ההשוואה בין סין והודו מתבקשת; מדובר בשתי מדינות ענק הנמצאות בתהליך של פתיחות וליברליזציה של המערכות הפוליטיות והכלכליות וצומחות בקצב מדהים. שתי המדינות סובלות מבעיות דומות של עוני, כשמנגד אנו עדים לפיתוח מזורז של מרכזי סחר.
עם זאת, בין סין והודו יש מספר הבדלים שברצוננו לעמוד עליהם
שיטת הממשל בהודו (דמוקרטיה). אוריינטציה פוליטית החוברת עם ארצות הברית. השפה האנגלית. כלכלה משלימה לסין ולא מתחרה. נושא חבל קשמיר.
1.1 דמוקרטיה פרו-אמריקאית
הודו מהווה יוצא מהכלל שכפי הנראה אינו מרמז על הכלל במערכת הבינלאומית.
מקובל בלימודי היחסים הבינלאומיים לטעון כי מדינות הופכות לדמוקרטיות כאשר הן נעות מעלה על פני גרף ההכנסה לנפש. עם זאת ההכנסה לנפש בהודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, קרובה יותר למדינות העניות בעולם ולא להכנסה לנפש המקובלת במדינות דמוקרטיות.
הסיבה נעוצה כפי הנראה במערכת החברתית-תרבותית הסבוכה בהודו ובאלמנטים שקיימים בדת ההינדית.
למערכת דמוקרטית זו יתרונות רבים כמובן, אולם מבחינת המדיניות הכלכלית היא מאטה את היכולת של הממשלה המרכזית ליישם מדיניות פיתוח אגרסיבית (כפי שניתן לראות לדוגמה בסין). יש הטוענים כי למרות העובדה שהפיתוח במדינות דמוקרטיות אטי יותר עקב מגבלות חוקיות שיש על הממשלה בישום מדיניות אגרסיבית הרי שמדובר בפיתוח בריא יותר ובר קיימא, (הודו נמצאת מאז שנת 1991 בהליך של ליברליזציה ורפורמות כלכליות ומבניות עמוקות). מתוך הסכמה עם קביעה זו, אנו מניחים כי הסיכויים למשבר כלכלי/ פיננסי בהודו נמוכים יחסית למרות התחממות המשק וסכומי העתק הזורמים אליו בדמות השקעות ישירות זרות.
כדמוקרטיה, נמצאת הודו על הציר האמריקאי-ליבראלי יחד עם יפן, קוריאה ומדינות אסיאתיות כגון תאילנד. זאת בניגוד לסין שנראה כי הולכת ונבנית בעיה פוליטית מהותית ואקוטית בינה לבין ארצות הברית. ישראל, כמי שנמצאת כמובן בצד האמריקני של המשוואה, לא צפויה להינזק מקונפליקט עתידי בין ארצות הברית והודו, דוגמת עסקת הפלקון עם סין, שהעיבה רבות גם על סקטורים אזרחיים לחלוטין של הסחר הישראלי-סיני.
1.2 כלכלה משלימה לסין
ניתוחים רבים מראים כי הודו הולכת ומתמחה בסקטורים ותחומים המשלימים את ההתמחות הסינית ולא מתנגשים עמה. אחד התחומים הבולטים הינו כמובן סקטור התוכנה (עקב השפה האנגלית) המשלים את סקטור ייצור החומרה הסיני. למעשה תחום התוכנה הינו תחום נוסף בכלכלת שירותים מפותחת (רפואה, בנקאות, Call Center ועוד) לעומת כלכלת ייצור מפותחת בסין.
1.3 תחומים בעלי פוטנציאל כלכלי / מסחרי
השינוי החברתי תרבותי המהותי ביותר המתרחש בהודו כיום (תהליך ארוך הנמשך כבר כמעט עשרים שנה) הינו היווצרות של מעמד ביניים עצום. מגודלו של מעמד הביניים נגזרות משמעויות כלכליות רבות בתחומי הצריכה של מעמד חברתי זה כגון תקשורת, רפואה, קמעונאות ועוד. שירותים: הודו כמדינה דוברת אנגלית הפכה למרכז עולמי בתחום מרכזי שירות טלפוניים Call Center ובתחום התוכנה. בשני תחומים אלו הודו נחשבת למובילה עולמית. ניתן לציין את תחומי הנדל"ן והקמעונות הפורחים בהודו בעיקר עקב שינוי מבני עמוק של השוק הקמעונאי העובר מחנויות הרחוב המסורתיות לקניונים מודרניים. מלחמה בעוני ושירותי קהילה: הודו הכריזה על פתרון בעיית העוני כיעד לאומי ומשאבים רבים הופנו לנושא זה בתחומי ההכשרה ושירותי קהילה וזאת על מנת לפזר את השגשוג החברתי גם לאזורים הכפריים. כנגזרת מכך מדובר על השקעות גדולות מאוד בסקטור החקלאי.
אחד הנושאים הדומיננטיים ביותר ביחסי החוץ של הודו הינו נושא חבל קשמיר. מאז פיצולה של הודו על-ידי השלטון הבריטי להודו המודרנית של ימינו ולפקיסטן, (אירוע שנחקק כאחד האירועים הטראומטיים ביותר בזיכרון הקולקטיבי של ההודים, כמו גם של הפקיסטנים, והיה מלווה בעקירה מבתיהם של מיליוני אנשים ולמאורעות דמים בהם נהרגו מאות אלפים), נמצא נושא חבל ארץ הררי זה במרכז הקונפליקט ההודי-פקיסטני, ולאורך השנים האחרונות כמעט והתגלגל מספר פעמים לעימות צבאי כולל איום מרומז בנשק גרעיני הנמצא בידי שתי המדינות.
היחסים המתוחים עם פקיסטן כמו גם נושא המיעוט המוסלמי בהודו עצמה ("מיעוט" יחסי כמובן משום שמדובר על מעל מאה מיליון מוסלמים) מהווה נקודה של חוסר יציבות וסיכון פוליטי הן פנימי והן חיצוני בהודו. ניתן להזכיר בהקשר זה את התקפת הטרור על הפרלמנט ההודי.
עם זאת, מהווה נושא זה גם סיכוי לתעשיות הצבאיות הישראליות. ראויים לציון היחסים הטובים מאוד שנרקמו בשנים האחרונות בין ישראל והודו בתחום הצבאי כמו גם ביקורו הנדיר וההיסטורי של ראש הממשלה לשעבר, שרון, בהודו