עושר כלכלי וחופש פוליטי סובבים יד ביד

הכלכלן הדגול מליטון פרידמן (שהלך לעולמו בשנת 2006 בגיל המופלג של 94) האמין בכלכלת שוק! כה האמין וטרח בהפצת רעיון "הלסה פר" (תנו לעבור- או נגד התערבות ממשלתית) עד ששמו הפך להיות למעשה מזוהה לחלוטין עם תפיסה זו על הטוב שבה ועל מגרעותיה.
הרעיון הבסיסי של מילטון פרידמן הינו כי שוק חופשי = חירות פוליטית וללא ספק לפחות מבחינה אמפירית הוא צדק. החלק הארי של הכלכלות בדמוקרטיות החופשיות בעולם מתנהל בהתערבות ממשלתית נמוכה ושוב במבחן התוצאה – איכות החיים של תושביהן היא באופן מובהק גבוהה יותר מאיכות החיים של התושבים במדינות שאינן מתנהלות כך (ואנא קוראים נכבדים אל תספרו לי שוב על ההבדל בין החיים בארה"ב לסקנדינביה, אני מתכוון להבדל שבין החיים בסקנדינביה מול החיים בבלרוס או בקובה). אני מאמין בכל ליבי כי אנו חבים חלק גדול מהחופש הפוליטי שלנו (הזכות והיכולת לבחור- לבחור כל דבר משלטון ועד מוצרי צריכה) נובע מגישת השוק החופשי של מילטון פרידמן.
באמצעות ערך המושג כסף, שוק חופשי מאפשר משא ומתן בין קבוצות שונות בתוך החברה וככזה טבעי יותר בשוק הטרוגני (כמו החברה בארה"ב לדוגמא) ושוק ריכוזי מתאים יותר לחברה הומוגנית יותר שכן הפרטים בחברה זו קשורים בינהם גם בקשרים תרבותיים וערכיים שאינם נמדדים בכסף (סקנדינביה כבר אמרנו היום?) אולם אלו יותר גוונים של כלכלת שוק מאשר תפיסה כלכלית שונה.

דעותיו של מילטון פרידמן עוררו עליו את כעסם של חוגי שמאל בדרך כלל – את חוגי הסוציאליסטיים.
מה יש בו בפרידמן שכה מעורר עליו את כעסם של הללו? כפי הנראה ההכרה בחשיבות הכסף. הרעיון כי ההכנסה או הכסף הם הם המקנים לנו את חופש לבחור כראות עיננו ולא איזה רעיון אוטופי נשגב. רעיון זה פשוט אינו יכול להתקבל על דעת הכנף השמאלית המאמינה בעליונות הרוח והנפש וכי אנו מונעים על ידי הרצון להגשמה עצמית ולחיים בחברה שוויונית ומושלמת.

אל תבינו אותי שלא כשורה, אני חסיד גדול של מימוש הפוטנציאל העצמי, ההגשמה האישית ושאר המליצות (עובדה שאני יושב בשעת לילה מאוחרת וכותב את הפוסט הזה) אבל לפני שמגיעים לזה צריך לדאוג לאוכל בבית. פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו עוסקת בדיוק בנושא זה, המחקר של מאסלו אקדמי, מקיף ומעמיק אך דווקא חז"ל ניסחו זאת היטב ובאופן קולע:  "אם אין לחם אין תורה", והשוק החופשי דואג שתמיד יהיה לחם.

הגלובליזציה מעמידה אתגרים חדשים מול התיאוריה של מילטון פרידמן. לכאורה לאור ההטרוגניות של הכלכלה העולמית היו אמורים העקרונות של מילטון פרידמן להביא לשגשוג עולמי, וזה אכן קרה! אך המחיר לצד השלישי הלך וגבר.
כלכלה חופשית עובדת היטב וביעילות בין שני פרטים המבצעים עסקה, אולם השפעות הצד של עסקה זו כגון זיהום, הגדלת אי השוויונית וכו' אינם נמדדים בעסקה באופן ישיר ולכן מודל השוק החופשי חייב להיות משוכלל גם לנושאים אלו. מנגנון השוק והחברה החופשיים חייב לכלול בתוכו לפחות שלושה מנגנונים להקטנת ההשפעות השליליות לצדדים שלישיים של השוק החופשי:

  1. הגנה על איכות הסביבה באמצעות חוקים, תקנים, אכיפה וענישה.
  2. פעילות ממשלתית להגברת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במשק (מיסוי פרוגרסיבי, תשלומי העברה). זהו תחום רחב מאד הכולל גם את אחריות המגזר העסקי (בכותרות בעת האחרונה) ומלחמה באבטלה הכרונית של הכלכלות המודרניות שמשמעותה בעצם כי לצורך הגברת היעילות כ 10% – 7% מכוח העבודה (זה מספר שחוזר על עצמו ברוב העולם) צריך להיות מובטל.
  3. הגנה על המערכת מפני עצמה. מערכת פוליטית פתוחה מזמינה גם את ניצולה על ידי אלמנטים קיצונים.

