גם עקב האכילס של השיטה הקפיטליסטית בצורתה האמריקאית, זהו פרמטר זמן ומרחב, ("המעטפת"). פרמטר הזמן והמרחב כולל את היחסים המורכבים שבין החברה הקפיטליסטית והמעטפת הרחבה יותר שבתוכה היא פועלת כגון יחסיה עם סביבתה הגיאוגרפית (קולוניאליזם- ניצול משאבים של חברות שאינן קפיטליסטיות) סביבתה האקולוגית (זיהום) ואף סביבתה מבחינת זמן (העברת עושר בין דורית, ניצול משאבים על ידי דור אחד באופן המאפשר כלכלה ברת צמיחה לטווח ארוך של דורות רבים). דרך אגב, מגמות "הצרכנות הפוליטית" והכלכלה הירוקה" הינם ניצני שינוי יחסי המעטפת של השיטה הקפיטליסטית והמשבר הפיננסי של שנת 2008 (למרות שאינו קשור באופן ישיר ליחסי זמן ומרחב אלו) ייזכר בראיה היסטורית כזרז למגמה זו.

שתי החוליות החלשות בשיטה הקפיטליסטית, שגם מושכות בדרך הטבע את הביקורת הרבה ביותר, הינה יחסי זמן ומרחב אלו וחוסר השוויון בחלוקת ההכנסות. ללא ספק המערכת הכלכלית הקפיטליסטית המערבית, וללא שום קשר למשבר הנוכחי, צריכה לעבור שינוי, (שדרך אגב אינו רדיקאלי כל כך)  על מנת לווסת את יחסי המעטפת שלה שבין החברה הקפיטליסטית לסביבתה ומנגנוני ויסות לחלוקת ההכנסות במשק.

בנוגע לחלוקת ההכנסות במשק, העניין הציבורי מתרכז בשני התחומים העיקריים שבהם נמצא הכסף הגדול מצד אחד וכשל שוק בו גורם לסבל אנושי גדול מהצד השני, תחומים אלו הם דיור ובריאות.

לא יכול להיות שאנשים יזרקו מבתיהם מצד אחד או יאלצו למכור את בתיהם כדי לממן טיפולים רפואיים סבירים מהצד השני. אלו שתי רעות חולות עיקריות של הקפיטליזם בצורתו האמריקאית שיש צורך לתקן – ומהר,

בלתי הגיוני שרווחי הכלכלה יופרטו ואילו הפסדיה יולאמו !

מה צריך לעשות? אירוני אבל דוקא הקפיטליזם שהמציא את הגלובליזציה נותן לנו את התשובה – שיתופי פעולה בין מדינות ליצירת סטנדרטים בין לאומיים לטיפול בנושאים אלו. היתרון הגדול בשיתוף פעולה בין לאומי הוא שמירה על משברים כלכליים באופן מקומי כך שאינם מועברים ממדינה למדינה, ואולי אף חשוב יותר מכך, הוא מספק כוח פוליטי להתמודדות פנימית עם אותו לובי ואותן כוחות המרווחים מהמצב הנוכחי בו הרוחים מופרטים וההפסדים מולאמים.

השיטה הקפיטליסטית נהדרת אולם היא זקוקה לתהליך שיפור אבולוציוני.

תגובה אחת

  1. אזרח. הגב

    סוף.
    אני מקווה.
    כתבת:
    "בלתי הגיוני שרווחי הכלכלה יופרטו ואילו הפסדיה יולאמו !"
    בלתי הגיוני? "הגיוני" גם "הגיוני". עובדה.זה מתבצע כל הזמן .במחשכים.רק לאחרונה זה יצא החוצה בעוצמה,וזו הסיבה מדוע רואים ומדברים על זה.זה המצב ה"טבעי" בד"כ שבו עובד השוק ה"חופשי". לאור מה שאנו רואים לאחרונה,האם אפשר עוד להשתמש באמרה השחוקה ,השוק ה"חופשי" ?
    ראה מה כתבתי לך כאן.

    http://www.notes.co.il/udi/40157.asp

    השוק החופשי המוכר לנו הוא פיקציה.אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק החופשי. למישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. שוק חופשי אמיתי יש בעולם השלישי.מכיוון ששם ,בעולם השלישי, דוחפים את השוק החופשי עמוק לתוך הגרון של אלה הגרים שם.מדינות כאנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין עושות זאת.לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה. למעשה, כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה, תעשיית התרופות.כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של הציבור.

    כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים.

    זה מאוד רחוק משוק חופשי.

    בכל אופן,אוכל לומר לך שלאחר 20 שנה שחייתי בארה"ב, הבנתי שהייתי צריך לברוח לכיוון ההפוך.

    להגר לאחת ממדינות סקנדינביה.לא לארה"ב.

השארת תגובה