אולם שוק חופשי אינו חזות הכול בחברה, אלה בדברים העומדים בבסיס החברה שלנו, התרבות הערכים הם הקובעים את צורת הארגון החברתי/כלכלי שלנו, כלומר יש צורך בחברה בעלת ערכים של פתיחות ולברליזם על מנת לאפשר את מנגנון השוק החופשי. מכאן כי דרגת החופש הכלכלי והפוליטי של החברה בה אנו חיים נגזר בראש ובראשונה מהערכים והתרבות, בקיצור It’s the culture stupid.

עושר כלכלי וחופש פוליטי סובבים יד ביד. ליברליזם פוליטי מאפשרת את מנגנון השוק החופשי שמאפשר לנו לבחור במנגנון הפוליטי המתאים ביותר לנו שהוא בדרך כלל אותו ליברליזם פוליטי.

5 תגובות

  1. אזרח. הגב

    ביד.
    קפיטליזם, הוא ביסודו של דבר שיטה בה הכל למכירה.וככל שיש לך יותר כסף, כך אתה יכול להשיג יותר. ובפרט, זה נכון לגבי חופש. חופש הוא אחד מהמצרכים המוצעים למכירה.ואם אתה אמיד, יכול להיות לך הרבה מזה. ומהסיבה הזאת זה מאוד הגיוני, אם אתה מקבל את השיטה הקפיטליסטית, לנסות לצבור רכוש, לא רק בגלל שאתה מעוניין רק בשגשוג חומרי, אלא בגלל שזה מבטיח את החופש שלך.
    השוק החופשי המוכר לנו הוא פיקציה.אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק החופשי. למישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. שוק חופשי אמיתי יש בעולם השלישי.מכיוון ששם ,בעולם השלישי, דוחפים את השוק החופשי עמוק לתוך הגרון של אלה הגרים שם.מדינות כאנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין עושות זאת.לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה. למעשה, כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה, תעשיית התרופות.כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של הציבור. כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים. זה מאוד רחוק משוק חופשי.

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3351879,00.html

    ציטוט:"אחת מאבני היסוד של הדוקטרינה הניאו-ליברלית היא שוק החופשי מהתערבות הממשלה. אך למעשה, לא קיים שוק חופשי ממגבלות כל עוד השווקים מובנים, ובמקביל אין שוק חופשי ממנו נעדרת מדיניות היד הנעלמה של הממשלה. כל השווקים, החל משוק הכרמל ועד שוק המניות, מובנים. יש להם חוקים, תקנות, נוהלי עבודה, וקיימת מערכת המפקחת על יישומם ומבטיחה שהכל יפעלו בהתאם לכללים. היד הנעלמה או הגלויה של הממשלה הכרחית לתפעול היעיל של שווקים, לקביעת מטבע חוקי ונטרול מזויף, לקביעת מידות ומשקלים ושמירה על דיוקם ועוד. בנוסף, יש צורך בקביעת סטנדרטים של בריאות ושיטות לבדיקת ואישור תרופות, בבדיקות רישוי, בחוקי ותקנות תעבורה ובקיום מערכת החוק, החוזים, בתי המשפט ובתי הסוהר, וכמובן בפיקוח על הבנקים, על שוק ניירות הערך ועל המונופולים וההגבלים העסקיים.

    אם כן,איך השוק חופשי?

    למעשה,השיטה של פרידמן,האייק,וישעיהו ברלין הביאה לכך שהאזרחים הפכו לצרכנים.ובמקום שהמערכות הדמוקרטיות הנבחרות של "נציגי" הציבור ו"נבחריו" ינהלו את החיים של האזרחים,אלו השווקים הקובעים את כללי החיים בפועל.
    הציבור לא בחר את השווקים ואת התאגידים כדי שינהל לו את החיים.

    האזרחים הופכים מאזרחים,לצרכנים.אז איפה החופש פה?

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=429374&sid=126

    הפרטת החירות.

    על התפיסה הפילוסופית העומדת מאחורי מלטון פרידמן והניאו-ליברליזם,כאן:

    http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1035&MenuID=701&ThreadID=1014006

    ולאן הביאו הרעיונות הללו את האנושות,כאן:

    http://freedocumentaries.org/film.php?id=152

    THE TRAP: WHAT HAPPENED TO OUR DREAM OF FREEDOM? EPISODE 1

    http://freedocumentaries.org/film.php?id=153

    THE TRAP: WHAT HAPPENED TO OUR DREAM OF FREEDOM? EPISODE 2

    http://freedocumentaries.org/film.php?id=154

    THE TRAP: WHAT HAPPENED TO OUR DREAM OF FREEDOM? EPISODE 3

    ברבר טוען שהמצב הזה יביא לקריסתו של הקפיטליזם הנוכחי.

    http://www.youtube.com/watch?v=KOKjB7u3usU&feature=related

  2. אודי גונן הגב

    קודם כל מנגנוני השוק החופשי והליברלי הביאו את התוצאות הטובות ביותר לחברה האנושית שבחרה בהם- זאת עובדה.
    1. איכות חיי האזרחים בכל מבחן טובה יותר במדינות בעלות כלכלה חופשית מאשר באלו בעלות הכלכלה המתוכננת.
    2. לא ברורה לי כל כך טענתך בדבר חוסר המצאותו של שוק חופשי אמיתי. ברור שיש עוד חוקים ותקנות מהסיבה כי החופש שלי יכול לפגום בחופש שלך ולכן יש צורך בקביעת חוקים שיקבעו את הגבולות.
    עד כמה החופש שלי מאפשר לי לגנוב ממך ולפגוע בחופש שלך לקיניין פרטי?
    ברור שצריך כאן חוק שיאסור את הגנבה

    אבל לא זה העיקר- הפוסט דן בגבול שבין הקפיטליזם לגלובליזציה ושם דוקא אני דוגל במעורבות ממשלתית בצורה של אכיפת חוקי עבודה וסביבה כי ההשפעות לצד שלישי בחיבור שבין הקפיטליזם לגלוגליזציה גבוהות מאד.

  3. אזרח. הגב

    הינו כי שוק חופשי = חירות פוליטית וללא ספק לפחות מבחינה אמפירית הוא צדק.עושר כלכלי וחופש פוליטי סובבים יד ביד. ליברליזם פוליטי מאפשרת את מנגנון השוק החופשי שמאפשר לנו לבחור במנגנון הפוליטי המתאים ביותר לנו שהוא בדרך כלל אותו ליברליזם פוליטי.

    קרא את המאמר הזה,ואמור לי מה דעתך.

    http://www.panim.org.il/info/articles/f3.rtf

    http://www.panim.org.il/info/articals-test/other/a3.htm

    ברוב ארצות העולם יש שוק בלתי מתוכנן,וראה זה פלא.רק 2% מאוכלוסיית העולם, מחזיקים במחצית מעושרו.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/798179.html

    מחקר: 2% מאוכלוסיית העולם מחזיקים במחצית מעושרו.
    המחצית הענייה של האוכלוסייה מחזיקה ב-1% מהעושר העולמי, לפי מחקר של האו"ם.

    אם שני אחוזים מאוכלוסיית העולם מחזיקים 50% מהעושר העולמי,האם לדעתך זה משפיע על החופש הפוליטי של אלה שאינם נמצאים בתוך ה 2% המאושרים?

    לקראת קץ הקפיטליזם.

    התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים בגוש הסובייטי הותירו את הקפיטליזם כשיטה הכלכלית-חברתית היחידה כמעט בכל העולם. אבל האם הקפיטליזם הוא השיטה הכלכלית-חברתית הטובה ביותר האפשרית? האם זוהי מערכת יציבה שתוכל להתקיים לאורך זמן? מאמר זה מנסה לתת תשובות לשאלות האלה.

    http://www.polarhome.com:763/~rafimoor/hebrew/TEOCH.htm

    http://www.articles.co.il/article/6731/קץ%20הקפיטליזם%20-%20עיונים%20בכלכלת%20ימינו

    http://www.articles.co.il/article/6838/קץ%20הקפיטליזם%20-%20עיונים%20בכלכלת%20ימינו%20-%20א

    http://www.articles.co.il/article/6945/קץ%20הקפיטליזם%20-%20עיונים%20בכלכלת%20ימינו%20ג

    http://www.articles.co.il/article/6732/קץ%20הקפיטליזם%20-%20עיונים%20בכלכלת%20ימינו%20ד

  4. צרכנות פוליטית ואיכות סביבה – מודל PPP « יחב"ל על הזמן הגב

    […] מילטון פרידמן מאבות הקפיטליזם המודרני (שאני אגב מסכים כמעט עם כל דעותיו) היה נחרץ בפסיקתו התיאורטית כי האחריות של עסק היא רווח לבעלי המניות בלבד. עמדה זו הביאה עליו את זעמם של פעילים חברתיים רבים ששאלו, ובצדק גמור, האם הרווח לבעלי המניות הוא בכל מחיר? האם לדוגמא הרווח לבעלי מניות של חברה מזהמת שווה את הזיהום הסביבתי, האם החיסכון בתנאי העבודה של העובדים המביא רווח גדול יותר לבעלי המניות הוגן מהבחינה החברתית והאתית? […]

  5. צרכנות פוליטית ואיכות סביבה – מודל PPP « גלובלי הגב

    […] מילטון פרידמן מאבות הקפיטליזם המודרני (שאני אגב מסכים כמעט עם כל דעותיו) היה נחרץ בפסיקתו התיאורטית כי האחריות של עסק היא רווח לבעלי המניות בלבד. עמדה זו הביאה עליו את זעמם של פעילים חברתיים רבים ששאלו, ובצדק גמור, האם הרווח לבעלי המניות הוא בכל מחיר? האם לדוגמא הרווח לבעלי מניות של חברה מזהמת שווה את הזיהום הסביבתי, האם החיסכון בתנאי העבודה של העובדים המביא רווח גדול יותר לבעלי המניות הוגן מהבחינה החברתית והאתית? […]

השארת תגובה